קים קמפבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קים קמפבל
Kim Campbell
קמפבל האישה היחידה שכיהנה כראש ממשלת קנדה
קמפבל כראש ממשלת קנדה
לידה 10 במרץ 1947 (בת 73)
פורט אלבני, קולומביה הבריטית
מדינה קנדהקנדה  קנדה
השכלה
עיסוק פוליטיקאית, משפטנית, דיפלומטית, אוטוביוגרפית, חוקרת מדע המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה פרוגרסיבית שמרנית של קנדה
בן זוג הרשי פלדר
www.kimcampbell.com
ראש ממשלת קנדה ה־19
25 ביוני 19934 בנובמבר 1993
(19 שבועות)
פרסים והוקרה
  • שותף במסדר קנדה
  • מדליית יובל הזהב של המלכה אליזבת השנייה
  • מדליית יובל היהלום של המלכה אליזבת השנייה
  • איש השנה של התקשורת הקנדית (1993)
  • Order of British Columbia (2012)
  • מדליית יובל ה-125 של הקונפדרציה של קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Kim Campbell Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבריל פאדרה דאגלס "קים" קמפבלאנגלית: Avril Phaedra Douglas "Kim" Campbell; נולדה ב-10 במרץ 1947) היא פוליטיקאית קנדית, שכיהנה כראשת ממשלת קנדה ה-19, מה-25 ביוני 1993 עד ל-4 בנובמבר 1993. הייתה האישה הראשונה והיחידה עד כה שכיהנה בתפקיד זה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל נולדה בפורט אלברני שבקולומביה, בתם של פיליס מרגרט וג'ורג' תומאס קמפבל. אמה עזבה כשקים הייתה בת 12, והשאירה את אביה לגדל אותה ואת אחותה אליקס.

מאוחר יותר עברו קמפבל ומשפחתה לוונקובר, שם למדה בבית הספר התיכון פרינס מוויילס והייתה תלמידה מצטיינת. היא הפכה לנשיאת הסטודנטים הראשונה בבית הספר וסיימה את לימודיה בשנת 1964.

בשנת 1972 התחתנה עם נתן דיווינסקי. קמפבל ודיווינסקי התגרשו בשנת 1983, והיא התחתנה עם הווארד אדי בשנת 1986, נישואים שנמשכו עד זמן קצר לפני שהפכה לראש ממשלה. כיום היא נשואה להרשי פלדר-שחקן, מחזאי, מלחין ופסנתרן קונצרטים.

קריירה פוליטית פרובנציאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל הייתה מועמדת של מפלגת סוקרד (מפלגת האשראי החברתי של קולומביה הבריטית) במרכז ונקובר בשנת 1983, והפסידה כשקיבלה 12,740 קולות, אך באוקטובר 1986 נבחרה לבית המחוקקים קולומביה הבריטית מטעם המפלגה הפרוגרסיבית-שמרנית (אנ'), כשקיבלה 19,716 קולות. לאחר זמן מה בבית המוחוקקים, החליטה קמפבל לעזוב את הפוליטיקה הפרובינציאלית ולהיכנס לפוליטיקה פדרלית.

קריירה פוליטית פדרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפבל נבחרה בבחירות הפדרליות בשנת 1988 כחברת הפרלמנט של מרכז ונקובר. היא זכתה במועמדות המפלגה לאחר שפט קרני שכיהן בתפקיד, סירב להתמודד על מועמדות מחודשת. בין השנים 1990–1993 כיהנה כשרה בממשלתו של בריאן מלרוני (שרה לענייני הודו, היועצת המשפטית של המדינה ושרת ההגנה הלאומית לענייני הוותיקים). אירועים בולטים בתקופת כהונתה כללו התמודדות עם הנושא השנוי במחלוקת של החלפת מסוקים באונייה עבור חיל הים ועבור יחידות חיפוש והצלה.

בפברואר 1993 התפטר ראש הממשלה מלרוני מתפקידו, וקמפבל נבחרה למלא את מקומו. לאחר שהפכה למנהיגת המפלגה וראש ממשלה, החלה קמפבל לארגן מחדש את הקבינט.: היא הקטינה את הרכבו מ-35 שרים ל-23 שרים; היא איחדה משרדים ויצרה שלושה משרדים חדשים: בריאות, מורשת קנדה וביטחון פנים. קמפבל ערכה קמפיין נרחב במהלך הקיץ, סיירה במדינה והשתפה באירועים שונים. באוגוסט 1993, סקר הראה כי קמפבל נהנתה מאהדה של 51 אחוזים, מה שהציב אותה כראש הממשלה הפופולרי ביותר בקנדה מזה 30 שנה.

בסוף 1993 התקיימו בחירות פדרליות, בהן הובסה המפלגה הפרוגרסיבית-שמרנית וז'אן קרטיין, ראש המפלגה הליברלית, נבחר לראשות הממשלה. בחירתו ציינה את תום עידן השמרנים בשלטון, עידן שנמשך עשור. קמפבל חזרה לחיים האקדמיים וקיבלה מלגה באוניברסיטת הרווארד. מאוחר יותר שימשה כקונסול הכללי של קנדה ללאס וגאס.[1] רק ב-2006 חזרה המפלגה לשלטון בהנהגתו של סטיבן הרפר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קים קמפבל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.