קרל מרטל

קרל מרטל
Carolus Martellus
	איור משנת 1553
	איור משנת 1553
לידה	23 באוגוסט 688; הרסטל, בלגיה
פטירה	22 באוקטובר 741 (בגיל 53); קיארזי, צרפת
מדינה	האימפריה הפרנקית
מקום קבורה	בזיליקת סן-דני
בן או בת זוג	Rotrude of Trier; Concubine; Swanachild
שושלת Arnulfings
אב	פפין האמצעי
אם	Alpaida
צאצאים	קרלומן; Bernard, son of Charles Martel; גריפו, דוכס מיין; Hieronymus; Auda of France; Hiltrud; Landrada; פפין הגוץ; Remigius of Rouen
	717–741; (כ־24 שנים)
	→ תאודואלד קרלומן ←
	718–741; (כ־23 שנים)
	→ Ragenfrid פפין הגוץ ←

קרל מרטל (לטינית: Carolus Martellus, "קרל הפטיש"; צרפתית: Charles Martel; גרמנית: Karl Martell; נולד בשנת 688 לערך – מת ב-22 באוקטובר 741) היה מנהיג פוליטי וצבאי פרנקי ששימש כמאיורדומוס למלכים המרובינגים ושלט דה-פקטו בתקופת אינטררגנום שבין 737 למותו ב-741, תוך שימוש בתואר "דוכס" ו"נסיך הפרנקים".

קרל מרטל ידוע, בין היתר, בשל ניצחונו בקרב טור (732), קרב שבו חיל הרגלים החזק, אותו הקים, הביס ליד פואטיה צבא מוסלמי שפלש מספרד צפונה. מרטל נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של ראשית ימי הביניים. במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא נוצח רק בקרב אחד - קרב קלן (716) (אנ') - והוא נחשב לאחת הדמויות שהשפיעו על דמותם של הפיאודליזם והאבירות בימי הביניים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל מרטל היה בן למשפחה מצאצאי ארנולף ממץ (אנ'), ומצד סבתו משושלת הפפינים (אנ'). הוריו היו המאיורדומוס פפין מהרסטל ובת זוגו (מנישואי פרידל), אלפאידה. על פי מסורות, הוא נולד באנדן (Andenne), עיר המצויה בימינו בולוניה במחוז נאמור. לאחר מות אביו ב-714, ובהיעדר יורשים לגיטימיים (שני בניו של פפין מנישואיו לפלקטרודה, רעייתו החוקית - דרוגו משמפן, וגרימו הצעיר נפטרו קודם לכן), ביקש לתפוס את תפקיד המאיורדומוס. פרטרודה התנגדה להעניק את השלטון לבן הלא-לגיטימי, כלאה אותו וניסתה להעלות במקומו את תאודואלד, בנו של גרימו, אך המזימה לא צלחה בידה.

ב-739 הציע לו האפיפיור לקבל תואר קונסול אך הוא סירב. האפיפיור גרגוריוס השלישי שלח לקרל מרטל את מפתח הקבר של פטרוס הקדוש ומינה אותו כמגן הכנסייה הקתולית מפני הלומברדים שהיו אריאנים. בנו, פפין הגוץ, שירש את התואר, סילק את הלומברדים מנחלות האפיפיור, החזיר אותן לאפיפיור ויצר את התשתית להקמת מדינת הוותיקן.

קרל מרטל מת בקיארזי (Quierzy). נכדו הוא קרל הגדול. לאחר מותו נחלקה פרנקיה בין שני בניו, קרלומן (אנ') ופפין הגוץ. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר.

קרל מרטל היה הראשון בבני משפחתו שנקרא "קרל", וממנו נגזר שמה של המשפחה העתידה לשלוט בממלכה הפרנקית – השושלת הקרולינגית.^[1] הכינוי "מרטלוס" ("הפטיש") הוענק לו על ידי רושמי כרוניקות במאה ה-9, כנראה בהשראת כינויו של יהודה המקבי.^[2]^{[דרושה הבהרה]}

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קרל מרטל בוויקישיתוף

קרל מרטל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קרל מרטל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 3 (כתבה: אורה לימור), עמ' 71.
^ Pierre Riche, The Carolingians: A Family Who Forged Europe, University of Pennsylvania Press, 1993, p. 44

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 3 (כתבה: אורה לימור), עמ' 71.

[2] Pierre Riche, The Carolingians: A Family Who Forged Europe, University of Pennsylvania Press, 1993, p. 44

[1]

[2]

השושלת הקרולינגית
שבט פפין	פפין הזקן (אנ') (580–640) • גרימואלד הזקן (אנ') (616–656) • כילדברט המאומץ (אנ') (מת ב-662)
שבט ארנולף	ארנולף ממץ (אנ') (582–640) • כלודולף ממץ (אנ') (מת ב-696 או 697) • אנסגיסל (אנ') (מת לפני 679) • פפין האמצעי (635–714) • גרימואלד הצעיר (אנ') (מת ב-714) • דרוגו משמפן (אנ') (670–708) • תאודואלד (אנ') (מת ב-714)
השושלת הקרולינגית	קרל מרטל (686–741) • קרלומן (אנ') (מת ב-754) • פפין הגוץ (714–768) • קרלומן הראשון (751–771) • קרל הגדול (מת ב-814) • לואי החסיד (778–840)
לאחר הסכם ורדן (843)	לותאר הראשון (795–855) • קרל הקירח (823–877) • לואי הגרמני (804–876)