ראול קופלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראול קופלמן
Raoul Kopleman
לידה 21 באוקטובר 1933
וינה, אוסטריה אוסטריהאוסטריה
פטירה 20 ביולי 2023 (בגיל 89)
אן ארבור, מישיגן, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
עיסוק כימאי פיזיקלי, ביופיזיקאי, ננוטכנולוג
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ראלף הלפורד
מוסדות אוניברסיטת מישיגן
פרסים והוקרה עמית גוגנהיים (1995)
תרומות עיקריות
פיתוח אלגוריתם חושן-קופלמן, תרומות חלוציות בננוטכנולוגיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראול קופלמן (21 באוקטובר 193320 ביולי 2023) היה כימאי פיזיקלי, ביופיזיקאי וחלוץ ננוטכנולוגיה ישראלי-אמריקאי שכיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת מישיגן. נודע גם בזכות פיתוח אלגוריתם חושן-קופלמן (אנ').

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראול קופלמן נולד בווינה, בן ליוסף וקלרה-חיה.[1] בהיותו כבן 5 וכשנה לאחר האנשלוס, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, ובתחילה התגוררו בירושלים[1] מספר חודשים.

למד בבית הספר העממי תל נורדוי בתל אביב, ובהיותו בכיתה ו' קיבל בהשאלה ממורהו למדעים ספרון בגרמנית שעסק בניסויים כימיים. הוא הקים יחד עם כמה מחבריו לכיתה מעבדת כימיה ביתית בה ביצעו ניסויים שונים. לימים הפכו חברי המועדון, אסא ליפשיץ ויהושע יורטנר, לפרופסורים לכימיה.[1] היה בוגר המחזור השני של תיכון עירוני א' לאמנויות.[2]

למד בטכניון לתואר ראשון בכימיה והנדסה כימית (1956) ולתואר שני בכימיה (1957).[3] בהמשך נסע לארצות הברית ללימודי תואר שלישי בכימיה באוניברסיטת קולומביה, בהנחיית פרופ' ראלף הלפורד, והשלים את לימודיו ב-1960. שהה כעמית בתר דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בהנחיית פרופ' ויליאם קלמפרר.[1]

בראשית שנות ה-60 שימש כמרצה לכימיה בטכניון וכעמית מחקר בכיר במכון הטכנולוגי של קליפורניה (לצד פרופ' וילס רובינסון).[1]

ב-1966 התקבל כחבר סגל באוניברסיטת מישיגן,[1] ובה כיהן למעלה מיובל שנים עד לפטירתו.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים, קופלמן הנחה והדריך חוקרים רבים בתחומי הכימיה, הנדסה ביו-רפואית, פיזיקה יישומית ועוד. עם התלמידים שעברו אצלו כמרצה נמנים חתני פרס נובל: אריק בציג, רואלד הופמן, ריצ'רד סמולי ואריה ורשל. פרופ' רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר-אילן הייתה עמיתת בתר-דוקטורט בקבוצתו.

הוא היה שותף לחיבורם של כ-600 פרסומים מדעיים, היה מחברם של מספר ספרים וחתום על מספר פטנטים. מאמריו זכו ללמעלה מ-30,000 ציטוטים ובעל h-index של 89.

בין מחקריו הבולטים לאורך השנים: אלגוריתם חושן-קופלמן[1] – אלגוריתם פשוט ויעיל לתיאור של צברים על פני רשת של תאים; מאמרים חלוציים בתחום הננוטכנולוגיה, אשר פורסמו בשלב כה מוקדם, עד כי העורכים נאלצו להסיר את המילה "ננו", שטרם התהוותה כמושג מקובל; שימוש בסיבים אופטיים עבור אופטיקת שדה קרוב ומדידות בין-תאיות; חקר מקורות אור אשר גודלם קטן מאורך הגל שהם פולטים.[4] כמו כן, תרם מספר תגליות בחקר ננו-חיישנים וננו-רפואה, וגילה את השדה החשמלי החזק ביותר שקיים בתאים חיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופלמן היה נשוי לחווה (לבית בלודק) מ-1955[5] עד לפטירתה ב-2017, ואב לשלושה.

התגורר באן ארבור, מישיגן, שם גם נפטר.[6]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמית גוגנהיים (1995)
  • פרס החברה האמריקאית לכימיה ע"ש מורלי (1997)
  • פרס הכימיה האנליטית של פיטסבורג (2011)
  • פרס הממציאים הגדול של קולגיאט (2002)
  • פרס החטיבה לכימיה אנליטית של החברה האמריקאית לכימיה (2005)
  • פרופסורה מיוחדת ע"ש ריצ'רד סמולי (2006)
  • פרס החברה האמריקאית לפיזיקה ע"ש ליידי דייוויס
  • עמית החברה האמריקאית לחדשנות במדע
  • פרס ויליאם פולברייט
  • פרס המכונים הלאומיים לבריאות
  • פרס היצירתיות של הקרן הלאומית האמריקאית למדע
  • הרצאה ע"ש אטר במדעי החומרים, אוניברסיטת מינסוטה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Raoul Kopelman Festschrift, ACS, ‏1994-07-28
  2. ^ פרופ' ראול קופלמן ז"ל, באתר אבלים, ‏24 ביולי 2023
  3. ^ רשימת מוסמכי הטכניון, באתר הארץ, ‏27 בנובמבר 1957
  4. ^ אהרן פריאל, פיתוח ישראלי יאפשר ייצור מיקרוסקופים חדשים, באתר מעריב, ‏1 במרץ 1990
  5. ^ פרסום נשואין, באתר הצופה, ‏30 באוגוסט 1955
  6. ^ Raoul Kopelman Obituary, Legacy