קרב ביירות
 | ||||||||||||||
| פגזים צרפתים מתפוצצים בקרב האוסטרלים כשהם מתקדמים לאורך כביש החוף דרומית לביירות | ||||||||||||||
| מערכה: המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| תאריך | 12 ביולי 1941 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | ביירות, לבנון הצרפתית | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בעלות הברית | |||||||||||||
| ||||||||||||||
קרב ביירות (12 ביולי 1941) סימן את סיום הלחימה במערכה בסוריה ולבנון של מלחמת העולם השנייה.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במערכה פרסו בעלות הברית 2 חטיבות מהדיוויזיה ה-7 האוסטרלית, חטיבה מדיוויזיית הפרשים הבריטית ה-1, חטיבת הרגלים ההודית ה-5 שנפרסה מיד מאריתריאה לאחר כניעת הדוכס מאאוסטה, מספר יחידות שריון ואוויר. של הדיוויזיה הבריטית ה-6, כוח קומנדו מיוחד (גדוד C של חטיבת השירות המיוחד) ו-6 גדודים של הדיוויזיה הצרפתית החופשית ה-1.
ב-8 ביולי, עוד לפני נפילת דאמור, ביקש מפקד צרפת של וישי - הגנרל אנרי דנץ - שביתת נשק: ההתקדמות לביירות יחד עם כיבוש דמשק של בעלות הברית בסוף יוני והתקדמות מהירה של חיילי בעלות הברית לסוריה מעיראק. בתחילת יולי ללכוד את דיר א-זור ולאחר מכן לדחוף לכיוון חאלב הפכה את עמדת וישי לבלתי נסבלת. בדקה אחת אחרי חצות ב-12 ביולי נכנסה לתוקף הפסקת אש. לכל דבר ועניין, בכך הסתיים המערכה וב-14 ביולי נחתמה שביתת הנשק ב"בסיס סידני סמית'" בפאתי העיר עכו . שביתת הנשק הפקידה את סוריה תחת הגנרל הצרפתי שארל דה גול.
כניסתה של הדיוויזיה ה-7 האוסטרלית לביירות כוננה בהצלחה את כיבוש לבנון בידי בעלות הברית. מאוחר יותר הפכה ביירות לבסיס חשוב של בעלות הברית לפעולות ימיות בים התיכון.