קלוד גואזגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלוד גואזגן
לידה 12 במרץ 1945
טולון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במאי 2020 (בגיל 75)
איסי לה מולינו (אנ'), צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Claude Clément Goasguen עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פאסי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה האיחוד למען תנועה עממית, איחוד למען צרפת הדמוקרטית, Liberal Democracy עריכת הנתון בוויקינתונים
www.claudegoasguen.fr
רקטור National Centre for Distance Education
1987–1991
(כ־4 שנים)
→ Dominique Lecourt
Bernard Loing ←
חבר האספה הלאומית הצרפתית
2 במאי 1993 – 18 ביוני 1995
(שנתיים ו־6 שבועות)
12 ביוני 1997 – 18 ביוני 2002
(5 שנים)
19 ביוני 2002 – 19 ביוני 2007
(5 שנים)
20 ביוני 2007 – 19 ביוני 2012
(5 שנים)
20 ביוני 2012 – 20 ביוני 2017
(5 שנים)
21 ביוני 2017 – 28 במאי 2020
(3 שנים)
Sandra Boëlle ←
ראש עירייה (צרפת) הרובע השישה-עשר של פריז
29 במרץ 2008 – 11 ביולי 2017
(9 שנים ו־14 שבועות)
פרסים והוקרה
אביר בלגיון הכבוד (1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גואזגן באספה הלאומית, 2016

קלוד גואזגן (בצרפתית: ‏Claude Goasguenⓘ‏?‏ ; 12 במרץ 1945 – 28 במאי 2020) היה פוליטיקאי צרפתי, שכיהן כראש העיר של הרובע ה-16 של פריז וכחבר האספה הלאומית של צרפת.[1] הוא ייצג את העיר פריז באספה הלאומית והיה חבר באיחוד למען תנועה עממית ששינה את שמו מאוחר יותר למפלגת הרפובליקנים.[2][3] הוא כיהן גם כראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית בין ישראל וצרפת.[4][5]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלוד גואזגן נולד ב-12 במרץ 1945 בעיר טולון, שבצרפת. הוא קיבל דוקטורט למשפטים. בשנים 1976–1986 לימד באוניברסיטת פריז 13 (אנ'), בה שימש כדיקן בית הספר למשפטים בין השנים 1982–1984.[3]

בשנת 1983 נבחר למועצת העיר פריז בתמיכתו של ראש העיר ז'אק שיראק. בשנים 1986–1988 שימש כיועץ של שר החינוך הלאומי, רנה מונורי (אנ'), בעניינים הנוגעים לקשרים בין אוניברסיטאות למגזר הפרטי והכשרה מקצועית.[3] מדצמבר 1987 ועד ינואר 1991 שימש כרקטור באוניברסיטה. בשנת 1993 נבחר לחבר באספה הלאומית מטעם העיר פריז. בין השנים 1989 ל-1995 היה סגנו של ראש העיר של פריז, שיראק.[6][5]

ממאי עד נובמבר 1995 היה שר רפורמות המדינה, ביזור ואזרחות בממשלתו של אלן ז'ופה. מאפריל 1996 עד מאי 1998, הוא היה המזכיר הכללי של מפלגת האיחוד לדמוקרטיה צרפתית (אנ'), ומחודש יוני 1998 עד אפריל 2002 היה סגן נשיא ודובר מפלגת הדמוקרט-ליברל (אנ'). החל מ-2003 עבד גם כעורך דין בפריז.[3]

במשך 20 שנה הוא נבחר שוב ושוב מטעם העיר פריז ובשנת 2008 אף נבחר לראש העיר של הרובע ה-16 של פריז. הוא כיהן בתפקיד ראש העיר עד 2014 אז נבחר בשנית וכיהן עד שנת 2017.[7][8]

ב-2008 לאחר הפיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים בו נרצחו שמונה תלמידי ישיבה בידי מחבל פלסטיני, כינה את הפלסטינים "עם פראי של טרוריסטים איומים". אמירה זו הייתה שנויה במחלוקת ועוררה סערה ושלאחריה הסביר כי התכוון לאותם אנשי טרור שבין היתר יורים טילים לשדרות. הוא הוסיף ואמר כי אינו חש שנאה כלפי הפלסטינים.[9] ב-2014 הסתבך שוב באמירה בעייתית כנגד הקהילה המוסלמית המתגוררת בצרפת.[10][11]

גואזגן היה תומך נלהב של ישראל וכיהן כראש אגודת הידידות בין ישראל וצרפת בעודו ראש העיר של הרובע ה-16. לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט היה הראשון שתלה את תמונתו על מבנה העירייה כאות הזדהות עם ישראל. ב-2016 לאחר גל תקיפות אנטישמיות נגד יהודים שחבשו כיפה ולאחר דיון סוער סביב הנושא, גואזגן יחד עם חבר הפרלמנט היהודי מאיר חביב, נכנס לפרלמנט עם כיפה למרות היותו לא יהודי, וזאת כצעד של תמיכה בקהילה היהודית ונגד האנטישמיות. לאחר מותו ספד לו חביב ואמר כי: "קלוד היה לוחם אמיתי למען הצדק. בכל שנות עשייתו הוא נלחם נגד האנטישמיות והיה החבר הטוב ביותר של ישראל בצרפת. הוא פעל ללא הפסקה למען חיזוק הקשרים בין צרפת לישראל ואין מאבק בנושא שהוא לא היה שותף בו. איבדתי היום אח. צרפת איבדה איש עשייה דגול וישראל איבדה היום ידיד אמת".[7]

הוא עוטר באות אביר ב"לגיון הכבוד" ב-1996.[3]

הוא נפטר ב-28 במאי 2020 בגיל 75 מדום לב לאחר שחלה במחלת הקורונה.[5][7][12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלוד גואזגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "M. Claude Goasguen". National Assembly webpage (בצרפתית). נבדק ב-24 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "LISTE DÉFINITIVE DES DÉPUTÉS ÉLUS À L'ISSUE DES DEUX TOURS". National Assembly of France (בצרפתית). 17 ביוני 2007. נבדק ב-4 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 "Claude Goasguen Portrait". claude-goasguen.org (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-11 בפברואר 2009. נבדק ב-24 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ הקהילה היהודית בצרפת נגד קרוביה של לי זיתוני, באתר ‏מאקו‏, 8 בפברואר 2012
  5. ^ 1 2 3 "Claude Goasguen, député Les Républicains de Paris, est mort". Le Monde (בצרפתית). 28 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Mort de Claude Goasguen, emporté par le coronavirus à 75 ans, Le HuffPost, ‏28 במאי 2020 (בצרפתית)
  7. ^ 1 2 3 "חבר האמת של ישראל" מת מקורונה, באתר ישראל היום
  8. ^ Politique : le député de Paris Claude Goasguen est décédé des suites du Covid-19, SudOuest.fr (בצרפתית)
  9. ^ Dryef, Zineb (20 במרץ 2008). "Goasguen, les Palestiniens et le « peuple sauvage de terroristes »". Rue 89 (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-16 באפריל 2016. נבדק ב-24 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "L'UMP Claude Goasguen mis en cause pour des propos anti-musulmans". Le Parisien (בצרפתית). 17 בפברואר 2014. נבדק ב-24 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Par A. C. Le 17 février 2014 à 12h36, VIDEO. L'UMP Claude Goasguen mis en cause pour des propos anti-musulmans, leparisien.fr, ‏2014-02-17 (בצרפתית)
  12. ^ חבר הפרלמנט הצרפתי קלוד גואזגן מת מקורונה: "החבר הטוב של ישראל", באתר ynet, 28 במאי 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קלוד_גואזגן&oldid=38362175"