קרחון בלק (אנטארקטיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרחון בלק
אין תמונה חופשית
מיקום אזור הברית האנטארקטית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 71°40′00″S 164°42′00″E / 71.6667°S 164.7°E / -71.6667; 164.7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרחון בלקאנגליתBlack Glacier) הוא קרחון רחב המהווה יובל של קרחון לילי. קרחון בלק זורם לכיוון צפון ומזרח, ומהווה את הגבול הדרום מזרחי של הרי באוורס, בחוף פנל, באדמת ויקטוריה שבאנטארקטיקה[1].

גובהו של הקרחון 1,270 מטרים מעל פני הים[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרחון מופה לראשונה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, באמצעות סקרים ובאמצעות תצלומי אוויר שבוצעו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 19601962[1].

שמו של הקרחון ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים, והוא נקרא על שם רוברט פ. בלק (Robert F. Black), גאולוג מאוניברסיטת ויסקונסין, אשר עמד בראש צוות המחקר האנטארקטי הגאולוגי שבוצע בקיץ 1960 מתחנת מקמרדו[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]