אייבנהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף השער של "אייבנהו" לוולטר סקוט בהוצאה המקורית, 1820

אייבנהו – הוא רומן היסטורי בסגנון גותי של וולטר סקוט, שיצא לראשונה בשנת 1820. עלילת הספר מתרחשת במאה ה-12 באנגליה, על רקע היריבות הקשה ששררה במדינה בין התושבים הסכסונים והנורמנים, שהשתלטו על אנגליה במאה ה-11 ועל רקע מסעות הצלב לארץ הקודש.  הפופולריות הרבה של הספר, שעמוס בהרפתקאות, קרבות אבירים ורומנטיקה - תרמה רבות להתעוררות ההתעניינות של קוראים רבים בעלילות ימי הביניים.[1]

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור נסוב סביב אחת ממשפחות האצולה הסכסוניות ששרדו באנגליה בתקופה (1194) שהרוב המוחלט של הנורמנים שלט באצולה. סיר וילפרד מאייבנהו, נושל מירושתו על ידי אביו, סדריק, לאחר שהצטרף לכוחותיו של ריצ'רד לב הארי במסע הצלב השלישי, בניסיון לכבוש את ירושלים מחדש ולהחזיר את ממלכת ירושלים הצלבנית לגבולותיה מלפני 1187. מלבד זאת, כעס האב על אייבנהו עקב התאהבותו בליידי רוונה, שהייתה בת טיפוחיו של סדריק ונצר למשפחת המלוכה הסכסונית. סדריק הועיד את רוונה להינשא ללורד, שגם הוא היה בתור לירושת הכתר.   

הספר פותח בקבוצה של אורחים בלתי קרואים שנזדמנה בליל סערה לטירה הממוקמת אי שם בין שפילד ודונקסט, של האציל סדריק הסכסוני, והוא נאלץ לתת להם מקלט ללילה. הקבוצה כוללת אבירים, בראשותו של האביר הידוע מקרב מסדר הטמפלרים, בריאן די בוא גילברט, כומר, עולה רגל מסתורי והיהודי יצחק. עולה הרגל מספר ליצחק שהאביר בוא גילברט נתן בחשאי הוראה לעבדיו לרצוח את היהודי, והוא מסייע בידו להימלט מהטירה. יצחק, שהיה מלווה בריבית מהעיר יורק, גומל לעולה הרגל במתנה משמעותית - סוס ושריון.

ימים מספר לאחר מכן, נערך באשבי, לנקסטר, בקרב עם רב, טורניר אבירים על ידי הנסיך ג'והן, שהיה אחיו של ריצ'רד לב הארי. במהלכו של הטורניר מנצח אביר לבוש שחורים ומסכה את כל מתחריו, כולל בריאן די בוא גילברט. כנהוג למנצח, הוא מכתיר את ליידי רוונה כמלכת הטורניר, אך מסרב לחשוף את זהותו. ביום השני של התחרות מופיע אביר נוסף עטוי במסכה, המכונה: "האביר ללא נחלה", וגם הוא מוכיח את גבורתו. בסופו של יום מתגלה זהותו כוילפרד מאייבנהו - בנו האציל של סדריק שנושל מנחלתו. הדבר גורם לחרדות אצל הנסיך ג'והן, שהשתלט על הממלכה בעת היעדרות אחיו המלך, מכיוון שהוא חושש לחזרתו ממסע הצלב של המלך, ריצ'רד לב הארי, שהיה פופולרי בקרב הנורמנים והסכסוניים כאחד.

אייבנהו נפצע קשות בקרבות, ונלקח על ידי רבקה, בתו של יצחק, שעסקה בריפוי, בדרכם אל ביתם ביורק, כדי שתיטיב לטפל בו ללא הפרעה. גם סדריק ואנשי חצרו, ביחד עם הליידי רוונה, נוסעים חזרה דרך יער שרווד לעבר ביתם.  שיירת הנוסעים נופלת בידי האבירים העוינים, אבל רובין הוד (המכונה בספר בשם רוברט לוקסלי) מיידע את האביר לבוש השחורים, המתגלה באמת כריצ'רד לב הארי, והם נלחמים ומסייעים לשבויים להשתחרר. 

במהלך השבי מתאהב אחד האבירים בליידי רוונה, ואילו בריאן די בוא גילברט מצליח לחטוף את רבקה היהודיה ומתאהב בה נואשות, ובכך הוא מפר את שבועת הטמפלרים. אלו מאשימים את רבקה במעשי כשפים והיא נידונה לשריפה. בוא גילברט מציע לה בחשאי שתבקש אביר שילחם עבורה. אייבנהו, שהחלים מפצעיו נעתר לבקשתה והוא מגיע ומנצח את האביר הטמפלרי. אמנם אין הוא הורג אותו, אך בריאן די בוא גילברט מת בכל זאת ממה שראש המסדר הטמפלרי מכנה: משפטו של האל והוכחה לחפותה של רבקה.

סדריק סולח בסופו של דבר לאייבנהו ומתיר לו להינשא לרוונה, בעוד שרבקה ואביה יצחק מחליטים לעזוב את אנגליה לכיוון ספרד.  טרם צאתה את הארץ באה רבקה להיפרד מרוונה ומבקשת ממנה להביע את תודתה וברכתה לארוסה, אייבנהו. לשאלתה של רוונה מדוע לא ישארו באגליה, עונה רבקה: "העם האנגלי הוא גזע פראי, השרוי תמיד בריב עם שכניו או בינו לבין עצמו, ונכון בכל עת להניף את חרבו. אין זה מקום בטוח לבני עמי. עם ישראל אינו יכול לקוות למנוחה בדרך נדודיו באנגליה. ארץ של קרבות ושל דם, מוקפת שכנים עוינים ומפולגת בתוך עצמה"[2]

על הספר והנקודה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה להצלחה מרובה מיד עם צאתו לאור.[3] ולא רק באנגליה, אלא ברחבי אירופה.  תיאוריו הריאליסטיים של סקוט את אנגליה במאה ה-12, המשולבים בהומור (ומבה, ליצן החצר של סדריק מספק הרבה מההומור בעלילה) כבשו את לב הקוראים. חלק מהמבקרים התייחסו לרומן כספר שנועד בראש ובראשונה לעניין נערים. מסעות אבירים, קרבות, עלילות מפותלות, הרפתקאות אהבה, עוולות ושחיתויות, שמגיעים בסופו של דבר לפתרונם הטוב.

מבקרים אחרים טענו שסקוט יצר רומן ריאליסטי תוסס שמבוסס על העבר, בלי להעניק עדיפות לצד זה או אחר. לטענתם, וולטר סקוט מציג את שני הצדדים, הסכסונים והנורמנים על יתרונותיהם וחסרונותיהם, בעיצומו של מהלך שיביא בסופו של דבר להתמזגות. אייבנהו הסכסוני וריצ'רד לב הארי הנורמני מסמלים את התקווה שבהרמוניה הנכספת בין הצדדים, וגם אם הספר לא מדייק בפרטים ההיסטוריים של התקופה, הרי אין זה ספר היסטוריה.

מעטפת הספר "אייבנהו" בתרגום עברי, המבוססת על הסרט בכיכובה של אליזבט טיילור כרבקה. הוצאת "עמיחי", שנות החמישים

בספר, שגיבוריו הם אבירים, אצילים, מלכים ורוזנים אנגליים, כותב במאמר ב"הארץ" איתן בן יוסף, קשה שלא להתרשם מדמותה האמיצה, טובת הלב, הדעתנית של רבקה היהודייה.  היא נרתמת להציל את אייבנהו, עומדת על דעתה מול זהירותו וקמצנותו של אביה, עומדת בפני חיזוריו המפתים של האביר הטמפלרי ולא בוגדת בדתה. בניגוד ליסקה, בתו של שיילוק השקספירי, שממירה את דתה ומתכחשת לאביה ולעמה, רבקה אינה בוגדת באמונתה ואינה נוטשת את אביה.[4] אין פלא, אפוא, שהיא זוכה להגנתו של גיבור הספר, האביר הסכסוני הנבחר, וילפרד לבית אייבנהו, אשר איננו אדיש כלפיה כלל ועיקר.

אשר ליצחק היהודי, אביה של רבקה, ניתן לראות בו ניסיון של סקוט לתת גרסה משופרת יותר של שיילוק היהודי, שנוצרה על ידי בן ארצו, שקספיר, כמאתיים שנה קודם לכן.  עדות לכך ניתן למצוא בפתיחה של פרק 5 ב"אייבנהו", בה מצטט סקוט את נאומו המפורסם של שיילוק: "יהודי אנוכי! האין ליהודי עיניים? האין ליהודי ידיים? ... האם לא כמוהו כנוצרי אותו לחם יאכל?... אם תדגדגו אותנו – הלא נצחק? אם תרעילונו – הלא נמות?..."[5]

אן ון דר מרל טוענת שהציטוט דלעיל של סקוט בא להעביר את המסר, שעל אף שהיהודים בספרו הם עדיין נחותים, זוכים ליחס לא שיוויוני ונאלצים לגלות מארצם – לא צריך להיות הבדל בינם ובין הנוצרים, סכסונים או נורמנים, והם זכאים לאותן הזכויות של כל נתיני המדינה.[3] זו הסיבה שסקוט יצר שתי דמויות יהודיות מרכזיות בספרו, כאשר אחת מהן היא חיובית לחלוטין (רבקה) ואילו אביה, הוא יהודי "משופר" מהגרסה השיילוקית. וגם היהודים האלו, ששניהם משפיעים בצורה משמעותית על עלילות הספר "אייבנהו", נאלצים, בסופו של דבר, לגלות מארצם ולעבור לספרד.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ווליפרד (מ)אייבנהו - גיבור הסיפור.
  • ליידי רוֹוֶנָה - בת חסותו של סדריק ואהובתו של אייבנהו.
  • גרת' - מגדל החזירים של סדריק.
  • ואמבה - ליצן החצר של סדריק.
  • סדריק הסכסוני - בעל הטירה ברותרווד. אביו של אייבנהו והאפוטרופוס של רוונה.
  • הפְּרָיוֹר אַיְמֶר - ראש מנזר ז'ורוו.
  • בריאן דה בוּאָה-גילבר - אביר במסדר אבירי ההיכל ובן לוויתו של ראש המנזר. חושק ברבקה.
  • יצחק מיורק - סוחר יהודי העוזר לאייבנהו.
  • רבקה - בתו של יצחק.
  • רוברט לוקסלי - שמו של רובין הוד. מנהיג פורעי החוק "האיכרים העצמאיים", ידוע גם בשם "דיקון המושך בקשת".
  • האביר השחור - השם שבו השתמש ריצ'רד לב הארי כשחזר משוביו. ידוע גם בכינוי "העצלן השחור".
  • רג'ינלד פרון-דה-בף - ברון שקיבל מהמלך ג'ון את נחלתו של אייבנהו.
  • מוריס דה-בראסי - ברון צרפתי המקורב לנסיך ג'ון, והחושק ברוונה.
  • הנסיך ג'ון - אחיו של המלך ריצ'רד.

תרגומי אייבנהו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וולטר סקוט, אייבנהו, תרגם אורי רפפורט, ערך ש' שיחור, עמיחי, 1955
  • וולטר סקוט, אייבנהו, בתרגום יצחק לבנון, הוצאת אריה, תשכ"ה
  • וולטר סקוט, אייבנהו, מאנגלית: אליעזר כרמי, רביבים, תש"ם
  • וולטר סקוט, אייבנהו, תרגמה חנה לבנת, סדרת מרגנית, זמורה-ביתן, 2004

סרטים, סדרות והצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אייבנהו" הוסרט בקולנוע ובטלוויזיה מספר פעמים:

כמו כן נעשו סדרות וסרטים רבים בטלוויזיה על הספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייבנהו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alice Chandler, "Sir Walter Scott and the Medieval Revival," Nineteenth-Century Fiction 19.4 (March 1965): 315–332
  2. ^ וולטר סקוט, אייבנהו, מאנגלית: חנה לבנת, כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2004, עמ' 532
  3. ^ 3.0 3.1 Anne van der Marel, The Jewish Question in Ivanhoe Isaac and Rebecca of York in pre-World War Two Britain, עבודת תזה באוניברסיטת אמסטרדם, 2011
  4. ^ איתן בן יוסף, לידתה של האנגליות המודרנית מהמפגש בין כובשים לנכבשים, הארץ, ‏26 ביולי, 2004
  5. ^ ויליאם שקספיר, הסוחר מונציה בתרגומו של שמעון הלקין, ספריית פועלים, 1962, עמ' 69