ראובן יגיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן יגיל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בספטמבר 1935
דרום אפריקה דרום אפריקהדרום אפריקה
פטירה 3 בפברואר 2020 (בגיל 84) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי וטרינריה ופיזיולוגיה
מקום לימודים אוניברסיטת אוטרכט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
תרומות עיקריות
חקר חלב הנאקות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראובן יגיל (6 בספטמבר 19353 בפברואר 2020) היה וטרינר ופיזיולוג ישראלי, אבי המחקר העולמי בתחום הפיזיולוגיה של הגמל וחלוץ בחקר התכונות המיוחדות של חלב הנאקות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראובן יגיל נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה בשם ריימונד, בנם של מרים ולואיס (אריה) לבית פופלק. שנה אחריו נולדה אחותו היחידה, ובילדותו המוקדמת עברה המשפחה לעיר פרטוריה. בבית הספר התיכון בלט ביכולותיו כשחקן כדורגל וראה את עתידו בכדורגל המקצועני.

בשנת 1955 השתנו תוכניותיו המקצועיות כאשר נכח בהרצאה של שליח הסוכנות היהודית אשר קרא לנוער היהודי לעלות לישראל. חשיפתו למסרים אלה הפכו אותו לציוני נלהב. הוא הצטרף מיד להכשרה החקלאית במטרה להצטרף לגרעין קיבוץ ולנח"ל המוצנח.

בתחילת 1956 עלה ארצה, הצטרף לקיבוץ גניגר והתגייס כמתוכנן לנח"ל המוצנח. במהלך שירותו הצבאי הכיר את ברנדה (לימים ברכה), אשר הגיעה מקייפטאון לביקור בישראל, במסגרת תנועת הבונים. ב-1958 נשא ראובן את ברכה לאישה. בשנת 1959 עברתו את שם המשפחה ליגיל. מנישואים אלו נולדו שלושה ילדים.

המסלול המקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הנישואים, הזוג גר בקיבוץ יזרעאל. לאחר תקופה קצרה עברו למושב הבונים, שם עבד יגיל כרפתן. ב-1963 נסע יגיל ללמוד רפואה וטרינרית באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה, והמשפחה חזרה ארצה והתיישבה בבאר שבע.

יגיל היה בין ראשוני החוקרים במכון לחקר הנגב, וחקר הסתגלות בעלי חיים לתנאי החיים במדבר. בהמשך החליט להתמקד בפיזיולוגיה של הגמל, לו נודעה חשיבות רבה כחיית משק בחברה הבדואית. במסגרת המחקר, רכש את הגמל הראשון, ששימש במחקריו.

עם הקמתו של בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בשנת 1978, היה בין ראשוני המרצים בפקולטה למדעי הבריאות ושימש כחבר בוועדות הקבלה. במקביל לעבודתו כמרצה, הקים יגיל חווה של גמלים ונאקות, אשר אפשרה לו לקדם את מחקריו. ב-1985 פרסם ספר על הפיזיולוגיה של הגמל.[1] הספר נחשב כפורץ דרך בתחום ותורגם לשפות רבות, ואף היה מוכר ומוערך במדינות ערב. בשנת 1989 נוסדה באוניברסיטת בן-גוריון קתדרה ע"ש בני סלום לחקר יישומי של גידול בעלי חיים לשיפור מקורות מזון בארצות צחיחות, ובראשה הועמד ראובן יגיל.

פרופסור יגיל הקדיש הרבה מזמנו לקירוב ילדים לפן המדעי של עולם החי,[2] והרבה להרצות בפני תלמידים בכל הגילאים. הוא היה בין מקימי הגן הזואולוגי בבאר שבע[3] והיה שותף לתכנונו, כחבר בוועד המנהל.

ראובן יגיל פרש מאוניברסיטת בן-גוריון כפרופסור אמריטוס.

הכרה מקומית ועולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של יגיל הקנתה לו הכרה עולמית כמומחה לנאקות. בשנת 1976 הוענק לו פרס בן-גוריון על מחקריו. הוא היה מרצה מבוקש ברחבי העולם וייעץ לממשלות במדינות צחיחות שבהן חיים גמלים, בעיקר באפריקה ובאסיה. בשל מומחיותו, קיבל הזמנות מרחבי העולם, בין היתר ממדינות שלא היו להן יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל. גם משרד החוץ הכיר בחשיבות עבודתו עם משתלמים שהגיעו ממדינות אחרות.

פרופסור יגיל התמקד בתרומת חלב הנאקה כפתרון למחלות מעיים בארצות מתפתחות,[4] כטיפול בבעיות אוטואימוניות,[5] כטיפול בסוכרת[6] ואף להכנת מוצרים קוסמטיים.

כמו כן, פעל מטעם האומות המאוחדות במדינות רבות, בין היתר בירדן, ניגריה, אתיופיה, סודאן, קניה, מאוריטניה, הודו, מונגוליה הפנימית, קזאחסטן וכן במדינות דרום אמריקה: צ'ילה וקוסטה ריקה.[7]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבות השנים ראובן יגיל פרסם שורה של תגליות בתחום הגמל והנאקה, בדגש על תכונותיו המיוחדות של חלב הנאקות. הוא הציג בפני ארגוני האו"ם את אפשרויות ניצול החלב כפתרון לבעיית תמותת ילדים ברעב בעתות בצורת במדינות העולם השלישי.[8]

בנוסף, פתח יגיל צוהר לאפשרות של שיפור במצבם של חולים הסובלים ממחלות חריפות של מערכת העיכול, ממחלות עור קשות וכן לטיפול בילדים אוטיסטים,[9] כתוצאה משתית חלב נאקות.

כפועל יוצא ממחקריו וקשריו של פרופסור יגיל, הוקמו חוות גמלים ותעשיות למוצרים על בסיס חלב נאקות במקומות שונים בעולם. בישראל, שימש כיועץ מקצועי לחוות הנאקות "כמלה", השוכנת בסמוך למושב עין הבשור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yagil R., The Desert Camel: Comparative Physiology. Comparative Animal Nutrition, כרך 5, Basel: Karger, 1985
  2. ^ יגיל ראובן, התאמות הגמל לבית גידול מדברי, באתר אלון למורי הבילוגיה, ‏2005
  3. ^ ד"ר מוניה יונוביץ, פינתה של ד"ר מוניה יונוביץ, באתר נגבzoo, ‏2011
  4. ^ Yagil R., DVM camel milk and its unique anti-diarrheal properties, The Israel Medical Association Journal
  5. ^ Yagil R., . Camel milk and autoimmune diseases, Camel Milk for Health
  6. ^ Zagorski O. et al., Insulin in milk - a comparative study, International Journal of Animal Science 13, 1988, עמ' 241-244
  7. ^ Yagil R., Camels and camel milk book (עמ' 17-18), Food and Agriculture Organization of the United Nations, ‏2005
  8. ^ Yagil R. and Etzion Z., [http:// www.cambridge.org Effect of drought condition on the quality of camel milk], Cambridge University Press, ‏2009
  9. ^ Shabo Y. and Yagil R., Etiology of autism and camel milk as therapy, International Journal on Disability and Human Development 4(2), 2005