קרל סקורצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

קרל לאון סְקוֹרֶצְקי הוא רופא נפרולוג, פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה בטכניון, ראש מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה, וראש מינהל רפואה ומחקר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. בעבר שימש כמנהל המחלקה לנפרולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם. סקורצקי עומד בראש קבוצת מחקר בתחום הגנטיקה המולקולרית העוסקת במגוון תחומי מחקר, החל מגנטיקה של אוכלוסיות ועד לשימוש בתאי גזע בחקר סרטן.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקורצקי סיים לימודי רפואה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת טורונטו בשנת 1977. בין השנים 1977‏-1984 שימש כמתמחה וכחוקר בבית החולים בריגהם אנד וימנס בבוסטון המסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. בין השנים 1984–1995 שימש כמרצה לרפואת ילדים וביוכימיה קלינית באוניברסיטת טורונטו, שם הגיע לדרגת פרופסור מן המנין. בין השנים 1990‏-1995 שימש אף כראש החטיבה הנפרולוגית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת טורונטו. בין השנים 1995–2005 היה מנהל המחלקה לנפרולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ופרופסור בפקולטה לרפואה של הטכניון. החל משנת 2000 הוא משמש ראש מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה. בשנת 2005 התמנה לראש מינהל רפואה ומחקר במרכז הרפואי רמב"ם. בשנת 2006 היה פרופסור אורח בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.

עבודתו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנותיו כחוקר פרסם סקורצקי למעלה מ-150 מאמרים בירחונים רפואיים בנושאי מחקריו, וכן פרקים רבים בספרי רפואה.

סקורצקי ועמיתיו מהטכניון זכו לפרסום עולמי בשנת 1997 לאחר שהתפרסם מאמרם בכתב העת Nature שכותרתו "כרומוזומי Y של כהני דת יהודיים"[1] וכן תוצאות מחקרם ב1998 בסיינס ניוז[2]. החוקרים דיווחו כי

מממצאי המחקר שנערך במשך מספר שנים עולה כי אצל כהנים מכל העדות: אנגלים, תוניסאים, קנדים, רוסים, תימנים, ועוד - נמצאו בדנ"א סימנים גנטיים משותפים, בשכיחות גבוהה שאין כמותה בשום קבוצת אוכלוסיה אחרת. דווח כי כ-80% מהם נושאים את אותם הסימנים הגנטיים, אשר אצל יהודים שאינם כהנים נמצאים בשכיחות נמוכה בהרבה - כ20%, ואצל אדם ממוצע בהרבה פחות מ-5%! לדעת החוקרים, הימצאות הסימנים הגנטיים האלו בשכיחות כה גבוהה מעידה בוודאות על היות כל הכהנים מכל העדות בני אותה משפחה, צאצאיו של איש אחד שהוא אבי המשפחה הראשון, שחי לפני שבעם הייהודי הוגדרו עדות שונות, ספרדים ואשכנזים - דבר שהתרחש במהלך הגלות, לפני כאלף שנה. המעניין מכל הוא שההסימנים המשותפים הללו עוברים רק מאב לבנו ולא מאב לבתו, משום שהגן נמצא רק בכרומוזום הגברי Y שעובר בין הזכרים בלבד. ומכאן שרק צאצאים שהם בנים - בני בנו של אבי המשפחה הראשון - נושאים את הסימנים המיוחדים המעידים על השתייכותם למשפחת הכהנים! ואם לא די בכך, התברר כי מאחר ולפי בדיקות מסוימות בסימנים ניתן לקבוע כמה דורות חלפו מאז שחי אבי המשפחה בעל התבנית המקורית של הסימנים ועד היום - הגיעו אנשי המחקר למסקנה כי בממוצע חלפו כ-106 דורות מאז שחי אבי משפחת הכהנים ועד היום. ההשערה עולה ל3180-3300 שנה

ע"פ פרופ' קארל סקורצקי, הובא בספר 'המהפך' "רצף גנטי בכהנים" עמ' 194

בריאיון עם פרופ' סקורצקי למגזין מכון ויצמן למדע נטען כי "ניתוח הרצף הגנטי של כרומוזומי Y הראה כי לגברים היהודים שנושאים מסורת של שייכות לכהונה היה כנראה אב קדמון משותף אשר חי לפני 2,000 או 3,000 שנה".[3] במחקר המשך שהתפרסם בשנת 2000 נטען כי מאפיין תורשתי זה שכיח גם בקרב בני קבוצת הלמבה, החיים בדרומה של יבשת אפריקה וטוענים שמוצאם יהודי.[4]

בשנת 2003 טענה קבוצתו של פרופ' סקורצקי כי מצאה סמן תורשתי משותף ללויים אשכנזים,[5] אך חוקר אחר חלק על טענה זו בשנת 2006.‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Skorecki K, Selig S, Blazer S, Bradman R, Bradman N, Waburton PJ, Ismajlowicz M, Hammer MF, Y chromosomes of Jewish priests, Nature. 1997 Jan 2;385(6611):32 PMID 8985243
  2. ^ 1998 - סיינס ניוז, October 3rd, 154 (14), 218
  3. ^ מגזין מכון ויצמן
  4. ^ Thomas MG, Parfitt T, Weiss DA, Skorecki K, Wilson JF, le Roux M, Bradman N, Goldstein DB, Y chromosomes traveling south: the Cohen modal haplotype and the origins of the Lemba--the "Black Jews of Southern Africa", Am. J. Hum. Genet. 2000 66:674-86, PMID 10677325 .
  5. ^ Behar DM, Thomas MG, Skorecki K, Hammer MF, Bulygina E, Rosengarten D, Jones AL, Held K, Moses V, Goldstein D, Bradman N, Weale ME., Multiple origins of Ashkenazi Levites: Y chromosome evidence for both Near Eastern and European ancestries, Am J Hum Genet. 2003 Oct;73(4):768-79 PMID 13680527
  6. ^ Zoossmann-Diskin A., Ashkenazi levites’ “Y modal haplotype” (LMH) – an artificially created phenomenon, HOMO - Journal of Comparative Human Biology, Volume 57, Issue 1, 24 February 2006, Pages 87-100