קרחון הטייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרחון הטייס
Aviator Glacier
C73193s5 Ant.Map Mount Murchison.jpg
מפה טופוגרפית בקנה מידה של 1:250,000 של קרחון הטייס והרי צלב הדרום
מיקום אזור הברית האנטארקטית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 73°50′00″S 165°03′00″E / 73.8333°S 165.05°E / -73.8333; 165.05
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרחון הטייסאנגלית: Aviator Glacier) הוא קרחון עמק גדול באנטארקטיקה, באורך למעלה מ-96 ק"מ וברוחב 8 ק"מ, היורד בעיקר דרומה מרמת אדמת ויקטוריה לאורך הצד המערבי של רכס מטפס ההרים, ונכנס אל מפרץ ליידי ניונס בין כף זיבאלד וכף הייס, שם הוא יוצר את לשון קרחון הטייס.

קרחון הוא מסה של קרח עבה די הצורך להתרחק מאזור הנביעה שלה באונות, לשונות או גושים. קרחונים נמצאים על פי רוב באזורי הרים גבוהים או ברמות נישאות.[1]

הקרחון צולם מן האוויר בידי קפטן ו. מ. הוקס מצי ארצות הברית בטיסה ההיסטורית הראשונה מניו זילנד אל מצר מקמרדו ב-17 בדצמבר 1955. ניסיון לסייר בקרחון במסוק ולהנחית עליו קבוצה של הסקר הגאוגרפי של ניו זילנד (NZGSAE) נכשל, כשה"USS Glacier" ניזוק בלחץ קרח בדצמבר. שמו של הקרחון ניתן לו על ידי NZGSAF ב-1959-1958, כמחווה לעבודתם המסוכנת של טייסים ושאר אנשי צוות תעופה במבצעי הסיור, המחקר והמדע באנטארקטיקה.

לשון קרחון הטייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון קרחון הטייס באנטארקטיקה היא שלוחה לכיוון הים מקרחון הטייס אל תוך ים רוס, בין מפרץ ווד ומפרץ ליידי ניונס לאורך החוף של אדמת ויקטוריה.

לשון הקרח הצפה הזאת משתרעת אל תוך המים לאורך כ-25 קמ. שמה ניתן לה בהמלצת הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים (US-ACAN) ביחס לקרחון הטייס.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]