קרום בתולים
![]() | |
איור של פות אנושי מספר לימוד אמריקאי למיילדת. | |
שיוך | segment of vagina, particular anatomical entity |
---|---|
תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1264) ![]() |
מזהים | |
לטינית (TA98) |
hymen ![]() |
טרמינולוגיה אנטומיקה |
A09.1.04.008 ![]() |
TA2 (2019) |
3530 ![]() |
FMA |
20005 ![]() |
קוד MeSH |
A05.360.319.779.479 ![]() |
מזהה MeSH |
D006924 ![]() |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0020412 ![]() |
![]() ![]() |

קרום הבתולים הוא קרום רירי אשר מקיף את פתח הנרתיק. לרוב פתח זה אינו מכסה את פתח הנרתיק.
קרום זה קיים אצל נקבות האדם, ואצל מגוון בעלי חיים, בהם קוף, חתול, כלב, סוס, חולדה, פיל, צפרדע, צבי, אנטילופה, סנאי, ואף בציפורים ובדגים מסוימים.
קרום בתולים אצל האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרום הבתולים נוצר בחודש החמישי להתפתחות העוברית. במהלכו הנרתיק, אשר נוצר משני מבנים עובריים אשר אינם חלולים בתחילה (sinovaginal bulbs), עובר תיעול. בסוף תהליך התיעול נשאר קרום הבתולים בפתח הנרתיק כשריד לרקמת התאים אשר מילאה את חלל הנרתיק. במהלך תקופת ההתבגרות המינית, הפרשת הורמון אסטרוגן גורמת בדרך כללי לקרום הבתולים לשנות את צורתו ולהיות אלסטי יותר[1]. לקרום אין שימוש אנטומי או תפקודי ובדרך כלל יתפתחו בו פתחים קטנים או פתח אחד גדול זמן קצר לפני הלידה. בחברות מסורתיות ואחרות יש לו חשיבות תרבותית, חברתית וכלכלית.
צורתו האופיינית של קרום הבתולים היא כשל סהר. בקרום בתולים תקין יש חורים שמאפשרים מעבר נוזלי הווסת. מקרים שבהם קרום הבתולים אינו חדיר יתגלו עם קבלת הווסת, כאשר נוזלי הווסת אינם מתנקזים. אם הקרום אינו נפתח מאליו גינקולוג יבצע ניתוח בשם הימנוטומיה לפתיחת הקרום. ניתוח כזה עשוי להיות נחוץ גם במקרים בהם קרום עבה או קשיח במיוחד מפריע לקיום יחסי מין.
קרום הבתולים עשוי להקרע מסיבות שונות: קיום יחסי מין, החדרת טמפון או גביעונית לנרתיק ולעיתים אף ממאמץ יתר. לאחר קריעת הקרום נשארות שאריות עור קטנות שאינן נעלמות עם הזמן. עם זאת, יש נשים שנולדות ללא קרום בתולים, וכן יש נשים בעלות קרום בתולים דק שנקרע בקלות וכמעט ללא דימום (תסמונת מאייר-רוקיטנסקי). קרום הבתולים יכול גם להישאר שלם לאחר חדירה ואינו מונע מעבר זרע לרחם.
אישה החפצה בכך יכולה לעבור ניתוח לאיחוי קרום הבתולים (Hymenorrhaphy) כלומר תפירת שולי הקרום לשם שחזורו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגזין הטכניון, לראשונה: פוענח מנגנון יצירת קרום הבתולין, באתר ynet, 7 במאי 2007
- מאיה איטקין, תפקידו של קרום הבתולין, באתר ד"ר יאנג
- שלומית לסקי, תתפלאי, קרום הבתולים ממש לא נעלם, באתר ynet, 17 ביולי 2008
- צוות מגזין גלויה, החשש מהלא נודע: מידע נהיר וגלוי על קרום הבתולין, במגזין גלויה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ SHEELA L. LAHOTI, M.D., NATALIE MCCLAIN, R.N., M.S.N., C.P.N.P., REBECCA GIRARDET, M.D., MARGARET MCNEESE, M.D., AND KIM CHEUNG, M.D., Evaluating the Child for Sexual Abuse
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.