קנאת פין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפסיכואנליזה, קנאת פין מתייחסת לשלב בהתפתחותן של בנות, על פי המודל הפסיכוסקסואלי של זיגמונד פרויד, בו ילדות חוות חרדה כשהן מגיעות להבנה כי אין להן פין כמו לבנים. במסגרת תאוריה זו קנאת הפין מקושרת לתסביך אלקטרה.

פרויד טען כי הבנה זו מביאה לשינויים רבים בהתנהגותן לכיוון פיתוח זהות מגדרית נשית. בתאוריה הפרוידיאנית, שלב קנאת הפין מתחיל את השינוי מחיבור רגשי לאם, לתחרות עם האם עבור תשומת לבו, הכרתו וחיבתו של האב. התנהגות מקבילה קיימת אצל בנים כאשר הם מגיעים להבנה כי לנשים אין פין; פרויד כינה אותה חרדת סירוס.

בתרבות העכשווית משתמשים לעתים במונח זה על מנת להתייחס לנשים שלכאורה היו רוצות להיות גברים; זאת למרות שבמקור אין הכוונה לקנאת פין של בנות במובן הפשטני והקונקרטי, אלא לחלק טבעי בהתפתחותם של ילדים.

התאוריה של פרויד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויד הציג לראשונה את תאוריית העקרון של העניין והקנאה בפין בכתבתו "על התאוריות המיניות של ילדים" (1908). העקרון לא הוצג במהדורה הראשונה של ספרו המוקדם יותר "שלוש תרומות לתאוריית המין" (1905), אך תקציר של הכתבה משנת 1908 הוסף למהדורה השלישית של הספר בשנת 1915. בספר "על הנרקסיזם" (1914) הוא מתאר כיצד כמה נשים מפתחות אידאל גברי כ"הישרדות הטבע הגברי שהיה פעם בבעלותן".[דרוש מקור] חשיבות המונח גברה כאשר פרויד פיתח בהדרגה את רעיונותיו על התפתחות המיניות של הילד, בין השאר את התאוריה על המעבר מהשלב הפאלי לשלב החביון. (ראו המודל הפסיכוסקסואלי).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ferrell, Robyn (1996). Passion in Theory: Conceptions of Freud and Lacan. London: Routledge. ISBN 0203012267.
  • Friedan, Betty (2013) [1963]. "The Sexual Solipsism of Sigmund Freud". The Feminine Mystique (50th anniversary ed.). New York: W.W. Norton. ISBN 9780393063790.
  • Kaplan, H.; Saddock, B.; Grebb, J. (1994). Kaplan and Saddock's Synopsis of Psychiatry (7th ed.). Baltimore: Williams and Wilkins. ISBN 0-683-04530-X.
  • Irigaray, Luce (1985). This Sex Which is Not One. Ithaka: Cornell University Press. ISBN 0801415462.