הפיגוע בישיבת מרכז הרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חלף מספיק זמן ואפשר לצמצם את פרק התגובות כך שלא יאפיל על האירוע.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הפיגוע בישיבת מרכז הרב
הפיגוע בישיבת מרכז הרב.jpg
שלט הנצחה לנרצחי הפיגוע
תאריך 6 במרץ 2008
מקום ישיבת מרכז הרב, ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°47′16″N 35°11′49″E / 31.78781944°N 35.19681667°E / 31.78781944; 35.19681667 קואורדינטות: 31°47′16″N 35°11′49″E / 31.78781944°N 35.19681667°E / 31.78781944; 35.19681667 
סוג פיגוע ירי
נשק רובה סער מסוג קלצ'ניקוב
הרוגים 8
פצועים 9
מבצע עלא הישאם חוסיין אבו דהיים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
הפיגוע בישיבת מרכז הרב
הפיגוע בישיבת מרכז הרב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע בישיבת מרכז הרב היה פיגוע ירי שבוצע בישיבת מרכז הרב, בשכונת קריית משה בירושלים, ב-6 במרץ 2008 (אור לל' באדר א' ה'תשס"ח) ובו רצח מחבל פלסטיני שמונה תלמידי ישיבה: שלושה מתלמידי הישיבה הגבוהה מרכז הרב, וחמישה מתלמידי ישיבת ירושלים לצעירים, וכן פצע תשעה תלמידים. המחבל נהרג בידי אברך בישיבה ולוחם צה"ל.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבל, עלא הישאם חוסיין אבו דהיים, בן 26, היה בן אחת החמולות הגדולות, העשירות והנודעות בכפר ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים. באוקטובר 2007 נעצר ונחקר על ידי שירות הביטחון הכללי, אך שוחרר. הוא הועסק כנהג רכב הסעות בירושלים[1], והיה בעל עבר פלילי בגניבת רכב ונשק, ובמהלך השנתיים הקודמות לפיגוע היה בתהליך של חזרה בתשובה לאסלאם[2].

ביום חמישי, כ"ט באדר א' תשס"ח, 6 במרץ, בשעה 20:36, הגיע המחבל לישיבת מרכז הרב. הוא נשא בידיו קופסת קרטון של טלוויזיה שבה החביא רובה סער מסוג קלצ'ניקוב. הוא נכנס לחצר הישיבה בכניסה הראשית, הניח את קופסת הקרטון, הוציא ממנה את הרובה, ופתח באש על קבוצת תלמידים מישיבת ירושלים לצעירים וישיבת מרכז הרב שעמדו בכניסה לפנימיית הישיבה, הנמצאת מול מדרגות הכניסה. מירי זה נהרגו שלושה תלמידים: יונדב חיים הירשפלד, רועי רוט ויונתן יצחק אלדר.

לאחר הירי הראשוני פנה המחבל לספריית הישיבה והחל לירות בשוהים במקום. מירי זה נהרגו חמישה תלמידים נוספים. יחד נהרגו שמונה תלמידים, ונפצעו תשעה נוספים, שלושה מהם קשה. שבעה עשר תלמידים אחרים ניצלו כשהסתגרו בכיתת לימוד הצמודה לספרייה וחסמו את הדלת בעזרת שולחן כבד.

על פי תחקיר המשטרה, שני שוטרי סיור, שוטר ושוטרת, הגיעו למקום. בניגוד להנחיות המשטרה נמנעו שניהם מלחתור למגע עם המחבל. השוטרת עצרה אוטובוס בסמוך והשוטר נכנס עם רובה לחצר הישיבה אולם לא ירה כלל. מיד לאחר מכן הגיעו למקום אחד מאברכי הישיבה, יצחק דדון, שהיה חמוש באקדח, וסרן דוד שפירא, בוגר הישיבה המתגורר בסמוך, קצין צה"ל מגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, שהיה חמוש ברובה סער. שפירא התעלם מאזהרות השוטר שלא להיכנס. שניהם ירו במחבל והרגו אותו בפתח הספרייה, כ-15 דקות לאחר תחילת האירוע[3].

שפירא קיבל ציון לשבח מאלוף פיקוד המרכז, גדי שמני[4] ודדון קיבל תעודת הוקרה מהמשטרה[5].

תגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרת החינוך, יולי תמיר, הגיעה לביקור ניחומים בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן במרכז הרב. בצאתה, לאחר ששוחחה עם תלמידים וצוות המחנכים במקום, קראו מפגינים קריאות גנאי כלפי השרה ותקפו את המשלחת באלימות מילולית ופיזית[6]. ראש הממשלה אהוד אולמרט התבקש לא לבוא לביקור תנחומים בישיבה, עקב התנגדותם הפוליטית של ראשי הישיבה אליו[7]. שר הביטחון אהוד ברק[8], הרמטכ"ל גבי אשכנזי ומשלחת ח"כים בראשות יו"ר הכנסת דליה איציק התקבלו ללא אירועים חריגים[9].

הציבור החרדי הגיב בזעזוע לפיגוע בישיבה הציונית-דתית, והאדמו"ר מבלז, הרב ישכר דב רוקח, אף השתתף בהלווייה. גם הרב אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר האנטי-ציונית התבטא בכאב[10] ואנשי נטורי קרתא שלחו מכתב תנחומים להורי הנרצחים[11]. חבר הכנסת טלב א-סאנע גינה את הפיגוע ושלח את תנחומיו למשפחות ההרוגים[12]. שורת רבנים התבטאו נגד העסקת ערבים מחשש פיקוח נפש[13].

הח"כים זבולון אורלב, אריה אלדד וגלעד ארדן דרשו לגרש את משפחת המחבל מישראל ולפרק את סוכת האבלים[14].

עשרה ימים לאחר הפיגוע הפגינו מאות פעילי ימין בטיילת ארמון הנציב, הסמוכה לכפר ג'בל מוכאבר, שבו התגורר המחבל, וקראו להרוס את ביתו. כמאה מפגינים הצליחו לעבור את מחסומי המשטרה ולהיכנס לכפר, ובו השליכו אבנים וקראו לנקמה ולהריסת הבית. נדיה מטר הבהירה כי אין בכוונת המפגינים לפגוע באיש, אלא להרוס את הבית בלבד. 22 מהמפגינים הובאו למעצר ושני שוטרים נפצעו[15] ב-19 בינואר 2009 אטם צה"ל את ביתו של המחבל[16].

זיכרון והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידי הישיבה לצעירים הוציאו ספר זיכרון לנרצחי הפיגוע, בשם "שמונה נסיכי אדם" [על פי הפסוק: "וְהָיָה זֶה, שָׁלוֹם; אַשּׁוּר כִּי-יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ, וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ, וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים, וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם" (ספר מיכה פרק ה' פסוק ד')][17]. בכ"ט באדר ה'תשס"ט הוכנסו שמונה ספרי תורה לישיבת מרכז הרב - ספר תורה אחד כנגד כל אחד מהנרצחים.

לאחר השבעה, הגיעו לקדמת ציון השוכנת מול מקום מגורי המחבל, סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי, בלווית יו"ר האיחוד הלאומי אורי אריאל, והבטיח ש"במקום יבנו שמונה מאות יחידות דיור חדשות – מאה כנגד כל אחד מהנערים שנרצחו בפיגוע". ב-23 במרץ 2008 תרם איל העסקים הלונדוני סיריל שטייין ספר תורה ל"קדמת ציון" לעילוי נשמת נרצחי הטבח[18].

בעקבות הפיגוע הקימה קבוצת תלמידים בישיבה את פרויקט "בשביל הנשמה", שבמסגרתו מודפסות חוברות לזכר הנרצחים, אשר עוסקות בנושאים דתיים-חינוכיים המחולקים לימים. לאחר כשנתיים שבהן הופצו החוברות על ידי הישיבה, פרס מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך את חסותו על הפרויקט והחל להפיץ את החוברות לכלל תלמידיו לקראת החופש הגדול. מערך נוסף היוצא על ידי "בשביל הנשמה" לזכר הנרצחים הוא הלימוד היומי באמונה, במסגרתו יוצאים לאור כתבי ראשונים ואחרונים העוסקים באמונה במהדורות מנוקדות מחולקות ללימוד יומי ובתוספת ביאורים והרחבות.

הישיבה מובילה גם מפעל הנצחה מוזיקלי במסגרתו נכתבים ומבוצעים שירים לזכר ההרוגים, ביניהם כנפי רוח בביצוע ביני לנדאו[19].

תגובות ברשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפיגוע הוקמה בבית המחבל סוכת אבלים ובמקום הונפו דגלי חמאס וחזבאללה. בירדן, שבה חיים קרובי משפחתו של המחבל, נאסרה הקמתה של סוכת אבלים[20]

על הפיגוע לקחו אחריות גדודי אל-אקצא של הפת"ח וכן ארגון לא ידוע בשם "פלוגות עימאד מוע'ניה" של חופשיי הגליל[21]. גם החמאס לקח אחריות, אך חזר בו מהודעה זו[22]. ב-25 בדצמבר 2010 לקח החמאס על עצמו בשנית אחריות לפיגוע[23].

אבו מאזן גינה את הפיגוע אך גורמים בפת"ח[24] ובחמאס קראו לחגוג את האירוע, וטענו שהוא מהווה תגובה ל"אלימות הקשה השבוע ברצועת עזה, והרג של יותר מ-120 פלסטינים בידי צה"ל" במסגרת מבצע חורף חם שהסתיים שלושה ימים לפניו[25]. סקר שנערך אחרי הפיגוע, העלה ש84% מהפלסטינים הביעו תמיכה בפיגוע[26].

ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי העולם פורסמו גינויים רבים לפיגוע בין השאר גינו את הפיגוע ארצות הברית, ארגנטינה, סין, אירלנד, ומזכ"ל האו"ם באן קי-מון[27].

במועצת הביטחון של האו"ם סיכלה לוב גינוי של הפיגוע משום שהתעקשה להוסיף להודעה גינוי של פעולות צה"ל בעזה[28].

ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל גינה את הפיגוע והוסיף להודעת הגינוי קריאה שלא לפגוע באזרחים פלסטינים בתגובה[29].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קאיד דהאר, משפחת המחבל: הוא הראשון מבין שורת שאהידים, MSN.
  2. ^ תני גולדשטיין, פרנקו: השוטר בישיבה היה צריך לחתור למגע, באתר ynet, 19 במרץ 2008
  3. ^ אריק בנדר, השוטר לא ירה אפילו כדור אחד על המחבל, 19/3/2008, אתר nrg
  4. ^ צל"ש לרב סרן דוד שפירא - וידאו, באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר 2009
  5. ^ מגן ותעודת הוקרה לרב יצחק דדון שחיסל את המחבל בישיבת מרכז הרב.
  6. ^ תלמידים ב"מרכז הרב" תקפו את תמיר
    .יאיר אטינגר"בוגדת", הטיחו ב"מרכז הרב" לעבר תמיר, באתר הארץ
  7. ^ יאיר אטינגרישיבת "מרכז הרב" לאולמרט: אינך רצוי כאן, באתר הארץ
  8. ^ ברק ערך ביקור לילי בישיבת "מרכז הרב"
  9. ^ איציק: להחריב את בית המחבל, אריק בנדר ורועי שרון, אתר nrg
  10. ^ יאיר אטינגרמודערנע ישיבה, אבל בכל זאת - ישיבה, באתר הארץ, 12.3.2008
  11. ^ נטורי קרתא שיגרו מכתב ניחומים, באתר ערוץ 7, 13 במרץ 2008
  12. ^ תגובות: "שילמו בדמם על פשעי הממשלה" nfc
  13. ^ יאיר אטינגרהרב החרדי קנייבסקי הורה להפסיק להעסיק ערבים בישיבות, באתר הארץ, 17.03.2008
  14. ^ אמנון מרנדה, "יו"ר המפד"ל: לגרש את משפחת המחבל לעזה", אתר ynet
  15. ^ אבירם זינו, "ג'בל מוכבר: פעילי ימין יידו אבנים ופצעו שוטרים", ynet‏., 16.3.2008; אבירם זינו ונטע סלע, המשטרה: "הופתענו מעוצמת ההתפרעויות בכפר", ynet‏, 17.3.2008
  16. ^ יהונתן ליס ותומר זרחין, כוחות צה"ל אטמו את ביתו של המחבל שביצע הפיגוע בישיבת מרכז הרב, באתר הארץ, 19/01/2009
  17. ^ חמש שנים לטבח בישיבת מרכז הרב - לפני חמש שנים, אירע טבח קשה ומזעזע בו נרצחו שמונה תלמידי ישיבה, רשת מורשת, 7 בפברואר 2013
  18. ^ "אקטואליטי
  19. ^ סרטונים "כנפי רוח", השיר המפורסם ביותר שיצא במסגרת הפרויקט, בביצוע ביני לנדאו ומקהלת הישיבה לצעירים, סרטון, באתר YouTube
    סרטונים השיר "ניגון של גמרא" שכתבה סבתו של אחד ההרוגים, בביצוע רועי ידיד ומקהלת הישיבה לצעירים, סרטון, באתר YouTube
  20. ^ ירדן אסרה על משפחת המחבל להקים סוכת אבלים, 8 במרץ 2008, ynet‏.
  21. ^ איתמר עינברי, "המחבל נשלח לישיבה על ידנו" - "גדודי חופשיי הגליל" מתעקשים כי הם שאחראים לפיגוע ב"מרכז הרב" ומציגים תמונת המחבל במדי צבא, nrg
  22. ^ חמאס נטל אחריות – וחזר בו, nrg
  23. ^ דלית הלוי, חמאס נטל אחריות על הפיגוע במרכז הרב, 25 בדצמבר 2010, באתר ערוץ 7.
  24. ^ אהרון קליין, 'Peace partner' websites call Jerusalem attack 'heroic', WorldNetDaily
  25. ^ עלי ואקד והסוכנויות, חמאס: לחגוג את הניצחון על האויב האכזר, באתר ynet, 7 במרץ 2008.
  26. ^ 84% מהפלסטינים תומכים בפיגוע בירושלים - וואלה! חדשות
  27. ^ SECRETARY-GENERAL CONDEMNS, IN STRONGEST TERMS, ATTACK ON JERUSALEM SEMINARY
  28. ^ טל שניידר, "האו"ם: לוב סיכלה גינוי הפיגוע" אתר nrg
  29. ^ Israel/Occupied Palestinian Territories (OPT) : Amnesty International condemns killings of Israeli civilians