קיר רפלקטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיר רפלקטיבי
קיר רפלקטיבי מס' 5
קיר רפלקטיבי מס' 5
מידע כללי
פַּסל יגאל תומרקין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה שנות ה־70 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים זכוכית, ברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"קיר רפלקטיבי" הוא שם קבוצת פסלים של האמן הישראלי יגאל תומרקין. הפסלים מוצבים במקומות שונים כגון מוזיאון תל אביב לאמנות, קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הפסלים "קיר רפלקטיבי" נוצרה במהלך המחצית השנייה שנות ה-70 של המאה ה-20. בתקופה זו זנח תומרקין את סגנון הפיסול האסמבלאז'י, המשלב חלקי נשק, לטובת עיסוק במבניות וצורה גאומטריים.

תצוגה של שבעה פסלים, אותה כינה תומרקין "מחוה לארצות-הברית", נפתחה ב-1 בספטמבר 1976 בפארק פלאשינג מדוז שבניו יורק. פסלים נוספים הוצגו באותה עת גם ליד מוזיאון קווינס במנהטן ופסל נוסף בסוהו, בסמוך לגלריית "Sculpture Now". בעקבות השחתה של פסלים ובעיות של ביטוח, פירק תומרקין את התצוגה בחודש נובמבר. חלק גדול מן הפסלים נפגע בתאונת דרכים. תומרקין תיקן את חלקם והעבירם לתצוגה בסטנפורד, ניו ג'רזי, באוניברסיטת ברנדייס במסצ'וסטס, באוניברסיטת בוסטון ופסל נוסף הותקן בביתו של אספן פרטי בווסטר, מסצ'וסטס.[1]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירות מורכבות ממסגרות מתכת בהן שילב תומרקין משטחי זכוכית. משטחים אלו חושפים בפני הצופה את מנגנוני הבנייה של הפסל ואף מהווים רקע לקומפוזיציה של צורות המשולבת במערכת המסגרות של הפסל.

תומרקין קשר את הסגנון הפיסולי של היצירות אל חוויותיו מן התרבות האמריקאית. "הביקור בניו יורק", כתב תומרקין, "נותן לי עוד זווית ראייה; הזכוכית והקורטן, הסביבה משתקפת בפסלים. פסליי הופכים לאופקיים, כניגוד לאדריכלות הבינלאומית המכוונת לגובה.[2]

מעבודות הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: תומרקין, יגאל, I תומרקין, מסדה, 1981, עמ' 289-297.
  2. ^ יגאל תומרקין, "ציוני דרך אוטוביוגרפיים", בתוך: גינתון, אלן (אוצרת), תומרקין, פסלים 1957-1992, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1992, ללא מספרי עמודים.