קרחון מרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרחון מרץ
GlacierMertz.JPG
מיקום אזור הברית האנטארקטית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 67°30′S 144°45′E / 67.5°S 144.75°E / -67.5; 144.75 קואורדינטות: 67°30′S 144°45′E / 67.5°S 144.75°E / -67.5; 144.75 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרחון מרץאנגלית: Mertz Glacier הוא קרחון גדוש בתרונים בחוף ג'ורג' החמישי של מזרח אנטארקטיקה. זה מקורה של בליטה קרחונית, שנשלחה בעבר צפונה אל תוך האוקיינוס הדרומי, "לשון קרחון מרץ". הקרחון מנציח את שמו של חוקר הארצות השווייצרי זאוויר מרץ.

עמק ניניס-מרץ (67°25′S 146°0′E / 67.417°S 146.000°E / -67.417; 146.000 (Mertz-Ninnis Valley)) הוא עמק תת-ימי, ששמו ניתן לו בקשר לקרחון מרץ וקרחון ניניס.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקה הבולט של לשון הקרחון נשבר בפברואר 2010

אורכו של קרחון מרץ הוא כ-72 ק"מ ורוחבו הממוצע 32 ק"מ. הוא מגיע אל הים בקצהו של פיורד באורך 60 ק"מ, שם הוא נמשך כלשון קרחון גדולה ויוצא בין כף דה לה מוטה/מפרץ בוכאנן ממערב וכף הארלי/מפרץ פישר ממזרח אל תוך האוקיינוס הדרומי. אורכה של לשון קרחון מרץ (67°10′S 145°30′E / 67.167°S 145.500°E / -67.167; 145.500 (Mertz Glacier Tongue)) הוא כ-80 ק"מ בסך הכל, שכן היא מזדקרת כ-2-=25 ק"מ אל תוך האוקיינוס. רוחבה הוא 40 ק"מ פחות או יותר. הקרחון מעביר כ-10 עד 12 ג'יגה טון לשנה אל הפיורד והלשון מתקדמת כק"מ 1 בשנה במורד הפיורד ואל תוך האוקיינוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה (1914-1911) בהנהגת דאגלס מוסון גילתה את הקרחון וקראה לו על שם זאוויר מרץ, חבר המשלחת שנספה ב-7 בינואר 1913 במסע של קבוצת המזרח הרחוק. שרידי גופתו של מרץ טמונים עדיין בקרחון הנושא את שמו, קרובים קילומטרים אחדים לאוקיינוס הדרומי משהיו כשמוסון קבר אותו בקרח.[1]

התנתקות 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות אלה מראות את גוש הקרח ולשון הקרחון ממש לפני ואחרי ההתנתקות

בפברואר 2010 ניתקה כמחצית מלשון הקרחון מרץ, חלקת קרח שאורכה כ-78 ק"מ ורוחבה כ-39 ק"מ, אשר הזדקרה למרחק 100 ק"מ אל תוך האוקיינוס הדרומי, מגוף הלשון העיקרי.[2] ההפרדה התרחשה בסביבות 12 או 13 בפברואר, לאורך שני קווי שבר קיימים משני צדי הלשון.[3] לאירוע תרמה במידה מסוימת התנגשות של גוש קרח גדול עם גוף הלשון. גוש הקרח B-9B היה שריד של גוש הקרח B-9, שאורכו 97 ק"מ ורוחבו 30 ק"מ, אשר ניתק ממדף הקרח רוס בשנת 1987[4] ולא מכבר ניתק מגדת ניניס ממזרח ללשון, שם היה תקוע במשך 18 שנים.

גוש הקרח החדש שנוצר נקרא Iceberg C-28,[5] משום שהוא גוש הקרח הגדול ה-28 במספר שניתק ממדף הקרח האנטארקטי, ברביע הפונה אל אוסטרליה, מאז 1976. גובהו של גוש הקרח הוא 400 מ' ופני השטח שלו מכסים 2545 קמ"ר.[6] ומשקלו מוערך בכ-860 מיליארד טון. לדברי חוקר הקרחונים האוסטרלי ניל ינג, אירוע כזה מתרחש אחת ל-50 עד 100 שנים. הואיל והלשון מתקדמת בק"מ אחד בשנה, גוש הקרח החדש הזה מייצג כ-70 שנה של התקדמות קרחון.

בתוך שבועיים חג גוש הקרח מרץ סביב נקודת ההתנגשות עם B9-B ונח במקביל לקו החוף.[7] גוש הקרח נסחף מערבה לאחר ההתנגשות ובאפריל 2010 נחבט בפסגה תת-ימית בהתנגשות, ששברה אותו לשני חלקים.[2][8]

זרימת גושי הקרח מן הקרחון המבותר הפחיתה את יעילות הפוליניה מערבית לקרחון מרץ, שפעלה כאחד האזורים העיקריים של אנטארקטיקה להיווצרות מי מצולות אנטארקטיים דחוסים. ההינתקות יכולה להשפיע על עתיד המסוע הימי סביב אנטארקטיקה.[9][10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרחון מרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]