קרחון בלק (אנטארקטיקה)
מיקום |
אזור הברית האנטארקטית ![]() |
---|---|
קואורדינטות | 71°40′00″S 164°42′00″E / 71.6667°S 164.7°E |
(למפת אנטארקטיקה רגילה) | |
![]() ![]() |
קרחון בלק (באנגלית: Black Glacier) הוא קרחון רחב המהווה יובל של קרחון לילי. קרחון בלק זורם לכיוון צפון ומזרח, ומהווה את הגבול הדרום מזרחי של הרי באוורס, בחוף פנל, בארץ ויקטוריה שבאנטארקטיקה[1].
גובהו של הקרחון 1,270 מטרים מעל פני הים[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרחון מופה לראשונה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, באמצעות סקרים ובאמצעות תצלומי אוויר שבוצעו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 1960–1962[1].
שמו של הקרחון ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים, והוא נקרא על שם רוברט פ. בלק (Robert F. Black), גאולוג מאוניברסיטת ויסקונסין, אשר עמד בראש צוות המחקר האנטארקטי הגאולוגי שבוצע בקיץ 1960 מתחנת מקמרדו[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרחון בלק באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- תצלום לוויין של קרחון בלק
- קרחון בלק באתר מרכז המידע האנטארקטי של ממשלת אוסטרליה
- קרחון בלק (ותצלומים של הקרחון) באתר הגאזט האנטארקטי של ממשלת ניו זילנד