רבקה גרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבקה גרץ
אחד משני דיוקנאות של רבקה גרץ שצייר תומאס סולי
אחד משני דיוקנאות של רבקה גרץ שצייר תומאס סולי
לידה 4 במרץ 1781
לנקסטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 1869 (בגיל 88)
לנקסטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות מקווה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה מכללת פרנקלין ומרשל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבקה גרץאנגלית: Rebecca Gratz; ‏4 במרץ 178127 באוגוסט 1869) הייתה מחנכת ופילנתרופית יהודיה אמריקאית באמריקה של המאה ה-19. בת למשפחת גרץ[1], שהייתה משפחה יהודית בולטת בעיר פילדלפיה ובמדינת פנסילבניה, ומוצאה כנראה בשלזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בלנקסטר, פנסילבניה. השביעית משנים עשר ילדיהם של מרים סיימון ומיכאל גרץ. הסב, ג'וזף סיימון היה סוחר יהודי בולט בלנקסטר, וחתנו מיכאל, היגר לארצות הברית מלנגנדורף (אנ') שבשלזיה. מרים ומיכאל, שהיה צאצא לשושלת ארוכה של רבנים, היו יהודים שומרי מצוות וחברים פעילים בבית הכנסת הראשון בפילדלפיה "קהל קדוש מקוה ישראל".

מגיל צעיר מאד, בראשית שנות ה-20 לחייה, פצחה רבקה בקריירה פעלתנית נשית, שכללה הקמת אגודות לסיוע לנשים וילדים שמשפחותיהן נפגעו כלכלית במלחמת העצמאות של ארצות הברית, מוסדות ליתומים ואגודות עזר לאלמנות.

אגדה מקובלת, אך לא מבוססת, קובעת כי רבקה שימשה מודל ל'רבקה' גיבורת הרומן "אייבנהו" של וולטר סקוט שהיה הרומן האנגלי הראשון שהציג דמות יהודיה באור חיובי. סביב הטענה הזו התפתחה מחלוקת, אך יש בה כדי להבין את דמותה ומעמדה של רבקה גרץ בתרבות המקומית.

רבקה גרץ הייתה יהודיה אורתודוקסית וראתה בשדה הפעילות הסוציאלי-יהודי, תרופה כנגד היהדות הרפורמית שבה ראתה, בעקבות מקרי נישואי תערובת במשפחתה, סוס טרויאני המוביל להתבוללות[2].

רבקה גרץ נפטרה בפילדלפיה, פנסילבניה, ונקברה בבית הקברות היהודי "מקוה ישראל" במרכז העיר. אחיה היימן הקים ומימן לזכרה את קולג' גרץ (אנ'), מכללת מורים בפילדלפיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבקה גרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על המשפחה ראו: ג'וזף ג'ייקובס ואחרים, ‏גרץ, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
  2. ^ שאמה, הסיפור (להלן 'לקריאה נוספת'), עמ' 590.