קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט
מרטין לותר על פי ציור של לוקאס קראנאך.jpg
מרטין לותר על פי ציור של לוקאס קראנאך
(מתוך הדפסי הסדרה)
צייר יגאל תומרקין
תאריך יצירה 1979
טכניקה וחומרים עירוב טכניקות; תצריב צילומי, תחריט יבש, שעווה רכה, עיפרון חשמלי
ממדים בס"מ 76 אורך × 56 רוחב
מפעל מייצר סדנת ההדפס ירושלים
מספר יצירה T.791-T.794; T.794-I (מספר סדנה)
מיקום סדנת ההדפס ירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל

"קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט" (1979) הוא שמה של סדרת הדפסים מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979, אחת מן השנים הפוריות ביותר ביצירתו של תומרקין במדיום ההדפס, יצר האמן סדרה של חמישה תחריטים בעקבות סיפור של היינריך פון קלייסט - "קרב העיוורים והחזיר" - שנכתב על פי כרוניקה של הנס זקס. העלילה מתארת אירוע באאוגסבורג בו ליצן החצר של הקיסר מקסימיליאן הראשון ארגן קרב הומוריסטי בין חזירה לבין 12 עיוורים. במהלך הקרב מכים העיוורים זה.[1]

הסדרה הודפסה על ידי בטי אדלשטיין במהדורה בת 34 עותקים. ההדפסים הם בגובה של כ-50 ס"מ וברוחב של כ-30 ס"מ, והם הודפסו על גליונות נייר בגובה של 76 ס"מ וברוחב של 56 ס"מ. כל אחד מחמשת הדפסי הסדרה מפגיש בין דימויים הקשורים לסיפורו של קלייסט ולהיסטוריה הגרמנית, עם דמותו של צייר גרמני המיוצג על ידי פרט מיצירתו: חתימה של הצייר מתיאס גרונוואלד, פרט מציור של אורס גראף, דיוקן מרטין לותר על פי ציור של לוקאס קראנאך האב ודיוקן מקסימיליאן הראשון שיצר אלברכט דירר.

בסדרה שילב תומרקין בין טכניקות הדפס שונות. בהדפס "מרטין לותר על פי ציור של לוקאס קראנאך" מן הסדרה, לדוגמה, נעשה בעזרת שתי פלטות תצריב. באחת מהן מופיע דיוקנו של מרטין לותר, שהועבר את פלטת הפלטה בעזרת תצריב צילומי. מאחורי פלטה זו הוסיף תומרקין פלטה נוספת, המתבססת על רישום חופשי בטכניקה של תחריט יבש. רישום זה כולל תשליב של האותיות L ו-C, המייצגות את שמו של קראנאך, המשפט "בשנת 1938 מצמיד מרטין לוטר את פרצופו לחלון ונראה כמו חזיר SAU" בכתב ידו של האמן, ומודפס בהיפוך. וכן פני חזיר. בכך רומז תומרקין על קשר היסטורי בין ההיסטוריה של גרמניה לבין תקופת השואה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לתיאור הסיפור בלשונו של תומרקין ראו: Tumarkin: תחריטים, טכסטים, צילומים ורישומים, מסדה, 1980, ללא מספרי עמודים