רודולף פון ראומר
 | |
| לידה |
14 באפריל 1815 ברסלאו, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1876 (בגיל 61) ארלנגן, הקיסרות הגרמנית |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג |
  | |
רוּדוֹלְף פוֹן רַאוּמֶר (בגרמנית: Rudolf (Heinrich Georg) von Raumer; 14 באפריל 1815 – 30 באוגוסט 1876) היה ובלשן וחוקר השפה הגרמנית, ובן למשפחת האצולה של פון ראומר.
קורות חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודולף פון ראומר נולד בארלנגן כבנם של בנם של הגאולוג, הגאוגרף והמחנך קרל גאורג פון ראומר (1783–1865) ופרידריקה רייכארדט (1790–1869), בתו של המלחין יוהאן פרידריך רייכארדט. הוא למד פילולוגיה קלאסית ומזרחנות באוניברסיטת ארלנגן (אנ') מ-1832 בנוסף לשפות גרמאניות עם פרידריך כריסטוף דאלהמן והאחים גרים באוניברסיטת גטינגן. משנת 1834 ואילך הצטרף לאחוות בובנרויטר (Burschenschaft der Bubenreuther), וכך גם אחיו האנס פון ראומר ארבע שנים מאוחר יותר. בשנת 1839 הוא קיבל את הדוקטורט שלו בארלנגן והשלים את ההביליטציה שם שנה לאחר מכן. לאחר מכן, האוניברסיטה קיבלה אותו, בתחילה כפריבט-דוצנט, משנת 1846 כפרופסור חבר ומ-1852 כפרופסור מן המניין לשפה וספרות גרמנית במשרה שהוקמה במיוחד עבורו. בנוסף, ראומר היה סגן הרקטור של האוניברסיטה בשנים 1858–1859 ו-1866–1867.
בשנת 1870 הוא כתב את עבודתו העיקרית, תשעה כרכים של סדרה בשם "Geschichte der Wissenschaften in Deutschland" (תולדות המדע בגרמניה), שכותרתה "Geschichte der Germanischen Philologie vorzugsweise in Deutschland" (תולדות הפילולוגיה הגרמנית, מוטב בגרמניה). הוא מוזכר בהקדמה של "Die deutsche Rechtschreibung" (האיות הגרמני) של קונרד דודן (אנ') כבעל השפעה חשובה על יצירה זו.
ראומר השתתף בדיון האורתוגרפי של המאה ה-19 מאז 1855. ב-1875 קיבל מינוי ממשרד התרבות הפרוסי לרפורמה בכתיב. בוועידה האורתוגרפית של 1876 בברלין, הוצגו בחלקן הצעותיו של ראומר בפרוסיה ובבוואריה. הוא היה נציג של מה שמכונה "gemäßigt phonetischen Richtung" (הכיוון הפונטי המתון), שניסה לטעון כנגד הכיוון ההיסטורי. בהקשר זה, העבודה החשובה ביותר הייתה על "Über deutsche Rechtschreibung" (על האיות הגרמני), המייצגת חלק מהמחלוקת המדעית עם קרל וינהולד (אנ').
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודולף פון ראומר היה נשוי למריה שרדר (1826–1893), בתו של התעשייתן מפירט אדוארד שרדר. היו לו שמונה ילדים איתה, ארבעה מהם מתו בילדות. אחד מנכדיו הרבים היה ההיסטוריון קורט פון ראומר (גר') (1900–1982) ואחר היה הציר והלוטננט קולונל בוורמאכט הרמן פון ראומר (1893–1977), שהיה גם מחבר הכרוניקה המשפחתית.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Die Aspiration und die Lautverschiebung. Leipzig 1837 – עיצורים מנושפים ומעתק הגאים; מחקר בהיסטוריה לשונית
- Das goldene Buch vom deutschen Geiste. Heyder, Erlangen 1847 – ספר הזהב של הרוח הגרמנית
- Die Einwirkung des Christentums auf die althochdeutsche Sprache. Ein Beitrag zur Geschichte der deutschen Kirche. Schlawitz, Berlin 1851 – השפעת הנצרות על השפה הגרמנית העילית העתיקה. תרומה להיסטוריה של הכנסייה הגרמנית.
- Deutsche Versuche. Bläsing, Erlangen 1861 – ניסיונות גרמנים
- Gesammelte sprachwissenschaftliche Schriften. Heyder und Zimmer, Frankfurt und Erlangen 1863 – לקט של כתבים לשוניים
- Fortsetzung der untersuchungen über die urverwandtschaft der semitischen und indoeuropäischen sprachen 1867 – המשך החקירות על מוצאן של השפות השמיות וההודו-אירופיות
- Geschichte der Germanischen Philologie vorzugsweise in Deutschland. Oldenbourg-Verlag, München 1870 – תולדות הפילולוגיה הגרמנית, מוטב בגרמניה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Literatur von und über Rudolf von Raumer im Katalog der Deutschen Nationalbibliothek