קיס רייוורס
 | ||||||||||||||||||||||||||
| מידע אישי | ||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לידה |
27 במאי 1926 ברדה, הולנד  | |||||||||||||||||||||||||
| פטירה |
4 במרץ 2024 (בגיל 97) ברדה, הולנד | |||||||||||||||||||||||||
| עמדה |
קשר | |||||||||||||||||||||||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||
קורנלוס (קיס) ברנרדוס רייוורס (בהולנדית: Cornelus Bernardus Rijvers, 27 במאי 1926 (ברדה) – 4 במרץ 2024) היה כדורגלן הולנדי, ששיחק בעמדת הקשר. נודע בעיקר כשחקן סנט אטיין ולאחר מכן כמאמן פ.ס.וו איינדהובן ונבחרת הולנד.[1]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
רייוורס ערך את הופעת הבכורה שלו בנאק ברדה. לאחר מכן שיחק גם בסנט אטיין, ובפיינורד. הוא זומן לנבחרת הולנד ושיחק בשורותיה באולימפיאדת לונדון (1948).
ב-1950 הפך רייברס לפורץ דרך, כאשר הפך לאחד מהשחקנים ההולנדים הראשונים ששיחקו כדורגל מקצועני עם העברתו לסנט אטיין.[2] ההתאחדות הכדורגל ההולנדית השעתה אותו על כך מלשחק בנבחרת הלאומית, מכיוון שבאותו זמן לא אפשרו לשחקנים מקצוענים לשחק בנבחרת הלאומית.[3] ורק ב-1957 הוא שב לשחק בנבחרת.[4]
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמאמן רייברס החל את הקריירה בטוונטה ואימן את הקבוצה במשך שש שנים, עם תוצאות טובות. לאחר מכן הוא עבר לפ.ס.וו איינדהובן אותה הוביל לזכייה בגביע אופ"א בעונת 1977/1978. כמו כן, הוא זכה עם פ.ס.וו בשלוש אליפות בליגת העל ההולנדית, ב-1975, 1976 ו-1978, ובדאבל ב-1976. לאחר שעזב את פ.ס.וו, הוא עבר לאמן את הנבחרת ההולנדית וקידם שחקנים צעירים כמו רונאלד קומאן, רוד חוליט ומרקו ואן באסטן. הולנד לא הצליחה להעפיל ליורו 1984, כאשר הייתה בעלת הפרש שערים טוב יותר משל ספרד עד למחזור המוקדמות האחרון, אולם לאחר ניצחונה של ספרד 12-1 על מלטה, סיימה הולנד במקום השני. לאחר מכן פוטר רייברס על ידי ההתאחדות הכדורגל ההולנדית והוחלף על ידי רינוס מיכלס. אריק טן האך ציין את רייברס בין המאמנים שהיוו השראה לקריירת האימון שלו.[5]
רייוורס נפטר ב-4 במרץ 2024, בגיל 97.[6][7][8]
תארים וזכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאק ברדה
- מחלקה ראשונה: 1945/46
סנט אטיין
- זכייה באליפות בליגת העל הצרפתית: 1956/57
- זכייה בקופה דה פראנס: 1961/62
מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכייה באליפות בליגת העל ההולנדית: 1974/75, 1975/76, 1977/78
- זכייה בגביע ההולנדי: 1973/74, 1975/76
- גביע אופ"א: 1977/78
פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס רינוס מיכלס: 2004
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל משחק ואימון (בהולנדית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Olympedia – Kees Rijvers, www.olympedia.org
- ^ "Rijvers (95) kijkt niet naar Oranje: 'Ik hou niet van schuifie-schuifie-voetbal'". nos.nl (בהולנדית). 2021-06-07. נבדק ב-2022-08-02.
- ^ "Eindelijk is er de biografie van voetbalpionier Kees Rijvers". nos.nl (בהולנדית). 2016-05-13. נבדק ב-2022-08-02.
- ^ "Het Gouden Binnentrio". RSSSF. נבדק ב-2022-08-02.
- ^ "Erik ten Hag reveals four coaching inspirations".
- ^ "PSV-legende Kees Rijvers op 97-jarige leeftijd overleden". BD. 4 במרץ 2024. נבדק ב-4 במרץ 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Met Rijvers verdwijnt het laatste lid van het 'Gouden Binnentrio' van Oranje". NU (בהולנדית). 2024-03-04. נבדק ב-2024-03-04.
- ^ https://www.reuters.com/sports/soccer/former-netherlands-player-coach-rijvers-dies-aged-97-2024-03-04/