לדלג לתוכן

רודולף בולטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודולף בולטמן
Rudolf Bultmann
לידה 20 באוגוסט 1884
ויפלשטדה, הדוכסות הגדולה של אולדנבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביולי 1976 (בגיל 91)
מרבורג, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Main Cemetery of Marburg עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת מרבורג, אוניברסיטת גיסן, אוניברסיטת ורוצלב עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית התאולוגיה הליברלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Goethe-Plakette des Landes Hessen (1954)
  • פרס רויכלין (1957)
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רודולף קארל בּוּלְטְמןגרמנית: Rudolf Karl Bultmann;‏ 20 באוגוסט 1884- 30 ביולי 1976) היה תאולוג נוצרי לותרני גרמני, פרופסור למקרא (הברית החדשה) באוניברסיטת מרבורג. נחשב קול מרכזי ורב-השפעה בגישה הפרשנית-הליברלית (אנ') בנצרות המאה העשרים.

בולטמן ידוע בטענתו שלפיה אין טעם לעסוק בעובדות הריאליות המתוארות בספרי הברית החדשה, שכן הדת הנוצרית אינה נשענת על דיוקן ופירוטן של העובדות המתוארות בה, אלא על עיקרן המהותי בלבד: עצם הופעתו של ישו, תורתו וצליבתו. בהקשר זה פיתח בולטמן גישה לא-מיתולוגית (דה-מיתולוגיזציה (אנ')) ביחס לאירועים המתוארים באוונגליון, המפרשת אותם באופן קיומי (אקזיסטנציאלי) ולאו דווקא עובדתי. לטענתו, רק הבשורה (הקריגמה (אנ')) עצמה היא המהותית לנצרות, ולא אמונה בהתרחשותם הריאלית של מעשיו השונים של ישו המתוארים בברית החדשה. את שפע הפרטים המיתולוגיים שבכתבי הקודש, מבקש בולטמן לשחרר מאופיים המיתי המקורי ולטעון כי אין להתעלם מהם אלא לתרגמם למובנם הקיומי, החוץ-מיתולוגי. לכן הצד החיובי בתיוג הסיפורים המסורתיים כ'מיתוס' הוא בקריאה לפרשן לנסות ולחלץ מן המיתוס את המסר החבוי בו, תוך ויתור על הקליפה המיתית של הסיפור עצמו.

בולטמן הושפע מהגותו של עמיתו להוראה באוניברסיטת מרבורג, מרטין היידגר, וכן הירבה להדגיש את ההבחנה בין חתירה מדעית לאמת אובייקטיבית מנותקת, לבין חתירה קיומית לאמת סובייקטיבית. לטענתו, הבשורה הדתית של הברית החדשה היא צעד קיומי רדיקלי במיוחד, שכן היא אינה מתארת את המצב האנושי בהתמודדות ושליטה אנושית על חויית הקיום, אלא להפך, מדגישה כי האדם כבול לחלוטין בנפילתו אל העולם הנתון, ורק חסד האל הוא המושיע אותו ומשחררו. את חויית המפגש הקיומי הסובייקטיבי תיאר בולטמן (בדומה מאוד להגותו הדיאלוגית של מרטין בובר) כאפשרות היחידה לדיבור על אלהים, שכן תיאור אובייקטיבי של האלהים איננו אפשרי כלל, לא רק בשל מגבלות ההשגה וההמשגה של האדם אלא גם בשל אופיו הייחודי-בתכלית של האל שכלל איננו עונה להגדרות 'אובייקטיביות' כאילו היה אובייקט בין אובייקטים.

  • תולדות המסורת הסינופטית (1921, 1931) (תורגם מגרמנית לאנגלית: 1976)
  • ישו (1926). (תורגם לאנגלית: ישו והמילה, 1934)
  • ישו הנוצרי ומיתולוגיה
  • הברית החדשה ומיתולוגיה (1941)
  • קריגמה ומיתוס
  • פירוש הבשורה על פי יוחנן (1941)
  • התאולוגיה של הברית החדשה
  • אוכריסטיה כחלק מהדת העתיקה (1949) (תורגם לאנגלית: 1956)
  • דת ללא מיתוס
  • היסטוריה ואסכטולוגיה: נוכחותו של הנצח

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף בולטמן בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא גרמנים ובנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.