קשירת קשר לביצוע פשע

במשפט הפלילי, קשירת קשר לביצוע פשע הוא הסכם בין שני אנשים או יותר לבצע פשע. החוק הפלילי במדינות מסוימות או עבור קנוניות מסוימות עשוי לדרוש שלפחות מעשה גלוי אחד ייעשה למען הסכם זה, כדי להוות עבירה. אין הגבלה למספר המשתתפים בקשר, וברוב המדינות, התוכנית עצמה היא הפשע, ולכן אין דרישה שינקטו צעדים כלשהם כדי להוציא את התוכנית לפועל (השווה לניסיון לביצוע עבירה כפי הגדרתו בסעיף 25 לחוק העונשין). למטרות ההסכמה, היסוד העובדתי (actus reus) הוא מתמשך וצדדים עשויים להצטרף לקשר מאוחר יותר ולשאת באחריות משותפת וניתן להאשים בקשר כאשר הקושרים השותפים זוכו או שלא ניתן לאתר אותם. לבסוף, חרטה של צד אחד או יותר אינה משפיעה על האחריות (אלא אם כן, במקרים מסוימים, היא מתרחשת לפני שהצדדים ביצעו מעשים גלויים), אך עשויה להפחית את עונשם. בישראל העבירה הפלילית הזאת תמיד נלווית לעבירה פלילית ראשית עליה מרשיעים, ואיננה עומדת בפני עצמה.

קושר שותף שלא הוגש נגדו כתב אישום, או קושר שלא הוגש נגדו כתב אישום, הוא אדם או ישות שנטען בכתב אישום כי עסק בקנוניה, אך אינו מואשם באותו כתב אישום. התובעים בוחרים לנקוב בשמות של אנשים כקושרים שותפים ללא כתב אישום ממגוון סיבות כולל מתן חסינות, שיקולים פרגמטיים וחששות לגבי ראיות.

בארצות הברית

בשנת 1970 נחקק בארצות הברית חוק RICO "חוק נגד ארגוני סחיטה ושחיתות" זהו חוק של הממשל הפדרלי של ארצות הברית שנועד להילחם במאפיה האמריקאית ובקנוניות פשעיעה, על ידי החמרת הענישה האישית נגד ראשי ארגוני הפשע המאורגן והחברים בהם.

הגדרת נאשם כמי שעבר על חוק RICO על ידי התביעה (בכפוף לראיות ולאחר שימוע) מובילה את התיק הפלילי לערוץ ייחודי המרחיב את יכולתם של בתי המשפט לחבר יחדיו פשעים המתפרסים לאורך זמן רב למסכת אחת ולגזור עונשים כבדים במסגרת המשפט הפלילי, במרכזם עונשי מאסר ארוכים ועיקול אוטומטי של כל רכושו של המורשע. כן מאפשר החוק לבית המשפט להכיר בחבר בכיר בארגון פשע שהורה על ביצוע עבירה כמי שביצע את העבירה בפועל (כך למשל דינה של הוראת בכיר לרצוח כדין ביצוע הרצח) ומאפשר לנפגעי פשע מאורגן להגיש תביעות אזרחיות אישיות נגד ראשי ארגוני הפשיעה.

החוק הוצע על ידי ג'ורג' רוברט בלקי} (George Robert Blakey) פרופסור למשפט ותובע, במסגרת ניתוח הסיבות לקשיים בהעמדה לדין והרשעת בכירים בארגוני פשע מאורגן, בשנים האחרונות קיימת מגמה שנויה במחלוקת לשימוש בחוק כנגד התארגנויות שונות לביצוע פשע, לאו דווקא במסגרת פשע מאורגן מאפיוזי, עבורו נחקק החוק מלכתחילה.

חוקי RICO שימשו קודם כל כדי לחקור לתבוע ולהרשיע ארגוני פשע מאורגן. הדוגמה הבולטת ביותר היא חמש המשפחות (1986) – חמש משפחות פשע מאורגן מניו יורק ממוצא איטלקי שהנהיגו את המאפיה האמריקאית מאז שנת 1931. ראשי המשפחות נידונו לעונשי מאסר של 100 שנה לראשי המשפחות ו-45 לשותפים הזוטרים יותר. התובע הראשי במשפט היה רודי ג'וליאני, לימים ראש עיריית ניו יורק. עד סוף 1986 הורשעו במסגרת החוק ראשי 17 משפחות פשע.

בנוסף חוקי RICO אפשרו לתבוע קנוניות נוספות שבוצעו על ידי אנשים או ארגונים שונים. לדוגמה ב-1984, לאחר חקירה של מחלקת המשפטים של ארצות הברית, הוכרז מחלק המשטרה של קי וסט כארגון פשיעה, לאחר שהוכח כי קצינים בכירים נהגו לגבות דמי חסות מסוחרי קוקאין באזור המחלק המשטרתי. דוגמה נוספת היא תביעה נגד חברות הטבק – בשנת 2006, פסקה השופטת גלדיס קסלר בתיק ארצות הברית נגד פיליפ מוריס כי חברות הטבק בארצות הברית הפרו את חוק RICO, לאחר שנמצאו אשמות בקנוניה מתמשכת להסתיר את נזקי העישון והתמכרות לניקוטין, כולל פרסום ממוקד לנוער והשמדת ראיות.

בישראל

החוק בישראל מתייחס לקשירת קשר בחוק העונשין, פרק י"ד: עבירות הכנה וקשר, וליתר דיוק בסעיף 499 לחוק:

(א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –

(1) אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;

(2) אם העבירה היא עוון – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.

(ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה.

ובסעיף 500 לחוק:

הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו – מאסר שנתיים:

(1) למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;

(2) לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;

(3) להביא לירידה בערך נכסו של אדם;

(4) למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;

(5) להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;

(6) למנוע או להפריע אדם מעסוק באופן חפשי וכדין במשלח ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;

(7) להשיג מטרה אסורה;

(8) להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.

קישורים חיצוניים

• קשירת קשר לפשע או עוון באתר עורך דין פלילי
• קשירת קשר לביצוע פשע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.