זרם קרח
זרם קרח (באנגלית: ice stream) הוא סוג של קרחון, הנע באופן מהיר יותר מאשר הקרח או הקרחונים הסובבים אותו[1].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה מנהרות, זרמי קרח יכולים לשנות את מהירותם, להאט את מהירותם ואף לעצור לזמן מה את תנועתם[2].
באנטארקטיקה זרמי הקרח מהווים 10% מסך כל הקרח שבאנטארקטיקה. זרמי קרח יכולים להגיע לרוחב של 50 קילומטרים, ולעובי של 2 קילומטרים, ויכולים להגיע לאורך של מאות קילומטרים.
המהירות של זרם קרח יכולה להגיע ל-1,000 מטרים בשנה - מהירות הגדולה בסדר גודל משמעותי ממהירות הקרח שסביבה.
כוחות גזירה של דפנות זרם הקרח גורמים לעיוות ולגיבוש מחדש של הקרח, ההופך אותו רך יותר.
לרוב זרמי הקרח יש מים בבסיסם, דבר אשר מקטין את החיכוך עם הקרקע שמתחת לזרם ומקל על הזרימה. סוג הסלע והקרקע שמתחת לזרם משפיע אף הוא על מהירות הזרימה. סלעי משקע רכים (המתפוררים תחת הזרם) מאפשרים זרימה יותר מהירה מאשר סלע קשה (שהחיכוך בינו ובין הזרם גדול יותר).
אנטארקטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר זרמי קרח מנקזים את גיליון הקרח האנטארקטי. זרם הקרח הגדול ביותר במזרח אנטארקטיקה הוא קרחון לאמברט. זרמי הקרח הגדולים במערב אנטארקטיקה הם קרחון פיין איילנד וקרחון תוויטס.
ישנה סברה כי גיליון הקרח האנטארקטי מאבד מהמאסה שלו. לא ברור אם ההאצה הממושכת של זרמי הקרח (שאינה במחלוקת) מעידה על כך.
גרינלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר זרמי קרח מנקזים את גיליון הקרח של גרינלנד ובהם: קרחון הלהיים, קרחון יאקושאן וקרחון קאנגרדולגסואק.
ישנה סברה כי גם גיליון קרח זה אינו יציב[3][4].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "פקקי תנועה" בזרמי הקרח של אנטארקטיקה
- "סוף העולם: הדבר האמיתי" כתבה בישראל היום המתארת זרמי קרח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]