יורו 1984

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורו 1984
UEFA Euro 1984 logo.svg
מארחת צרפתצרפת  צרפת
תאריך 12 ביוני - 27 ביוני 1984
מספר משתתפות 8
(מתוך 32 משתתפות שנרשמו)
הזוכה נבחרת צרפת בכדורגל צרפת
מספר משחקים 15
מספר שערים 41 (2.73 בממוצע למשחק)
מספר צופים 599,669 (39,978 בממוצע למשחק)
מלך השערים צרפתצרפת מישל פלאטיני

איטליה 1980 גרמניה המערבית 1988

אליפות אירופה בכדורגל 1984, הידועה גם בשם יורו 1984 היא אליפות אירופה בכדורגל השביעית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך בצרפת בין ה-12 ביוני ל-27 ביוני 1984.

בטורניר השתתפו שמונה נבחרות.  צרפת המארחת בטורניר העפילה אוטומטית, ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.

אל משחק הגמר העפילו צרפת ו ספרד, והוא הסתיים בניצחון המארחת 2-0 משני שערים במחצית השנייה של מישל פלאטיני וברונו בלון, שהעניקו לה את הזכייה הראשונה בתולדותיה בתואר.

שערו של פלאטיני בגמר היה התשיעי שלו בטורניר. בכך הוא הפך לשיאן השערים בטורניר אחד, וכן למלך שערי הטורניר בכל הזמנים, על אף שלא השתתף בטורנירי יורו נוספים. הוא כבש בכל אחד מחמשת משחקיה של צרפת בטורניר.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות יורו 1984

הגרלת מוקדמות יורו 1984 התקיימה ב-8 בינואר 1982 בפריז. 32 הנבחרות החברות באופ"א התחלקו לשבעה בתים בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו ל צרפת המארחת לטורניר הגמר.

ההעפלה האוטומטית של צרפת סימנה עבורה את החזרה לטורניר לאחר שכשלה להעפיל לחמשת טורנירי היורו הקודמים, ולמעשה השתתפה בו רק פעם אחת, בטורניר היורו הראשון ב-1960, שגם אותו אירחה. נבחרות  פורטוגל ו רומניה העפילו להופעת הבכורה שלהן בטורניר אליפות אירופה.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס הופעות קודמות ביורו 1
נבחרת צרפת בכדורגל צרפת נבחרת מארחת 1 (1960)
נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה מנצחת בית 1 2 (1972, 1980)
נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל מנצחת בית 2 0
נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק מנצחת בית 3 1 (1964)
נבחרת יוגוסלביה בכדורגל יוגוסלביה מנצחת בית 4 3 (1960, 1968, 1976)
נבחרת רומניה בכדורגל רומניה מנצחת בית 5 0
נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית מנצחת בית 6 3 (1972, 1976, 1980)
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד מנצחת בית 7 2 (1964, 1980)

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר הגמר נפרש על פני שבעה אצטדיונים בשבע ערים שונות ברחבי המדינה. חמישה מהאצטדיונים המארחים שופצו או הורחבו לקראת הטורניר, כמו סטאד ולודרום במרסיי שהפך לגדול מבין האצטדיונים המארחים, ושני אצטדיונים נבנו לקראת הטורניר. בעוד סטאד דה לה בוז'ואר בנאנט נבנה במיקום חדש לחלוטין, סטאד דה לה מיינו בשטרסבורג נהרס ונבנה מחדש כדי להכיל 40,000 צופים בבנייה מודרנית ומחודשת. אצטדיון פארק דה פראנס בפריז נבחר לארח את משחק הפתיחה ואת משחק הגמר של הטורניר.

פריז מרסיי
פארק דה פראנס סטאד ולודרום
תכולה: 48,360 תכולה: 55,000
Paris-Parc-des-Princes.jpg Vue du virage Depé.jpg
ליון סנט אטיין
סטאד דה ז'רלן סטאד ז'ופרואה-גישאר
תכולה: 51,860 תכולה: 48,274
Stade-Gerland-RWC2007.JPG Stade-GeoffroyGuichard-RWC2007.JPG
לאנס נאנט שטרסבורג
אצטדיון פליקס בולאר סטאד דה לה בוז'ואר סטאד דה לה מיינו
תכולה: 49,000 תכולה: 52,923 תכולה: 42,756
Stade Felix-Bollaert.jpg Stade de la Beaujoire.jpg Stade de la Meinau fassade2.JPG
  • תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת טורניר הגמר, החליטה אופ"א לשנות את שיטת התחרות, והשיטה שהונהגה בטורניר נותרה לשיטה המועדפת עד להרחבת הטורניר ל-16 נבחרות לקראת יורו 1996.

בשיטה החדשה, שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית זכו בכרטיס לשלב חצי הגמר, שלב שהושמט מהתחרויות הקודמות, כך שהמנצחת בכל בית פגשה את סגנית הבית המקביל. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום, וההפעלה במקרה של שוויון בנקודות הוכרעה לפי פער שערים. כמו כן, בוטל המשחק על המקום השלישי.

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

 צרפת המארחת הגיעה לטורניר כאחת המועמדות הבולטות לזכייה, לאחר היכולת שהציגה במונדיאל 1982, וסיימה את שלב הבתים במאזן מושלם. מישל פלאטיני הוביל את הנבחרת עם השער היחיד בניצחון 1-0 על  דנמרק, ופעמיים שלושער - מול  בלגיה (5-0) ומול  יוגוסלביה (3-2). דנמרק, שבעצמה רשמה הופעה מצוינת בניצחון 5-0 על יוגוסלביה, הגיעה למחזור האחרון מול בלגיה כשלשתיים מאזן זהה של שתי נקודות, אך עם יתרון בפער השערים. בלגיה עוד הובילה בתוצאה 2-0 ונראה היה כי תעפיל לחצי הגמר, אך הדנים השלימו מהפך, ניצחו 3-2 והצטרפו לצרפת בשלב הבא. יוגוסלביה סיימה את שלב הבתים ללא נקודות.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
צרפתצרפת צרפת 6 3 3 0 0 9 2 7
דנמרקדנמרק דנמרק 4 3 2 0 1 8 3 5
בלגיהבלגיה בלגיה 2 3 1 0 2 4 8 -4
יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 0 3 0 0 3 2 10 -8
צרפתצרפת צרפת 10 דנמרק דנמרקדנמרק
בלגיהבלגיה בלגיה 20 יוגוסלביה יוגוסלביהיוגוסלביה
צרפתצרפת צרפת 50 בלגיה בלגיהבלגיה
דנמרקדנמרק דנמרק 50 יוגוסלביה יוגוסלביהיוגוסלביה
צרפתצרפת צרפת 32 יוגוסלביה יוגוסלביהיוגוסלביה
דנמרקדנמרק דנמרק 32 בלגיה בלגיהבלגיה


בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרלת הבית הפגישה בין  ספרד בעלת הסגל המוכשר,  פורטוגל המוכשרת אך חסרת הניסיון,  גרמניה המערבית שהגיעה כאלופה המכהנת מיורו 1980 וכפינאליסטית מונדיאל 1982 שנתיים קודם לכן, ו רומניה שהדיחה במוקדמות את  איטליה החזקה. הבית נותר פתוח כמעט לחלוטין לקראת מחזור הנעילה, אליו הגיעו ספרד ופורטוגל עם שתי נקודות, כשלספרד יתרון בשערי זכות, בעוד גרמניה מעליהן עם שלוש ורומניה מתחתיהן עם נקודה. במחזור הנעילה הדרמטי גברה פורטוגל 1-0 על רומניה לאחר שכבשה תשע דקות לסיום, וספרד גברה על גרמניה באותה תוצאה משער בדקה האחרונה, ובכך העפילו השתיים על חשבון גרמניה לחצי הגמר.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
ספרדספרד ספרד 4 3 1 2 0 3 2 1
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 4 3 1 2 0 2 1 1
גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית 3 3 1 1 1 2 2 0
רומניהרומניה רומניה 1 3 0 1 2 2 4 -2
גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית 00 פורטוגל פורטוגלפורטוגל
רומניהרומניה רומניה 11 ספרד ספרדספרד
גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית 21 רומניה רומניהרומניה
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 11 ספרד ספרדספרד
גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית 01 ספרד ספרדספרד
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 10 רומניה רומניהרומניה


שלבי הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי הנבחרות ביורו 1984
  חצי גמר גמר
23 ביוני - מרסיי
 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 3  
 נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל 2  
27 ביוני - פריז
 נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 2
   נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 0
24 ביוני - ליון
 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 1 (5)
 נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק 1 (4)  

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

23 ביוני 1984
נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 3–2ה נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל סטאד ולודרום, מרסיי
ז'אן פרנסואה דומרג הבקיע שערים בדקות ה-114', 24' 114', 24'
מישל פלאטיני הבקיע שער בדקה ה-119' 119'
(סיקור) רוי ז'ורדאו הבקיע שערים בדקות ה-98', 74' 98', 74'



24 ביוני 1984
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 1–1ה נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק סטאד דה ז'רלן, ליון
אנטוניו מאקדה הבקיע שער בדקה ה-67' 67' (סיקור) סורן לרבי הבקיע שער בדקה ה-7' 7'
    תוצאת פנדלים  
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים סנטיאנה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים חואן אנטוניו סניור
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים סנטיאגו אורקיאגה
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים ויקטור מוניוס
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מנואל סראביה
5–4 הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים קנט בריל לארסן
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים יספר אולסן
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים מיכאל לאודרופ
הבקיע בעיטה בדו-קרב פנדלים סורן לרבי
החטיא בעיטה בדו-קרב פנדלים פרבן אלקיאר לארסן
 

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

27 ביוני 1984
נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 2–0 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד פארק דה פראנס, פריז
מישל פלאטיני הבקיע שער בדקה ה-57' 57'
ברונו בלון הבקיע שער בדקה ה-90' 90'
(סיקור)
אלופת אירופה 1984
צרפתצרפת
 צרפת
זכייה ראשונה

מלך השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

9 שערים

3 שערים

2 שערים

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
גרמניה המערביתגרמניה המערבית הראלד שומאכר פורטוגלפורטוגל ז'ואאו פינטו
גרמניה המערביתגרמניה המערבית קרלהיינץ פרסטר
דנמרקדנמרק מורטן אולסן
גרמניה המערביתגרמניה המערבית אנדראס ברמה
פורטוגלפורטוגל פרננדו צ'לנה
צרפתצרפת אלן ז'ירס
צרפתצרפת ז'אן טיגנה
דנמרקדנמרק פרנק ארנסן
צרפתצרפת מישל פלאטיני
גרמניה המערביתגרמניה המערבית רודי פלר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]