קתדרלת אוטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קתדרלת סן לזאר של אוטן
קתדרלת סן לזאר באוטן

קתדרלת אוטן, הידוע גם כקתדרלת סן-לזאר של אוטןצרפתית: Cathédrale Saint-Lazare d'Autun) היא קתדרלה רומנסקית מהמאה ה-12 בעיירה אוטן, שבמחוז סון-אה-לואר (Saône-et-Loire) בחבל בורגון, ומונומנט לאומי בצרפת. הקתדרלה, שנבנתה בסגנון מנזר קלוני, ידוע בעיקר הודות לפסלים הרומנסקיים מעשה ידי ז'יסלברטוס (Gislebertus). היא מקום מושבו של בישוף אוטן.

קתדרלת סן-נאזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקתדרלה הראשונה של אוטן נבנתה החל מהמאה החמישית והלאה, והיא הוקדשה לקדוש נזאריוס (בצרפתית: St. Nazaire), שכן שוכנים בה על-פי האמונה שרידי הקדושים נזאריוס וסלזוס. המקום שופץ והורחב מספר פעמים. בשנת 970 לספירה לערך, השיגה הקתדרלה שרידי קדושים ממרסיי של הקדוש לזרוס. שרידים אלו הפכו בהדרגה למקור עלייה לרגל והקתדרלה הייתה צרה מלהכיל את הקהל הרב שצבא עליה. לכן החליט בישוף אוטן, אטיין דה בּזֶ'ה (Etienne de Bâgé), בשנת 1120 בערך לבנות קתדרלה חדשה שתשמש ככנסייה צליינית ותעניק כבוד רב יותר לשרידים. לקתדרלה החדשה הוקצה מקום בצפון הקתדרלה הקודמת של סן-נזאר, ממנה קיימים עד היום מספר שרידים.

קתדרלת סן לזאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה על קתדרלת סן-לזאר החלה בסביבות שנת 1120 והתקדמה במהירות רבה, כך שהמבנה הוקדש כבר בשנת 1130. מרבית הבנייה הסתיימה עד שנת 1146, אז הועברו אליה שרידי הקדוש לזרוס מהקתדרלה הישנה. קבר לזרוס, מקדש ובו שרידי הקדוש, נבנה בבית המקהלה בין השנים 1170 ל-1180. אזור הכניסה (narthex) לא הושלם עד סוף המאה. מקור ההשראה למבנה החדש, הן בתוכנית והן בעיצוב, היה סגנון מנזר קלוני. העיצובים היו מעשה ידי הבישוף אטיין דה בז'ה.

במשך מספר שנים לאחר 1146 פעלו שתי הקתדרלות האחת אחרי השנייה, כשסן-לזאר משמשת כקתדרלת הקיץ (מחג הפסחא ועד יום כל הקדושים), וסן-נאזר כקתדרלת החורף. סן לזאר הפכה לבסוף לקתדרלה הרשמית של אוטן בשנת 1195.

במאה ה-15 המראה הרומנסקי החיצוני שונה באופן ניכר בשל תוספת של מגדלים וקפלות צדדיות, חלקם בסגנון הגותי. בשנת 1462 הקנצלר ז'אן רולן הקים מגדל פעמונים חדש במקום זה הרומנסקי, שנהרס על ידי מכת ברק. עד שנת 1793 הייתה הקתדרלה מקום משכנו של הציור המפורסם הבתולה עם הקנצלר רולן, מאת יאן ואן אייק, המצוייה כיום במוזיאון הלובר.

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימפנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטימפנון של קתדרלת סן-לזאר באוטן

הטימפנון המערבי (1130-1135) המראה את יום הדין, החלק הראוי ביותר לציון בקתדרלה, נחשב לאחת מפסגות אמנות הרומנסק בצרפת. הוא יוצא דופן בכך שבניגוד לעבודות אמנות רומנסקיות אחרות, אנו יודעים את שם הפסל שיצר את המראה: העבודה משויכת לז'יסלברטוס (או ז'יסלבר), שחתם את שמו למרגלות ישו – "ז'יסלברטוס עשה זאת" (Gyslebertus hoc fecit).

בטימפנון נראה ישו ישוב על כיסא המלכות מעל למשקוף, מוקף קשת, שבחלקה החיצוני מעוטרת מדליונים פיגורטיביים המורכבים מייצוגי גלגל המזלות, ומייצוגי עבודה בעונות השנה השונות.כל הסצנה מונחת על גבי עמודים בעלי כותרת מפוסלת.

הסצנה המרכזית מראה את יום הדין, עם ישו מוקף הילה. ניתן למצוא בה את המרכיבים הקלאסיים של הנושא:

  • תחיית המתים, חלקם מסתירים עדיין את פניהם, אחרים נושאים את סימני הצליינות;
  • ישו דומיננטי בקנה מידה עצום ביחס לשאר הדמויות;
  • לימינו, פטרוס מקבל את פני הצדיקים בגן העדן; מתחתיו, מקום גדול לכבוד הבתולה מריה.
  • משמאלו של ישו, מקום שקילת הנשמות; כרגיל בסצנות מסוג זה, השטן מרמה ונשען על המאזניים, אך בצורה יוצאת דופן, המלאך מיכאל מרמה גם הוא את השטן לטובת בני האדם. הגהנום תופס מקום מצומצם יותר.

זהו, לפיכך, ייצוג אופטימי של יום הדין, התואמת את לשגשוג ולהלך הרוח הכללי בתקופה בה נבנתה הקתדרלה.

חדר הכותרות בקתדרלת סן לזאר. בצד שמאל ניתן לראות את כותרות העמודים המתארות את הערצת המאגים, שנת המאגים והירידה מצריימה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]