קים יו-ג'ונג (סופר)
 | |
| לידה |
11 בינואר 1908 צ'ונצ'ון, חבל גאנגוון, האימפריה הקוריאנית (אנ')  |
|---|---|
| פטירה |
29 במרץ 1937 (בגיל 29) סיאול, קוריאה הדרומית |
| מדינה |
הכיבוש היפני בקוריאה |
| לאום |
 |
| עיסוק | סופר, משורר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת יונסיי, Whimoon High School |
| שפות היצירה | קוריאנית |
| סוגה | רומן, שירה, מסה |
|
www | |
  | |
קים יוּ-ג'וֹנג (בקוריאנית - הנגול: 김유정, הנג'ה: 金裕貞; 11 בינואר 1908 - 29 במרץ 1937) היה סופר קוריאני.
הוא אחד הסופרים המפורסמים של קוריאה, הידוע גם כסמלה של העיר צ'ונצ'ון (אנ'), שם נולד. על שמו נקראו "כפר הספרות של קים יו-ג'ונג" ותחנת גימיוג'ונג (אנ'), שניהם בצ'ונצ'ון.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קים נולד ב-11 בינואר 1908 בצ'ונצ'ון, בחבל גאנגוון (אנ'). הוא היה בנה השני של משפחה עשירה. בגיל שבע איבד את אמו, ובגיל תשע את אביו. אף על פי שאביו היה בעל אדמות עשיר, הונה של המשפחה פחת באופן משמעותי על ידי אחיו הבכור, שמכר את כל נכסיהם בצ'ונצ'ון, וקים חי את רוב חייו כנער מתבגר וכבוגר בעוני. לאחר שקיבל השכלה תיכונית בסיאול, הוא החל ללמוד בגיל 20 במכללה הנוצרית של צ'וסון, שכיום היא אוניברסיטת יונסיי (אנ') בסיאול, אולם הוצא מהמוסד כעבור חודשיים. ב-1930 חזר לכפרו, שתושביו נאנקו תחת השלטון היפני.
ב-1933 הוציא את הפרסום הספרותי הראשון שלו, "משוטט בין הגבעות" (Wanderer Among the Hills ,Sangol nageune) ושנתיים מאוחר יותר זכה בתחרויות סיפור קצר שנערכו על ידי העיתונים צ'וסון אילבו (אנ') וצ'וסון ג'ונגאנג אילבו. ב-1935 הוא נעשה חבר החוג הספרותי "חברת התשעה" (Gu-inhoe), שכללה משוררים בולטים וסופרים כגון ג'ונג ג'יונג ולי סאנג. הוא הותיר אחריו כשלושים סיפורים, שרובם פורסמו בשנים 1935 ו-1936. הוא נפטר משחפת ב-29 במרץ 1937.
ב-6 באוגוסט 2002 הוקם "כפר הספרות של קים יו-ג'ונג", כדי להוקיר את רוחו ויצירתו של הסופר, באמצעות שיקום ביתו ובניית אולם תצוגה. החברה לזכר קים יו-ג'ונג מקיימת אירועים כגון טקס לזכרו, פגישות-מחקר ופסטיבל-ספרות לנוער.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קים כתב כשלושים סיפורים קצרים, שרובם פורסמו בשלוש השנים שקדמו למותו. סיפורו "הקמליות" (동백꽃) מ-1936 עוסק בתושביו של כפר חקלאי קוריאני. המיניות המרומזת שבו הייתה בוטה יותר בסיפור "מטר של גשם" (소낙비) מ-1935. סיפורו מ-1937 "החום הלוהט" נחשב קודר.
ייתכן והגיבור הראשי האב-טיפוסי של קים יו-ג'ונג הוא המספר של "אביב, אביב" ("בום בום", 1935) - איש פתי שמתקשה להבין שחותנו המיועד הערמומי מנצל את עבודתו, או הבעל ב"שמש מלהטת" (Ttaengbyeot), שהוא כה בור ועם הארץ עד שאינו יודע שחוליה של אשתו היא בעצם תוצאה של תינוק שגדל במהירות ברחמה. דיאלוג מצחיק וגס וסלנג מדובר מגבירים את הפוטנציאל הקומי של מצבים כאלה, אולם זרם תחתי של עצב מצביע על עליבותם של חיים מוכי-עוני. בגישתו הפיוטית של קים יו-ג'ונג לטבע ובאפיון העשיר של שלמות עובדי האדמה, טבועות התייחסויות לשאלות לגבי מעמדות. עימותים בין דיירים למתווכים, כמו גם בעיית בעלי האדמות הנפקדים, שהתעוררה במהירות כתוצאה של מדיניות חקלאית יפנית, מרמזים על המציאות הקודרת והעגומה של קוריאה הכפרית בשנות ה-30 של המאה ה-20.
קים עוסק בסתירות המבניות של החברה הכפרית של קוריאה בצורה מפורשת יותר בסיפורים "כישוף גשום" (סונאקבי) ו"נוכלים" (מאנמובאנג). הבעל בסיפור הראשון והאח הגדול בסיפור השני הם איכרים עקורים שנאלצים לנדוד לאחר שאיבדו את חכירותם. באווירה של ייאוש גדול, כאשר עבודה מפרכת מביאה איכרים רק עמוק יותר ויותר אל חובות, שתי הדמויות פונות אל הימורים בחיפוש אחר רווח מהיר. הבעל דוחף להתייחדותה המינית של אשתו עם איש זקן ועשיר תמורת כסף, ואילו האח הגדול עוזב את אשתו וילדו כדי למצוא אמצעים להישרדות. הרוח הספקולטיבית שעוני קשה מפתח בקרב איכרים מתבטאת גם בצורת קדחת זהב בסיפור "מרבץ עשיר" (נודאג'י, 1935) ו"קטיף זהב בשדה שעועית" (Geum ttaneun kongbat). למרות שרוב סיפורים הם תיאורים של קהילות כפריות שוקעות, קים הפנה גם את תשומת לבו אל מצבו של העני העירוני בסיפורים כגון "חיים אומללים" (טאראג'י).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קים יו-ג'ונג (בקוריאנית)
קים יו-ג'ונג, ברשת החברתית Goodreads
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קים יו-ג'ונג (סופר)".