רודולף למברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרדריק רודולף למברט, רוזן קוואן ה-10
Frederick Rudolph Lambart, 10th Earl of Cavan
כקצין צעיר
פרדריק רודולף למברט כקצין צעיר
לידה 16 באוקטובר 1865
איוט סנט לורנס, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 28 באוגוסט 1946 (בגיל 80)
לונדון, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מקום קבורה הרטפורדשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי לורד קוואן
השתייכות הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
תקופת שירות 18851913
19141926
דרגה פילדמרשל (צבא בריטניה) פילדמרשל
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-50
מפקד דיוויזיית המשמר
מפקד הקורפוס ה-14
ראש המטה הכללי
מלחמות וקרבות
מלחמת הבורים השנייה
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
מסדר פטריק הקדוש KP
מסדר האמבט KCB
מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש GCMG
המסדר הוויקטוריאני המלכותי GCVO
GBE
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לורד פילדמרשל פרדריק רודולף למברט, רוזן קוואן ה-10אנגלית: Frederick Rudolph Lambart, 10th Earl of Cavan; ‏ 16 באוקטובר 1865 - 28 באוגוסט 1946, גם לורד קוואן) היה ראש המטה הכללי של צבא בריטניה, מפקד הקורפוס ה-14 של צבא בריטניה בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה ומפקד חיל הסיוע הבריטי בחזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה. נחשב לאחד המפקדים הבריטיים המוצלחים במלחמת העולם הראשונה[1].

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למברט נולד באיוט סנט לורנס ב-16 באוקטובר 1865, התחנך באיטון קולג', קרייסט צ'רץ' (אוקספורד) ובמכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט (אנ'). ב-1885 התגייס למשמר הגרנדירים. ב-1891 התמנה לעוזר האישי של המושל הכללי של קנדה. ב-1897 קודם לדרגת קפטן ושירת בשירות קרבי במלחמת הבורים. ביוני 1910 התקבל כחבר המסדר הוויקטוריאני המלכותי[2]. ב-1911 עלה לדרגת קולונל וב-8 בנובמבר 1913 פרש מהצבא.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס מחדש ומונה למפקד בריגדת המשמר השנייה, אותה הוביל לקרב איפר הראשון באוקטובר 1914. בפברואר 1915 התקבל כחבר מסדר האמבט[3]. ב-15 ביוני 1915 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל וקיבל את הפיקוד על הדיוויזיה ה-50, לאחר חודשיים הוקמה בצרפת דיוויזיית העילית "דיוויזיית המשמר" (Guards Division) ולמברט מונה למפקדהּ הראשון. ב-10 בספטמבר קיבל אות מפקד בליגיון הכבוד הצרפתי[4], שבועיים לאחר מכן נבחר לכהן כחבר בית הלורדים מטעם אירלנד. בינואר 1916 מונה לפקד על הקורפוס ה-14, אותו הוביל לקרב על הסום בקיץ אותה שנה. בנובמבר התקבל כאביר מסדר פטריק הקדוש. ב-1 בינואר 1917 קודם לדרגת לוטננט גנרל והוביל את הקורפוס שלו לקרב פשנדל.

באוקטובר 1917 הועבר הקורפוס לחזית האיטלקית ולמברט מונה למפקד הכוחות הבריטיים בחזית זו. הוא הוביל את המתקפה העיקרית בקרב ויטוריו ונטו, שהביא להכנעת צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית בראשית נובמבר 1918. עבור שירותו לממלכת איטליה קיבל את צלב המלחמה האיטלקי מאת ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה ודרגת אביר צלב-גדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.

לאחר מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1920 מונה למפקד מצודת לונדון ובאוקטובר אותה שנה לשלישו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת. ב-2 בנובמבר 1921 הועלה לדרגת גנרל מלא. ב-19 בפברואר 1922 התמנה לתפקיד ראש המטה הכללי. בתפקידו כראש המטה היה ממונה על ההוצאה לפועל של דו"ח שהמליץ על צמצום ניכר בהוצאה הביטחונית הבריטית ועל צמצום הצבא. ב-1927 היה לאביר מסדר האימפריה הבריטית.ב-31 באוקטובר 1932 הועלה לדרגת פילדמרשל.

ב-12 במאי 1937 פיקד על המשמר בעת הכתרת ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת[5]. בעת מלחמת העולם השנייה שימש כמפקד יחידת משמר המולדת בהרטפורדשייר.

למברט מת בלונדון ב-28 באוגוסט 1946, והוא בן 81 שנים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1893 נשא לאשה את אינז קראולי (Inez Crawley ;1870–1920), לזוג לא נולדו ילדים.

לאחר מותה, נשא לאשה בנובמבר 1922 את הסטר ג'ואן בינג (1888-1976; Hester Joan Byng). בתם, אליזבת מרי, הייתה ב-1947 אחת משמונה השושבינות של הנסיכה אליזבת בנישואיה עם פיליפ מאונטבטן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודולף למברט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]