קרחון סן מרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרחון סן מרטין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
מיקום אזור הברית האנטארקטית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 82°24′00″S 42°14′00″W / 82.4°S 42.2333°W / -82.4; -42.2333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרחון סן מרטיןאנגלית: San Martín Glacier[1]) הוא קרחון רחב, הזורם לכיוון מערב, וחוצה את רכס ארגנטינה, בהרי פנסקולה בארץ המלכה אליזבת, שבאנטארקטיקה[2].

הקרחון זורם לכיוון צפון מערב בין גבעות פאנזאריני וגבעות שניידר[3].

הקרחון ממוקם בסמוך לבסיס המחקר בלחרנו II.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי ומיפוי הרכס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרחון מופה על ידי הסקר הגאולוגי של ארצות הברית[2], בהתבסס על סקרים על הקרקע, ועל תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית בין השנים 19561957[2].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרחון נראה מן האוויר בזמן הטיסה הארגנטינית הראשונה לקוטב הדרומי בינואר 1962, ונקרא "העמק האמצעי" (בספרדית: Valle Medio) בהתאם למיקומו[4].

שמו הנוכחי של הקרחון ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים[2].

הקרחון נקרא על שמה של שוברת הקרח הארגנטינית, אשר הביאה את משלחת החקר הראשונה לתחנת חנרל בלחראנו, שעל מדף הקרח רון-פילכנר בעונת המחקר (הקיץ האוסטרלי) 19541955, ולאחר מכן ערכה מספר מסעות אספקה לאזור[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]