קיירה וולש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיירה וולש
Keira Walsh
England 2019 47986391577 James Boyes (cropped - Walsh).jpg
מידע אישי
לידה 8 באפריל 1997 (בת 25)
רוצ'דייל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.67 מטרים
עמדה חלוצה, קשרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקנית
2014–2022מנצ'סטר סיטי
2022ברצלונה
עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קיירה פאה וולשאנגלית: Keira Fae Walsh; נולדה ב-8 באפריל 1997) היא כדורגלנית אנגלייה המשחקת בעמדת הקשרית ברצלונה ובנבחרת אנגליה. היא נחשבת גם לפליימייקרית וגם לקשרית הגנתית.[1][2]

וולש הפכה עוד כנערה לשחקנית קבועה במנצ'סטר סיטי במהלך הקמפיין שלהם ב-2014, ושיחקה תפקיד מפתח בקבוצה שהבטיחה את הגביע הקונטיננטלי.[3] היא הפכה לשחקנית השנייה שהגיעה ל-200 הופעות במועדון, אותן השיגה במרץ 2022.[4]

היא ייצגה את אנגליה בכל קבוצות הגיל שלה לפני שערכה את הופעת הבכורה שלה בבוגרות ב-2017. היא הייתה חלק מהקבוצה שזכתה באליפות אירופה בכדורגל נשים 2022 ונבחרה לשחקנית המצטיינת במשחק בגמר.

ב-7 בספטמבר 2022 שברה ברצלונה את שיא דמי ההעברה בכדורגל נשים כששילמה תמורתה דמי העברה של 350 אלף פאונד למנצסטר סיטי.[5]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיירה פאה וולש נולדה ב-8 באפריל 1997 ברוצ'דייל לפיטר וטרייסי וולש, וגדלה בפרבר כפרי של העיר. היא התאמנה בכדורגל עם אביה במגרש מול ביתם בערך מגיל חמש. היא שיחקה בקבוצה המקומית של פירסון ג'וניורס לבנים עד גיל 7, ולאחר מכן בבנים של סמבה סטארס, לפני שהצטרפה לבלקבורן רוברס בקבוצות לקבוצת הגיל מגיל 12 עד גיל 17. ברבע גמר גביע הנוער של ה-FA בנות בפברואר 2014 עם הנבחרת עד גיל 17, וולש כבשה שלושער תוך 13 דקות.

היא הצטרפה למנצ'סטר סיטי, הקבוצה שהיא ומשפחתה תומכים בה ביולי 2014,[6] כשהייתה בת שבע עשרה - נשלחה על ידי סיטי למכללת סט בדס במנצ'סטר כדי לסיים את הבגרויות שלה בזמן שהתאמנה ושיחקה איתם.

וולש קיבלה השראה בילדותה מהכדורגל הספרדי, בין השאר בשל היותה בעלת משפחה בספרד ולעיתים קרובות שחקה בספרד בעת ביקוריה.[7] בתקופת נעורייה של וולש כשסיטי הצליחה פחות, אביה היה מעודד אותה לצפות בקבוצת ברצלונה כהדרכה. היא גם תמכה לזמן קצר בארסנל בשל היותה מעריצה של ססק פברגאס עד שראתה את דויד סילבה, שהפך לשחקן האהוב עליה, בסיטי.[8]

בשנת 2008, וולש נבחרה לאיש הספורט של רוכדייל של השנה. היא דורגה במקום ה-1 במנצ'סטר רבתי בבדמינטון עד גיל 13,[9]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר סיטי, 2014 - 2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולש החלה להתנסות בקבוצות ליגת העל לנשים (WSL) זמן קצר לאחר שמלאו לה שבע עשרה כשהיא עדיין חברה בקבוצה עד גיל 17 של בלקבורן רוברס, ושיחקה כמגנה שמאלית ברגל ימין. אמה של וולש עודדה אותה להשתתף בניסויים של צוות הפיתוח של העיר מנצ׳סטר ביולי 2014; לפני שהסשן הושלם, מאמן הקבוצה הראשונה ניק קושינג, שהגיע כמשקיף, ביקש להחתים אותה לקבוצה הבוגרת. קושינג יאמר מאוחר יותר שלוולש יש "מוח הכדורגל הטוב ביותר" מכל שחקן שהוא אימן, והוסיף כי "יש שחקנים שאלוהים כמעט נגע בהם".

עשרה ימים לאחר הניסויים בסיטי,[10] ביולי 2014, וולש ערכה את הופעת הבכורה שלה בבוגרים במנצ'סטר סיטי כמחליפה בניצחון 0–1 על נוטס קאונטי. צעירה מדי לחוזה מקצועי,[11] היא התאמנה באופן רשמי עם חוליית הפיתוח, אך עד סוף עונת 2014 הייתה לה באופן קבוע עמדת פתיחה בקבוצה הראשונה. היא הייתה בעלת חשיבות רבה לסייטי כשזכתה בגביע הקונטיננטלי 2014.

ביוני 2015 היא חתמה על חוזה הבכיר הראשון שלה במועדון.[12] הקבוצה הייתה ללא הפסד בקמפיין הליגה שלה ב-2016;[13] בעוד וולש נפצעה בתחילת העונה, אך עשתה את דרכה חזרה לסגל. ב-9 בנובמבר 2016, וולש הבקיעה את שערה הראשון עבור סיטי,[14] נגיחה מרחוק מחוץ לרחבה, בניצחון 0–1 במשחק הראשון בשלב 16 האחרונות בליגת האלופות.[15] יומיים לאחר מכן, היא האריכה את החוזה עם סיטי עד 2020.[16] לעונת 2015–16, וולש הייתה מועמדת לפרס השחקנית הצעירה של השנה של שחקני PFA.[17]

וולש עם מנצ'סטר סיטי ב-2017

עם מנצ'סטר סיטי, וולש זכתה בכל שלושת התארים המקומיים לנשים במהלך 2016–2017. בגמר הגביע האנגלי 2017, בו ניצחה סיטי את ברמינגהאם 4–1, וגם נבחרה לשחקנית המשחק, ואמרה "זה היה מאמץ קבוצתי אמיתי" ושזה מיוחד לזכות בגביע בוומבלי.[18]

סיטי זכתה שוב בגביע האנגלי לנשים ב-2019, כשהיא ניצחה את ווסטהאם בגמר 3–0, כשוולש הבקיעה את שער הפתיחה.[19]

לפני עונת 20–2019, וולש הגישה בקשת העברה על רקע התעניינות מצד אולימפיק ליון ואתלטיקו מדריד.[20] ב-29 ביולי היא משכה את בקשת ההעברה שלה.[21] וולש קיבלה כרטיס אדום ישיר על תיקול עם קירסטי הנסון בהפסד 0–2 של מנצ'סטר סיטי למנצ'סטר יונייטד בגביע הליגה ב-20 באוקטובר 2019.[22] וולש חתמה על חוזה חדש לשלוש שנים ב-7 בפברואר 2020.[23]

כשנותרה שנה אחת לחוזה שלה בסיטי, וולש שוב הביעה עניין לעזוב את המועדון לאחר עונת 2021–22, עם התעניינות מ"מספר מועדונים אירופיים מובילים" כולל צ'לסי וברצלונה. במהלך קיץ 2022, כמה חברות מפתח בסגל הנשים של סיטי עזבו בהעברה חופשית או פרישה.[24] אף על פי שבכדורגל נשים ממעטים לשלם דמי העברה, גם צ'לסי וגם ברצלונה הגישו למנצ'סטר סיטי הצעות כספיות גדולות עבור וולש.[25][26] כאשר וולש כביכול רוצה להצטרף לברצלונה, והמועדון רוצה למצוא מחליף לקשרית הפצועה שלהם אלכסיה פוטיאס.[27][28]

בסופו של דבר עברה וולש לברצלונה תמורת כ-460 אלף אירו ושברה בכך את סכום ההעברה לשחקנית כדורגל.[29]

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2009, וולש, בת שתים עשרה, קיבלה את ההזמנה הראשונה שלה להתאמן עבור נבחרת הבנות עד גיל 15 באנגליה, מה שהפך אותה לצעירה ביותר בנבחרת.[30] במרץ 2010 היא שיחקה את שני המשחקים הראשונים שלה עבור אנגליה.[31] כשנכנסה לסגל הנשים עד גיל 17, וולש נחשב לשחקן מפתח בעונת 14–2013.[32] בנובמבר 2013, היא נבחרה לסגל לאליפות 2014 של אופ"א לנשים עד גיל 17, שם סייעה לאנגליה לעבור לשלבי הנוקאאוט ולסיים במקום הרביעי בתחרות.[33] בתחילת 2014, היא נבחרה לנבחרת אנגליה עד גיל 19 בעודה עדיין משחקת בקבוצת הנערות עד גיל 17 במועדון.[34] בנובמבר 2015, וולש שימשה כקפטנית נבחרת אנגליה עד גיל 19 במשחק ידידות נגד איטליה,[35] לפני ששיחקה איתה בטורניר לה מנגה 2016.[36]

בוגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולש עם אנגליה ב-2018

בנובמבר 2017, וולש זומנה לסגל הנבחרת הבוגרת של אנגליה.[37]

בשנת 2019, וולש הייתה חלק מנבחרת אנגליה שזכתה בגביע SheBelieves בארצות הברית. מאוחר יותר באותה שנה, נבחרה וולש להיות חלק מסגל אנגליה למונדיאל.[38] לאחר ביקורת קשה במהלך המונדיאל, היא שקלה להפסיק עם הכדורגל, אך נעזרה בפסיכולוגים של ספורט. היא הייתה חלק מנבחרת בריטניה בכדורגל הנשים באולימפיאדת הקיץ 2020 שנערכה בטוקיו ב-2021.[39]

ביוני 2022, וולש נבחרה לנבחרת אנגליה שהתמודדה, וזכתה, באליפות אירופה בכדורגל נשים 2022 ביולי.[40] היא התחילה כל משחק ושיחקה בכל המשחקים למעט חמש דקות במהלך הטורניר. בגמר מול גרמניה היא סיפקה את המסירה לשער הראשון של אנגליה שכבשה אלה טון בדקה השישים ושתיים.[41] היא נבחרה לשחקנית המשחק בגמר,[42] משחק שהניו יורק טיימס סיקר באומרו שזה "היה המשחק של וולש",[43] ונכללה בנבחרת הטורניר לפני שדורגה השחקנית השישית הטובה ביותר לנשים של אופ"א של השנה.[44] תוארה כגיבורה הבלתי מושרת של הטורניר ושל קבוצתה,[45] חבריה לקבוצה של וולש הגיבו בהפתעה כאשר לא קיבלה מועמדות לכדור הזהב לנשים באוגוסט 2022.[46][47][48]

וולש נבחרה לשחקנית המשחק במשחק הבא של אנגליה לאחר יורו 2022, ניצחון 0–2 על אוסטריה שראה אותה מעפילה למונדיאל הנשים 2023;[49][50] יומיים לאחר מכן, לפני משחק קבוצת ההסמכה האחרון שלהם, היא נכללה במסיבת העיתונאים של המנג'ר סרינה ויכמן לפני המשחק,[51] במהלכה אמרה שוויגמן "נתן [לה] את הביטחון לך ותשחק את המשחק שלה."[52] עם הופעתה במשחק קבוצת המוקדמות האחרונה, ניצחון נוסף 10–0 על לוקסמבורג, וולש ערכה את הופעתה ה-50 בנבחרת אנגליה.[53]

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלקבורן רוברס

  • גביע הליגה לנוער לבנות: סגנית אלופת 2013[54]

מנצ'סטר סיטי

אנגליה

אישי

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולש פעילה בתחום התמיכה בבריאות הנפש.[60] יש לה טרייר ווסט היילנד לבן בשם נרלה.[61][62]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיירה וולש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Abdullah, Abdullah (2022-01-31). Europe's Next Powerhouse? Chelsea under Emma Hayes. ISBN 978-1-80150-213-9. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-3 בספטמבר 2022. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Agreement with Manchester City on transfer of Keira Walsh, באתר www.fcbarcelona.com (באנגלית)
  3. ^ "Keira Walsh player profile". Manchester City FC. ארכיון מ-3 בספטמבר 2017. נבדק ב-2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Walsh on growing up fast with Man City". BBC Sport. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-2022-09-06. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Keira Walsh: Barcelona agree world-record fee for Manchester City and England midfielder, באתר Sky Sports (באנגלית)
  6. ^ "Two Greater Manchester Lionesses just 90 minutes from Euro glory". 31 ביולי 2022. ארכיון מ-31 ביולי 2022. נבדק ב-31 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Cox, Michael. "My Euro 2022 final in my words. By England's midfield star Keira Walsh". The Athletic. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "'The best football brain': England's Keira Walsh is here to play". the Guardian. 2022-07-23. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Badminton champions". Rochdale Online. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Garry, Tom (2022-07-19). "'Some players are touched by God': The making of Keira Walsh, England's unsung Euros heroine". The Telegraph. ISSN 0307-1235. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Oatway, Caroline (2021). "Keira Walsh: A dream in my heart". Man City. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Keira Walsh pens first senior contract". Manchester City FC. ארכיון מ-2 בספטמבר 2017. נבדק ב-2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Manchester City Women 1-0 Brondby Ladies: Keira Walsh stunner seals win". Sky Sports (באנגלית). נבדק ב-2022-09-07.
  14. ^ "MCWFC 1 Brøndby IF 0". Manchester City FC. אורכב מ-המקור ב-2 בספטמבר 2017. נבדק ב-2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Keira Walsh earns Manchester City Champions League win over Brondby". the Guardian (באנגלית). 2016-11-09. נבדק ב-2022-09-07.
  16. ^ "Keira Walsh extends contract". Manchester City FC. ארכיון מ-28 ביולי 2018. נבדק ב-2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Pollard, Rob (2016-04-25). "Man City Women's Izzy reveals why PFA recognition means so much". Manchester Evening News (באנגלית). נבדק ב-2022-09-07.
  18. ^ "Steph Houghton wants Man City to rule". The FA. ארכיון מ-5 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-05. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Man City 3-0 West Ham: SSE Women's FA Cup Final". The FA. ארכיון מ-18 בינואר 2022. נבדק ב-2022-09-05. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Kiera Walsh hands in Manchester City transfer request". Sky Sports. 3 ביולי 2019. ארכיון מ-10 באוגוסט 2019. נבדק ב-8 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Garry, Tom (29 ביולי 2019). "Keira Walsh: England midfielder withdraws Manchester City transfer request". BBC Sport. ארכיון מ-30 ביולי 2019. נבדק ב-8 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Women's Continental League Cup: Manchester United 2–0 Manchester City". BBC Sport. 20 באוקטובר 2019. ארכיון מ-20 באוקטובר 2019. נבדק ב-20 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Keira Walsh: England midfielder signs new Manchester City Women deal". BBC Sport. 7 בפברואר 2020. ארכיון מ-17 במאי 2022. נבדק ב-8 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Georgia Stanway exclusive interview: My heart and head are at Bayern Munich". Sky Sports. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Man City reject Barca offer for midfielder Walsh". BBC Sport. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "FC Barcelona Femenino | La opción de Keira Walsh sigue abierta". Sport (בספרדית). 2022-08-30. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Football transfer rumours: England hero Keira Walsh to join Barcelona?". the Guardian. 2022-08-22. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "FC Barcelona femenino | El Barça trabaja sin descanso para reforzar la plantilla". Sport (בספרדית). 2022-09-05. ארכיון מ-5 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-05. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ ליאור ברטל, ‏היקרה בהיסטוריה: קיירה וולש עברה ממנצ'סטר סיטי לברצלונה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 בספטמבר 2022
  30. ^ "Keira chosen for England squad". Manchester Evening News. 21 בנובמבר 2009. ארכיון מ-2 בספטמבר 2017. נבדק ב-2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Women's U15 squad named - 18 will travel to Holland for two March friendlies". Football Association. 15 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "England Women's Under-17 2013". UEFA.com. 2013-10-01. נבדק ב-2022-09-07.
  33. ^ "Keira Walsh: FA Tesco Skills realised my football dreams". The FA. ארכיון מ-23 ביוני 2019. נבדק ב-2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Walsh hits hat-trick in Blackburn Rovers U17 win". Lancashire Telegraph (באנגלית). נבדק ב-2022-09-07.
  35. ^ "Chloe Kelly strike earns England Women's U19s draw in Italy". Football Association. 4 בנובמבר 2015. נבדק ב-2022-09-07. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "England Women's U19s slip to defeat to Netherlands". Football Association. 3 במרץ 2016. נבדק ב-2022-09-07. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "England Women: Karen Bardsley named in World Cup qualifiers squad". BBC Sport. ארכיון מ-14 בנובמבר 2017. נבדק ב-14 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Bray, Joe (8 במאי 2019). "David Beckham and Raheem Sterling announce Man City Women players in England Lionesses World Cup 2019 squad". Manchester Evening News. ארכיון מ-8 ביולי 2019. נבדק ב-8 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Wrack, Suzanne (23 ביולי 2021). "Team GB's Keira Walsh: 'I work a lot with psychologists and that helps me'". TheGuardian.com. ארכיון מ-1 באוגוסט 2022. נבדק ב-1 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Davies, Callum (15 ביוני 2022). "England Women's final squad named for EURO 2022". England Football.com. The FA. ארכיון מ-22 ביוני 2022. נבדק ב-12 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "'Unique' Walsh can help Man City overcome Real Madrid, says Losada". The Independent. 2022-08-20. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Every UEFA Women's Euro 2022 Player of the Match". UEFA.com. Union of European Football Associations. 31 ביולי 2022. ארכיון מ-1 באוגוסט 2022. נבדק ב-31 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Nierenberg, Amelia (2022-09-02). "Your Friday Briefing". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-2 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "UEFA Women's Player of the Year nominees: Beth Mead, Lena Oberdorf, Alexia Putellas". UEFA. 17 באוגוסט 2022. ארכיון מ-17 באוגוסט 2022. נבדק ב-17 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Tharme, Liam. "England's unsung star of Euro 2022: Keira Walsh". The Athletic. ארכיון מ-30 באוגוסט 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Lionel Messi left off longlist for Ballon d'Or". ISSN 0140-0460. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ "The 10 biggest 2022 Ballon d'Or snubs as Lionel Messi & Neymar not among nominees". GiveMeSport. 2022-08-12. ארכיון מ-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Lucy Bronze insists she 'doesn't deserve' Ballon d'Or nomination". GiveMeSport. 2022-08-13. ארכיון מ-7 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Your @EE player of the match! Congrats, @keira_walsh". Twitter. 3 בספטמבר 2022. ארכיון מ-5 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-05. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "England beat Austria to reach Women's World Cup". BBC Sport. ארכיון מ-5 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-05. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "Premier League news and reaction, plus Lionesses latest". BBC Sport. 2022-09-05. ארכיון מ-5 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-05. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ "Keira Walsh focuses on England amid Barcelona transfer speculation". the Guardian. 2022-09-05. ארכיון מ-5 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-05. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "England Women 10-0 Luxembourg Women: Lionesses sign off perfect World Cup qualifying campaign with emphatic win". Sky Sports. נבדק ב-2022-09-07.
  54. ^ "Walsh and Stanway star in FA Cup Final". Blackburn Rovers FC. נבדק ב-2022-09-07.
  55. ^ "England record statement win over Japan to clinch prestigious SheBelieves Cup". The Football Association. 5 במרץ 2019. ארכיון מ-19 בספטמבר 2020. נבדק ב-8 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Sanders, Emma (31 ביולי 2022). "England beat Germany to win first major women's trophy". BBC. ארכיון מ-4 באוגוסט 2022. נבדק ב-31 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "England 3 – 1 Germany". BBC Sport. 23 בפברואר 2022. ארכיון מ-18 ביולי 2022. נבדק ב-23 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Double delight for Keira". Lancashire Telegraph. נבדק ב-2022-09-07.
  59. ^ "UEFA Women's EURO 2022 Team of the Tournament announced". UEFA.com. 2 באוגוסט 2022. ארכיון מ-2 באוגוסט 2022. נבדק ב-2 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ i-D. Nike & i-D Meet Keira Walsh to Reflect on Her Journey to UEFA Women's Euro 2022 | i-D Hometown. אורכב מ-המקור ב-3 בספטמבר 2022. נבדק ב-2022-09-03. {{cite AV media}}: (עזרה)
  61. ^ "Tongue Tied Management — Keira Walsh". Tongue Tied Management. נבדק ב-2022-08-31.
  62. ^ "Keira Walsh aka Keira". The FA. נבדק ב-7 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)