קרסלבה
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 סמל קרסלבה | |
.jpg) | |
| מדינה |
 לטביה |
|---|---|
| ראש העיר | גונרס אופניקס |
| תאריך ייסוד | 1923 |
| שטח | 9.16 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 6,854 (1 בינואר 2024) |
| ‑ צפיפות | 764 נפש לקמ"ר (2023) |
| קואורדינטות | 56°30′N 27°20′E / 56.500°N 27.333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.kraslava.lv | |
  | |
קרסלבה (בלטבית: Krāslava, ברוסית: Кра́слава) היא עיר בלטביה בחבל לטגליה, שבלטביה המזרחית. אוכלוסיית העיר מונה כ-7 אלף תושבים. רוב העיר ממוקם בגדה הימנית של דבינה המערבית. העיר נמצאת מספר קילומטרים מזרחית לדאוגבפילס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממצאים ארכולוגיים מראים שנוכחות אנושית היית הבמקום כבר בהתקופה הנאוליתית ותקופת הברזל. בהמשך האזור התגוררו אנשי שפות פינו-אוגריות.
החל מהמאה ה-10 האזור היה בשליטת נסיכות פולוצק. במהלך המאה ה-13 כל האזור עבר לשטחי המסדר הטבטוני. במסמכים של המאה ה-14 הוזכר שבמקום הוקם מחסן לסחורות. במהלך מלחמת ליבוניה צבאות של איוואן הרביעי כבשו את האזור. בסיום המלחמה האזור עבר לשליטה של הדוכסות הגדולה של ליטא.
בסיום מלחמת הצפון האוזר עבר לשליטה של האיחוד הפולני-ליטאי. בכוונה השליט האוז רהיה להעביר מרכז שלטוני של האזור לקרסלבה מדאוגבפילס. במקום הוקמו כנסיות חדשות ובתי ספר לכמורה.
בשנת 1772 האזור סופח לשטחי האימפריה הרוסית והוא היה בשטחה עד לשנת 1917.
בשנת 1923, בתקופת לטביה עצמאית, היישוב קיבל זכויות עיר. עד לשנת 1932 ראש העיר היה משה רבינוביץ'. בשנת 1935 בעיר התגוררו 1,400 יהודים, כשליש מאוכלוסיית עיר.
ב-5 באוגוסט 1940 לטביה סופחה לברית המועצות. ביולי 1941 באזור התקיימו קרבות קשות אך בסופו של דבר יחידות הצבא האדום נסוגו מזרחה. העיר שוחררה משליטה גרמנית ביולי 1944.
בתקופה הסובייטית בעיר הוקמו מספר מפעלים. בשנת 1989 ביער התגוררו כ-12 לאף תושבים.
מבחינה תחבורית העיר קשורה לריגה במסילת ברזל. בנוסף לכך דרכה עוברים מספר קווי אוטובוס בין-עירוניים.
יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים ראשונים הגיעו ליישוב בשנת 1764 בזמנת שליט מקומי. בשנת 1766 הקהילה מנתה 840 יהודים ובראשם עמד רב זמן חריף מוילנה. לאחר סיפוח האזור לץחומי האימפריה הרוסית קהילה יהודית המשיכה להתקיים. בשנת 1781 נפתח בית כנסת שני.
בשנת 1897 ביישוב התגוררו 4,051 יהודים והם היו 51% מכלל אוכלוסיית היישוב.
בשנת 1893 בעקבות שריפה גדולה שהשתוללה ביער בתים רבים ניזוקו. הם שוקמו עזרת תרומה של משפחת רוטשילד.
בסוף המאה ה-19/תחילת המאה ה-20 ביישוב החלה פעילות ציונית. נציגה היישוב נשלחו לוילנה לאספה של פועלי ציון. סמל משטרה בשם פטר פטרובסקי נדון לאחר המלחמה ל-25 שנות מאסר בגין חלקו בפעולות הרצח.
במהלך מלחמת העולם הראשונה חלק גדול מאוכלוסיית היישוב נמלטה וגרמנים כבשו את האזור. לאחר סיום הלחימה רוב התושבים חזרו.
בשנת 1923 היישוב קיבל זכויות עיר. בשנת 1927 יהודי משה רבינוסיץ נציג הבונד נבחר לראש העיר.
לאחר סיפוח לברית המועצות פעילות הקהילה היהודית נאסרה בהדרגה. ביולי 1941 העיר נכבשה על ידי הנאצים. תוך חודשיים יהודים גורשו לדאוגבפילס וחלק קטן נרצח במקום.
