רוברט אי. הווארד
 | |
| צילום מ-1934 | |
| לידה |
22 בינואר 1906 פיסטר, ארצות הברית  |
|---|---|
| התאבד |
11 ביוני 1936 (בגיל 30) קרוס פליינס, ארצות הברית |
| שם לידה |
Robert Ervin Howard |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות גרינליף |
| שם עט |
Patrick Ervin, Steve Costigan, Patrick Howard, Patrick Mac Conaire, Sam Walser, John Taverel |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת האוורד פיין, תיכון בראונווד |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
רומן, סיפור קצר |
| יצירות בולטות |
The Hour of the Dragon, Worms of the Earth, Pigeons from Hell |
| תקופת הפעילות |
מ-1924 |
| הושפע מ |
הנרי ריידר הגרד |
| חתימה |
 |
  | |
רוברט ארווין הווארד (באנגלית: Robert Ervin Howard; 22 בינואר 1906 – 11 ביוני 1936) היה סופר אמריקאי שכתב ספרות זולה במבחר רב של סוגות. הוא התפרסם בעיקר כיוצרו של קונאן הברברי שהופיע בדפיו של Weird Tales ,ירחון ספרות זולה שהתפרסם בתקופת השפל הכלכלי בארצות הברית.
קונאן ויצירי ספוריו האחרים של הווארד יצרו את הסוגה הנקראת "חרבות וכשפים" (Sword-and-Sorcery) בשנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20. ספוריו זכו לחיקויים רבים והשפעתו על סוגת סיפורי הפנטזיה היא רבה ביותר. רק ג'ון רונלד רעואל טולקין הגיע למידת השפעה דומה בסוגת הפנטזיה ביוצרו את העולם הדמיוני בשר הטבעות.
ספריו של הווארד מודפסים עדיין במהדורות מחודשות והוא נקרא על ידי המונים גם בימינו. הוא הושווה לסופרים אמריקאים שהתמחו ביצירות קודרות כנתניאל הות'ורן, הרמן מלוויל וג'ק לונדון.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הווארד נולד בפיסטר, טקסס, בן יחיד לרופא הנודד ד"ר מרדכי הווארד. למשפחתו היו שורשים בדרום ארצות הברית וזכרונות על אובדן מטעים ועל המלחמה בצפון במלחמת האזרחים. ביצירותיו המאוחרות יש ביטוי לתחושת האובדן הזו.
את ראשית חייו עבר בנדודים בערי טקסס, מאזין לסיפוריהם של לוחמים יוצאי מלחמת האזרחים, לסיפורי אימה מעבדים משוחררים ומבקר באתרים היסטוריים. עד לנעוריו שלט הווארד בסיפורי ההיסטוריה העקובה מדם של דרום ארצות הברית ובאומנות העברת סיפור טוב.
הווארד אהב לקרוא וללמוד אך בית הספר נדמה לכלא בעיניו והוא חיפש את הריגושים בשמיעת סיפורים מאקדוחנים לשעבר, אינדיאנים ומקורות טקסניים אחרים שנטעו בו את המבט הטקסני הקשוח על העולם.
ב-1919 כשהווארד היה בן 13 עברה משפחתו לקרוס פליינס במרכז טקסס ושם נתקל הווארד בספריה המקומית בספר המתאר שבטים ברבריים בימי הביניים שנקראו פיקטים. הסיפורים והאגדות אודות שבט הברברים שלא מוכן להיכנע לאויביו הציתו את דמיונו והביאו לו את ההשראה ליצירותיו בהמשך.
כתבים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגיל 9 החל הווארד לכתוב סיפורים היסטוריים בדיוניים שעסקו בויקינגים, קרבות והקזת דם. הוא התפרסם כבעל זיכרון צילומי שאפשר לו לדקלם את כל היצירות שקרא. בגיל 15 גילה לראשונה את העולם הפופולרי של הספרות הזולה וגמלה בו ההחלטה להיות סופר. בשנים הקרובות יצר מספר ספורים אותם ניסה למכור לירחונים אך נכשל.
ב-1922 כשהיה בן 16 עבר הווארד לברונווד להשלמת לימודיו התיכוניים. שם הכיר ידידים שהיו שותפים לאהבתו לסיפורים ויחד החלו לפרסם סיפורים ועודדו זה את זה בכתיבתם.
במקביל, אהבתו לאגרוף, ספורט שאותו אהב מילדות גברה ובשנים אלו התפתח הווארד בתחום והחל להתאגרף בקרבות מקצועיים. שם התפרסם כלוחם קשוח שלא נכנע בקלות. ניסיון חיים זה הביא לסיפוריו מידה רבה של ריאליזם וכח שאפיינו מאז את סיפוריו.
מכתביו הראשוניים ומעדויותיהם של חבריו עולה שהווארד סבל מדיכאון מגיל צעיר.
כתיבה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור הראשון שהצליח הווארד למכור היה לירחון Weird Tales, בסכום של 16 דולר, ומאז החל לכתוב לירחון זה באופן קבוע. עם השנים הפך Weird Tales לירחון ספרות זולה מוביל בעיקר בשל סיפוריהם של הווארד ושל ה.פ. לאבקראפט וקלארק אשטון סמית. הסדרה הראשונה שפרסם בירחון הייתה אודות סולומון קיין, לוחם חרב נועז והיא הייתה משופעת בראייה קודרת, אכזרית ודיכאונית על העולם. במקביל כתב שירה, סיפורים קצרים נוספים ורומן היסטורי ראשון.
הסדרה הבאה שהתפרסמה בירחון הייתה אודות מתאגרף קשוח בשם סטיב קוסטיגן, והיא התפרסמה במקביל גם בירחון המקביל Action Stories. בגיל 23 הפך הווארד לסופר מקצועי והשקיע את כל זמנו בכתיבה.
יצירתו הראשונה בסוגה ספרותית החדשה שיצר, שכונתה אחר כך "חרבות וכשפים", הייתה "ממלכת הצללים" (אנגלית: The Shadow Kingdom) בה הציג את גיבורו המלך קול, שהיווה השראה לגיבוריו המאוחרים יותר.
קונאן הברברי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1932 בעת סיור בפרדריקסבורג בטקסס העלה בדמיונו את העולם של קונאן הברברי - קימריה - ואת המתווה לסיפוריו. הסיפור הראשון שכלל את קונאן הופיע ב-1932 בירחון Weird Tales וגרר חיקויים מרובים על ידי סופרים אחרים ויצר את הסוגה של חרב וכושפות. מבין מחקיו המפורסמים נמצא פריץ ליבר וסי. אל. מור שסיפוריהם נעו סביב הרעיונות שהעלה הווארד בסיפורי קונאן הברברי. ספרי קונאן נקראים עד היום ברחבי העולם. עיבודים של הסדרה לסרטים נעשו בכיכובו של ארנולד שוורצנגר.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1934 נפגש הווארד עם נובלין פרייס, עימה הייתה לו מערכת יחסים רומנטית במשך כשנתיים. עם עזיבתה ללימודיה חש הווארד בבדידות שהלכה וגאתה. הדיכאון שליווה את הווארד כל חייו הביא להתאבדותו על ידי ירייה בראשו, כאשר קיבל את הבשורה שאימו גוססת. הוא נפטר ב-11 ביוני 1936 ואמו נפטרה ביום למחרת. נובלין פרייס כתבה ספר בשם "ההולך בדרכו"(אנ') (אנגלית: One Who Walked Alone), על חייהם המשותפים. ספר זה שימש ב-1996 בסיס לסרט בשם The Whole Wide World(אנ') בכיכובה של רנה זלווגר. קרוס פליינס, העיר בה גר הקימה מוזיאון לזכרו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט אי. הווארד, ברשת החברתית Goodreads- אונתולוגיה של יצירותיו של הווארד
- המוזיאון על הווארד בקרוס פליינס טקסס
- כתבי רוברט אי. הווארד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- רוברט אי. הווארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
