עמוק באדמה

ערך מומלץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוק באדמה
Six Feet Under
לוגו הפתיחה
לוגו הפתיחה
סוגה דרמה המשכית, קומדיה שחורה
יוצרים אלן בול
שחקנים פיטר קראוזה
מייקל סי הול
פרנסס קונרוי
לורן אמברוז
מתיו סט פטריק
פרדי רודריגז
ג'רמי סיסטו
ג'סטינה מקאדו
ג'יימס קרומוול
רייצ'ל גריפית'ס
פסקול תומאס ניומן
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 5
מספר פרקים 63
הפקה
מפיק אלן בול עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיקים בפועל אלן בול
רוברט גרינבלט
דייוויד ג'נולארי
אלן פול
חברת הפקה HBO עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה האחים וורנר טלוויזיה, הולו, HBO Max עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ריצ'רד מרווין עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 60 דקות
שידור
רשת שידור HBO
רשת שידור בישראל ערוץ 2
Xtra HOT
Yes stars Drama
תקופת שידור מקורית 3 ביוני 200121 באוגוסט 2005 (60 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוק באדמהאנגלית: Six Feet Under) היא סדרת דרמה אמריקאית העוסקת בנושא החיים בצל המוות ומאופיינת בסגנון אלגורי. היא מתמקדת במשפחת פישר המנהלת בית לוויות בלוס אנג'לס שבקליפורניה. יוצר הסדרה הוא התסריטאי אלן בול, שגם הפיק אותה, יחד עם רוברט גרינבלט, דייוויד ג'נולארי ואלן פול. הסדרה, הכוללת 63 פרקים ב-5 עונות, שודרה ברשת הכבלים HBO בין 3 ביוני 2001 ל-21 באוגוסט 2005.

"עמוק באדמה" היא סדרה עטורת פרסים ושבחים. היא זכתה בעקביות לשבחים רבים, ביקורות חיוביות, אהדה בקרב המעריצים במשך השנים, במיוחד עבור הכתיבה והמשחק וכן בנתוני רייטינג גבוהים ברשת HBO. הסדרה תוארה בעקביות על ידי מבקרי טלוויזיה רבים כאחת מסדרות הטלוויזיה הטובות בכל הזמנים, ופרק הסיום שלה אף נחשב בידי רבים לפרק הסיום הטוב ביותר בכל הזמנים.[1] הסדרה זכתה בפרסים רבים ובראשם 3 פרסי גלובוס הזהב, 9 פרסי אמי ו-32 פרסים אחרים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה נפתחת במותו של ראש משפחת פישר ומנהל בית ההלוויות פישר ובניו, נתניאל פישר. בעקבות מותו מקבלים לידיהם את ניהול העסק שני בניו - האח הבכור, נתניאל (נייט) והאח האמצעי דייוויד. משפחת פישר כוללת גם את האם רות והאחות הקטנה קלייר. לעלילה מצטרפים חברים שונים של המשפחה: פדריקו דיאז שעובד בבית ההלוויות, ברנדה צ'נווית, חברתו לסירוגין של נייט וקית צ'ארלס, בן זוגו של דייוויד. במהלך הסדרה עוברות הדמויות טלטלות רבות של סבל וצער לצד הומור וצחוק. הסדרה מאופיינת כמולטי-ז'אנר, ואלן בול מוצא לנכון לתאר אותה כ"הסדרה היחידה שברגע אחד אתה מוצא את עצמך מתפוצץ מצחוק וברגע השני אתה חווה כאב וצער ומתפרק בבכי".

העונה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הראשון של הסדרה נפתח במותו הפתאומי של אב המשפחה, נתניאל, שנהרג בתאונת דרכים בדרכו לאסוף את בנו הבכור (נייט) משדה התעופה. נייט מכיר את ברנדה על המטוס בעת חזרתו מסיאטל והם מקיימים יחסי מין מזדמנים בשדה התעופה. קלייר נמשכת לבחור בשם גבריאל (גייב), אשר מכור לסמים. לאחר שהיא שוכבת איתו, הוא מפיץ שמועה בבית הספר שהיא מצצה לו את כפות הרגליים. בתגובה, היא גונבת כף רגל של גופת אדם מבית הלוויות ומכניסה אותה לתאו האישי בבית הספר. הם נפרדים, אך בהמשך היא עוזרת לו להתמודד עם מות אחיו בן ה-6. דייוויד מנהל מערכת יחסים הומוסקסואלית עם קית' בסתר. הם מתקשים לשמור על מערכת יחסיהם מפני שדייוויד הוא הומו בארון. הם נפרדים ושומרים על קשר, ובינתיים דייוויד מקיים יחסי מין מזדמנים עם הומואים מהאינטרנט וזונות ממין זכר. רות, אכולת רגשות האשמה על בגידתה בבעלה המנוח עם היירם, נפרדת ממנו אך חוזרת אליו לאחר שהיא חשה בודדה. מחזר אחריה גבר נוסף, ספק הפרחים להלוויות, ניקולאי, אצלו היא גם עובדת לראשונה בחייה. נייט וברנדה נאלצים להתמודד עם בילי, אחיה של ברנדה, המקנא במערכת היחסים ביניהם מפני שהוא מאוהב בה. פדריקו, חונט בבית הלוויות, עוזב את העסק לזמן קצר לטובת רשת בית לוויות מתחרה אך חוזר לאחר שקיבל העלאה במשכורת. במהלך העונה נולד לו בן שני. בילי, אחיה הפסיכופת של ברנדה מתאשפז בכפייה לאחר שתקף את נייט וברנדה. בסוף העונה ברנדה מציעה לנייט להתחיל לחשוב על חתונה. השניים מתעמתים במהלך נהיגה וגורמים לתאונת דרכים, דבר הגורם להם להעריך את אהבתם. לאחר בדיקות שגרתיות שנערכו לאחר התאונה, נייט מגלה כי יש לו AVM (מלפורמציות עורקיות-ורידיות במוח).

העונה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השנייה מתרחשת כמספר שבועות לאחר סיום העונה הראשונה, בה נייט נאלץ להתמודד עם מחלתו שעלולה להתפרץ בכל רגע. רות בוחרת בניקולאי, מוכר הפרחים הרוסי במערכת יחסים שלא מחזיקה יותר מדי זמן. קלייר נשארת עם גבריאל לאחר שמגלה את כל מעשי העבריינות שעשה, ולאחר שירה בבן אדם דרך חלון רכבה. דרכם של השניים מתפצלת. קית' ודייוויד חוזרים ומגדלים את אחייניתו של קית', טיילור, לאחר שאמה עוברת למרכז גמילה מסמים. קליינטית זונה של ברנדה משפיעה עליה לרעה, וזו מתחילה לקיים יחסי מין מזדמנים עם גברים אקראיים שהיא פוגשת. נייט נוסע לסיאטל לאסוף גופה, ושם מתארח אצל ידידה מהעבר, ליסה. השניים מקיימים יחסי מין ובהמשך העונה מתברר כי היא נכנסה ממנו להיריון. בסיום העונה, רות מגלה כי היא סבתא למאיה, בתם המשותפת של נייט וליסה. קית' מתפטר מעבודתו כשוטר לאחר שהכה בן אדם. נייט וברנדה נפרדים לאחר שהוא מגלה על מעלליה המיניים, ולאחר שהיא מגלה על בגידתו עם ליסה ובתם המשותפת. פדריקו קונה 25% מהעסק והופך לשותף של נייט ודייוויד. קלייר מסיימת את לימודי התיכון ונייט עובר ניתוח עקב מחלתו, שעלול לגרום למותו.

העונה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השלישית מתרחשת כשבעה חודשים לאחר סיום העונה הקודמת. נייט נשוי באושר לליסה ושניהם מגדלים את בתם מאיה. קלייר מתחילה את לימודיה בבית הספר לאומנות. ברנדה יוצרת קשר עם נייט לאחר מספר חודשים של ניתוק מוחלט, אך השניים לא מתקרבים. בהמשך, נפטר אביה ממחלת הסרטן, ונייט הולך לנחם אותה. דייוויד וקית' הולכים לטיפול זוגי כדי לפתור את בעיותיהם. נייט וליסה מתקשים לגדל יחדיו את מאיה, שוקלים להיפרד אך מחליטים להישאר יחד. פדריקו נאלץ להתמודד עם דיכאונה של אשתו ונסה לאחר מות חמותו. קלייר מנהלת מערכת יחסים עם ראסל, ידידה מבית הספר לאומנות ונפרדת ממנו לאחר שמגלה כי קיים יחסי מין עם המרצה שלהם. מאוחר יותר קלייר מגלה כי היא בהריון מראסל וממהרת לבצע הפלה. רות מנהלת מערכת יחסים משונה עם ארתור, עובד חדש בבית הלוויות. בסוף העונה היא פוגשת גאולוג בשם ג'ורג' סיבלי במהלך לוויה, והשניים מחליטים להתחתן. ברנדה עוברת לגור לבדה בדירה שכורה, לאחר שבעקבות ביקור באירוע סיום השנה של כתתה של קלייר, היא מוצאת את אמה מקיימת יחסי מין עם המורה של קלייר בביתם. ליסה יוצאת לטיול לאחותה בארב, אולם לא מגיעה אליה. בשלושת הפרקים האחרונים מתפתחת תעלומה סביב היעלמותה. בפרק האחרון מקבל נייט שיחת טלפון ממשרדו של השריף, המבשר לו כי נמצאה גופתה, אולם לא נמסרים פרטים לגבי נסיבות מותה. נייט מוצא ניחומים אצל ברנדה.

העונה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הרביעית נייט מתקשה לעכל את מות אשתו. הוא נאלץ לגדל את מאיה לבדו בבית הלוויות. פדריקו מפתח מערכת יחסים המבוססת על חברות עם חשפנית בשם סופיה, מאחורי גבה של אשתו. קלייר ממשיכה בלימודי האומנות ומכירה חברים חדשים, בהם חברה אחת המנהלת עמה רומן לסבי קצר. דייוויד אוסף טרמפיסט שחוטף אותו וגונב את רכבו. נייט פורש מבית הלוויות לזמן קצר, למצוא עבודה מלאת חיים וחוזר לאחר הטראומה שחווה דייוויד. רות לומדת לחיות עם בעלה השני, ג'ורג', ומגלה כי יש לה עוד הרבה מה ללמוד עליו. ברנדה מנהלת מערכת יחסים עם ג'ו, השכן לדירתה. במהלך העונה היא עוברת לגור איתו, ומיד לאחר מכן הוא תופס אותה מקיימת יחסי מין עם נייט והשניים נפרדים. קית' עובד בתור שומר ראש לסלבריטאים. ונסה חושדת בריקו, ולאחר שהיא מגלה על יחסיו עם סופיה השניים נפרדים. ריקו עובר לגור בבית הלוויות. במהלך העונה נייט מתחיל להשתגע ומרגיש שהוא מאבד את עצמו. לקראת סוף העונה, רות מגלה שג'ורג' הוא חולה נפש. נייט נוסע לבית אחותה של ליסה כדי למצוא תשובות למותה, אך גם לאחר שבעלה מתאבד, עדיין נותר ללא תשובה חד משמעית. נייט וברנדה מתאחדים והשניים מחליטים להתחתן ולהביא ילד לעולם.

העונה החמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלייר ונייט בפרק האחרון של הסדרה

העונה החמישית נפתחת מספר חודשים לאחר העונה הקודמת, בחתונתם של נייט וברנדה ההרה, שמהר מאוד עוברת הפלה טבעית. ג'ורג' חוזר מאשפוז בבית החולים ורות נאלצת לטפל בבעלה החולה נפשית. ברנדה נכנסת להריון מחדש. דייוויד וקית', לאחר מאמצים ממושכים, מאמצים שני ילדים, דורל ואנתוני, ומתקשים לטפל בהם. ברנדה הופכת לפסיכולוגית. פדריקו מתחיל בחייו החדשים כרווק, אך לא לזמן רב, ומתאחד עם ונסה מחדש. קלייר מנהלת מערכת יחסים עם בילי, אחיה הפסיכופת של ברנדה אך השניים נפרדים לאחר שהיא מגלה שהוא הפסיק לקחת את תרופותיו. בתו של ג'ורג', מגי, עוברת ללוס אנג'לס כדי לעזור לרות לטפל בו. נייט וברנדה מרגישים מרוחקים אחד מהשני במערכת יחסיהם. כאשר נייט בוגד בברנדה עם אחותו החורגת מגי, הוא עובר התקף ממחלתו ונכנס לתרדמת, שממנה הוא מתעורר לאחר כמה שעות. הוא מספר לברנדה שהוא לא מצטער על שום דבר ושהוא רוצה להתגרש. בסיום הפרק נייט מת ממחלתו. לאחר מותו של נייט בני המשפחה מתקשים להמשיך בחייהם. ברנדה מגדלת את מאיה, בתו של נייט, לבדה ויולדת את בתו השנייה, וילה, חודשיים לפני הזמן. רות מחליטה לעבור לגור אצל אחותה, שרה, ביחד עם חברתן בטינה. דייוויד וקית' עוברים לגור בבית הלוויות. פדריקו וונסה מחליטים לפתוח בית לוויות משלהם. קלייר מקבלת הזדמנות חד פעמית לעבוד בתור צלמת ועוזבת לגור בניו יורק.

פרק הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולם מחכים הוא פרק הסיום של הסדרה. הוא אחד הפרקים המוערכים ביותר על ידי מבקרים רבים[2] והוגדר כפרק הסיום הטוב ביותר של סדרת טלוויזיה אי פעם.[3]

הפרק, שאורכו כ-75 דקות, סוגר קצוות עלילתיים ואת הסדרה כולה. הפרק נכתב ובוים על ידי אלן בול ושודר ב-21 באוגוסט 2005 בארצות הברית. בישראל שודר הפרק ב-13 בדצמבר 2006.[4] הפרק היה מועמד לפרסי אמי בקטגוריות הכתיבה, הבימוי, הצילום והאיפור. מדריך הפרקים האמריקני TV Guide מיקם את הפרק במקום ה-22 ברשימת 100 הפרקים הטלוויזיוניים הגדולים וכן הגדיר אותו כ"אחד הרגעים הטלוויזיוניים הגדולים של העשור".[5]

הפרק נפתח בלידת בתה של ברנדה, וילה, חודשיים לפני המועד הצפוי (וכך למעשה הפך הפרק הרביעי בסדרה שאינו מתחיל במוות, ולמעשה הוא נפתח בהיפך הגמור ממות). בהמשך הפרק קלייר מקבלת הצעת עבודה בניו יורק, ריקו וונסה מתכננים לפתוח בית לוויות משלהם, קית' ודייוויד עוברים לגור בבית הלוויות כאשר ברנדה מוותרת על חלקה המורש בעסק, ורות מחליטה לעבור לגור עם בטינה ושרה, אחותה. בסיום הפרק, המהווה את קטע הסיום של הסדרה כולה, מתקיימת ארוחת פרידה לקלייר, שבה מועלים זיכרונות מחייו של נייט, ולאחר מכן מתנגן קליפ הסיום - סיקוונס בליווי השיר Breathe Me של סיה פרלר, המתאר באמצעות פלשבקים הצפים לנגד עיניה של קלייר הנוהגת לניו יורק, את העתיד של הדמויות ואת אופן מותן. סצנת המוות של כל אחת מהדמויות היא בעלת משמעות רבה, וגרם לרבים ממבקרי הסדרה ומצופיה לקליימקס רגשי.

  • רות' - מתה בשנת 2025 בגיל 79, בשל גילה המאוחר כשהיא מוקפת על ידי ג'ורג', דייוויד וקלייר. רגע לפני שנעצמות עיניה, חולפים אל מול עיניה דמויותיהם של נתניאל בעלה, ונייט.
  • קית' - נרצח בשנת 2029 בגיל 61 במהלך שוד רכבו בחברת האבטחה בה עבד.
  • דייוויד - מת בשנת 2044 בגיל 75 עקב התקף לב במהלך פיקניק משפחתי. שניות לפני מותו הוא רואה את קית' בדמותו הצעירה.
  • ריקו - מת בשנת 2049 בגיל 75 עקב התקף לב במהלך שיט על ספינת תענוגות.
  • ברנדה - מתה בשנת 2051 בגיל 82 בביתה, בזמן שיחה עם בילי בביתם, בשל גילה המאוחר וככל הנראה גם מחלת פרקינסון.
  • קלייר - מתה בשנת 2085 בגיל 102 בביתה בשל גילה המאוחר כשקטרקט בעיניה. על הקיר תלויות תמונות משפחתיות ואישיות, המעידות על חיים מלאים ומאושרים.

בנוסף לכך, מקליפ הסיום ניתן לדלות מידע ורמיזות אודות קורותיהם העתידיים של הדמויות השונות בסדרה:

  • התפתחות דמותם של בניהם המאומצים של דייוויד וקית' - הבן הבכור מצטרף לעסק המשפחתי (בתחילה דייב מדריך אותו במרתף, ולאחר מכן הוא מתפקד כאסיסטנט בלוויה), ואילו הצעיר, מתגלה כהומוסקסואל כאשר הוא מופיע עם בן זוגו בחתונה של קלייר.
  • רות מגשימה את חלומה, ובמידה מסוימת גם את חלומו הגנוז של בנה נייט, ופותחת פנסיון משפחתי לכלבים.
  • דייוויד וקית' מתחתנים באופן רשמי בטקס חוזר.
  • קלייר נישאת לעורך דין שפגשה בעבודתה במהלך העונה החמישית, באירוע בעל מאפיינים סולידיים.
  • ברנדה נישאת שוב ונולד לה עוד בן.
  • מתוך הסיטואציה הנובורישית שבה ריקו נפטר (בספינת פאר), אפשר לשער השערה מבוססת שעשה חיל בעסק החדש שפתח עם רעייתו ונסה.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עמוק באדמה - דמויות

בעמוק באדמה מככבות שבע דמויות מרכזיות שבהן מתמקדת העלילה המרכזית של הסדרה, לצד דמויות תומכות נוספות. אלן בול תיאר את פיתוח הדמויות ואמר שבכל אחת מהדמויות הכניס קצת מעצמו.[6]

להלן הדמויות המרכזיות של הסדרה, לפירוט נוסף ראו ערך הדמויות.

שחקן דמות תיאור
פיטר קראוזה נייט פישר בנם הבכור של רות ונתניאל החוזר לבית המשפחה לאחר מותו של אביו
מייקל סי הול דייוויד פישר בנם האמצעי של רות ונתניאל ושותף בעסק בית הלוויות
פרנסס קונרוי רות פישר אם המשפחה ואלמנתו של נתניאל
לורן אמברוז קלייר פישר בת הזקונים בבית משפחת פישר
פרדי רודריגז ריקו דיאז חונט בבית הלוויות
מתיו סנט פטריק קית' צארלס שוטר במשטרת לוס אנג'לס ובן זוגו של דייוויד
רייצ'ל גריפית'ס ברנדה צ'נווית' תרפיסטית וחברתו של נייט

עץ משפחת פישר[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נתניאל פישר
 
רות' פישר
 
 
 
 
 
מרגרט צ'נווית'
 
ברנרד צ'נווית'
 
 
 
 
 
 
 
ג'ורג' סיבלי
 
אשה לשעבר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קית' צ'ארלס
 
דייוויד פישר
 
קלייר פישר
 
נתניאל פישר ג'וניור
 
 
 
ברנדה צ'נווית'
 
בילי צ'נווית'
 
 
 
ליסה קימל פישר
 
מגי סיבלי
 
בריאן סיבלי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דורל צ'ארלס פישר
 
אנתוני צ'ארלס פישר
 
 
 
 
 
 
 
 
וילה פישר צ'נווית'
 
 
 
 
 
 
מאיה קימל פישר


הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון ליצירת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שעלילת הסדרה ודמויותיה נוצרו בידי אלן בול, ישנם דיווחים סותרים לגבי הרעיון ליצירת הסדרה. מצד אחד, טוען בול שיצר את הסדרה בהשראת מותם של אחותו ואביו. עם זאת, בראיון[7] הוא אימת כי מנכ"לית HBO, קרוליין שטראוס, סיפרה לו שבראשה רעיון שהיא חושבת עליו זמן מה - סדרת דרמה שמתמקדת במוות אשר מועבר דרך עלילותיהם של משפחה המנהלת בית לוויות, והרעיון קסם לו בן-רגע.

במהלך תביעת הפרת זכויות יוצרים שהגישה התסריטאית גוון אודונל, טענה זו שהרעיון המקורי היה שלה, ושסיפרה אותו לשטראוס, אשר בתורה סיפרה לבול.[8] בית המשפט לערעורים בארצות הברית, דחה טענה זו. בול הסביר וביסס טענתו בראיון: ”כשנכנסתי לפגישה עם קרוליין וכריס מ-HBO קרוליין אמרה: "אני באמת אוהבת את הרעיון אבל יש כמה דברים שמרגישים בטוחים. אתה אולי יכול לעשות את כל הדבר הזה קצת יותר דפוק?". הרמתי את הלסת מהרצפה מכיוון שזו לא הערה שמקבלים בדרך כלל ממערכת”.

מבנה הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלבי פיתוח הסדרה הוחלט להכניס פרסומות בדיוניות למוצרי חניטה, קבורה וכדומה, כביקורת סמויה על עסקי הקבורה. דוגמה לביקורת זו ניתן לראות בפרק הראשון, בדבריו של נייט בהכנות לטקס הקבורה של אביו:

אני מסרב לייפות את זה יותר. מה זה הארון האטום הזה? זה כמו ניתוח! נקי. מעוקר. ענייני. אתה יכול למלא אותו כימיקלים. אתה יכול לאפר אותו. אתה יכול להושיב אותו לתנומה בחדר ההמתנה, אבל זה לא ישנה את העובדה שהאבא היחיד שהיה ויהיה לנו הלך, לעולמים.

הרעיון יושם בפרק הראשון, אך נזנח לאחר מכן. שלוש הפרסומות הפיקטיביות היו לרכב קבורה ("חטובה, אלגנטית, מפתה"), ערכת איפור לגופות ("הופך הסתרת פצעים מכוערים למלאכה קלה ופשוטה") ומנקה עפר חסין דליפות ("החזרנו את הכיף ללוויה").

בתחילת כל פרק מוצג מקרה מוות מסוים ולאחריו המשך הקו העלילתי של הדמויות הראשיות והמשניות. מקרה המוות מהווה את הטון העלילתי של הפרק אשר מורגש לאחר מכן. בהמשך הפרק מוצגים קרובי המנוח המגיעים לבית הלוויות של משפחת פישר על מנת לארגן את סידורי הלוויה. לרוב, מקרי המוות מתקשרים לקו העלילתי שהדמויות עוברות באופן ישיר או עקיף, באמצעות אלגוריה. מפעם לפעם מקיימים בני המשפחה דיאלוגים פנימיים עם המתים כדרך להצגת הקונפליקטיים הפנימיים שלהם. בסוף הפרק מתקיימת הלווייתו של הנפטר ובכך סוגרת את המעגל העלילתי של אותו הפרק. נאומי הפרידה של משפחותיהם וחבריהם של הנפטרים משקפים בדרך כלל את הרגשתה בתת המודע של אחת מהדמויות או יותר ביחס למה שהיא עוברת באותה תקופה.

דוגמה לשתי גרסאות של פסלי גופות שעוצבו עבור הנפטר

אפקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי בול,[9] ישנם שני סוגי מוות בסדרה: האחד, שבו האדם המת יכול להציג עצמו לאורך כל התהליך ללא שימוש באפקטים מיוחדים; השני, כאשר הגופה ניזוקה באופן קשה ועומד להתרחש עבורה חלק משמעותי יותר בפרק - אם וכאשר היא תשכב על שולחן הניתוחים בבית הלוויות או אם משהו מסוים עומד לקרות לגופה עצמה - הם יהיו חייבים לבנות גופה מלאכותית. לצורך כך פנו יוצרי הסדרה לחברת "MasterFX", אשר הכינה מודלים של חלקי גוף. לדברי מייסד החברה, טוד מסטרס, עיצוב חלקי הגופות המלאכותיים נעשה בתיאום עם ההפקה כדי להבין את ההקשר העלילתי של הפרק, ולעצב בהתאם את החלק.[9]

לדברי בול - אמינות חלקי הגופות המלאכותיים הייתה חשובה כדי לשקף את אמינות הסדרה עצמה, כמתארת נאמנה את עבודת הקברנים. בהתאם לכך השתמשו אנשי חברת MasterFX בתצלומי שחקנים, בעזרתם הדמיה ממוחשבת בה עיבדו את גוני הגוף והשיער והטקסטורות השונות. לאחר מכן הופקו שתי גופות מלאכותיות (אחת שתשמש עבור סצנה בחדר הניתוחים בבית הלוויות, והשנייה שתשמש גופה משוחזרת להלווייתו של הנפטר), לעיתים תוך שימוש בתבנית גבס של גוף השחקנים.[9]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקול הראשי של הסדרה נכתב על ידי המלחין תומאס ניומן, אשר גם הלחין את נעימת הפתיחה. יצירותיו לסדרה זיכו אותו בפרס אמי בשנת 2002 בקטגוריית "נעימת הפתיחה הטובה ביותר", ובשני פרסי גראמי בקטגוריות "היצירה האינסטרומנטלית הטובה ביותר" ו"העיבוד האינסטרומנטלי הטוב ביותר" (2003).

ניומן, אשר עבד עם בול גם על סרטו "אמריקן ביוטי",[10] הוזמן על ידיו לצפות בפרק הפיילוט של הסדרה והתבקש להלחין קטע אינסטרומנטלי בן 90 שניות. היה זה הליך הפוך מהנהוג - ניומן התבקש ליצור את הנעימה עוד לפני שהופקו הפתיח והכתוביות עצמם. על פי מפיק הסדרה, אלן פול, הנעימה נבחרה לבסוף מתוך כ-15 טיוטות, שונות זו מזו בסגנון ובטון. לאחר שנבחרה סקיצת הנעימה אשר התאימה ביותר בעיניהם ל"תחושה השמיימית" שרצו להחיל לסדרה - שלחו את הנעימה והפרק למספר אולפני אפקטים חזותיים ליצירת הפתיח עצמו. הפתיח המקורי של ניומן נכלל בעונה הראשונה והחמישית, בעוד שבשאר העונות זכה לרמיקס שונה על ידי ההרכב "ריי וכריסטיאן".

אחראי המוזיקה לאורך כל תקופת הסדרה היו גארי קלאמר ותומס גולוביק אשר ניתן להם קרדיט גם בפסקולי הסדרה. מהעונה השלישית עד החמישית הפקת הסאונד מוקססה על ידי בו הרווד, והייתה מועמדת בשנת 2004 לפרס "Cinema Audio Society Awards".

מהעונה השנייה ועד החמישית הופקו פרומואים לקידומי העונות לפני פתיחתן. השיר שקידם את הפרומו של העונה השנייה היה "Heaven" של לם; של העונה השלישית היה A Rush of Blood to the Head של להקת קולדפליי; של העונה הרביעית היה "Feeling Good" של נינה סימון ושל העונה החמישית היה "Breathe Me" של סיה פרלר, שהיה גם השיר בקליפ הסיום של הסדרה כולה. כל השירים נכללו בשני פסקולי הסדרה שיצאו לאורך השנים. פרק הסיכום של שתי העונות הראשונות קודם עם השיר "Nothing Lies Still Long" של פל מל.

פתיח הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת העץ והידיים מתוך כתוביות הפתיחה

קליפ הפתיחה נוצר על ידי "דיגיטל קיטצ'ן" (Digital Kitchen), שהיו אחראים בין היתר ליצירת כתוביות הפתיחה עבור דם אמיתי ודקסטר. כתוביות הפתיחה נוצרו על ידי דני יונט.

דיג'יטל קיצ'ן הציעו מספר רעיונות לתמה המנחה של הפתיח, שסבבו סביב אלמנט העץ והידיים כמכנה המשותף ביניהם. הרעיונות חוברו יחדיו, וכשבול צפה לראשונה בתוצאה הוא הגדיר אותה כ"אלגנטית, קולנועית ובלתי סבירה בעליל לטלוויזיה".[10] הגרסה הסופית כללה מספר אלמנטים, בהם העורב, אשר היה לאחד מסמליה העיקריים של הסדרה ודמותו אף שימשה לכריכה של אחד ממארזי ה-DVD. אלמנט נוסף בולט הוא העץ הבודד על הגבעה. לאחר מספר ניסיונות שווא לאתר עץ אשר יתאים במראהו לחזונם של דיג'יטל קיצ'ן נלקח לבסוף עץ מחצר ביתית ונשתל על גבעה מתאימה.[10] בול מספר שהיה זה פרויקט כה מורכב וארוך, אך התוצאה הסופית הפכה אותו לכדאי.[10] מבקר הטלוויזיה של עיתון הארץ אורי קליין הגדיר את הפתיח כ"אחד היפים ביותר שנראו על מרקע הטלוויזיה."[11]

נושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד אחד, הסדרה היא דרמת משפחה לכל דבר, העוסקת ביחסים בינאישיים, התבגרות ודת, אך בצד כל זאת מרחף מעל הסדרה נושא המוות. כל פרק בסדרה מתחיל במוות של אדם כלשהו (בין אם מוות טבעי, רצח או תאונה), אשר בהמשך הפרק נערך לו טקס אשכבה בבית ההלוויות של משפחת פישר. שני הפרקים היחידים שלא נפתחו במוות היו פרקים 10 ו-12 בעונה החמישית.

מוטיב מרכזי בעלילה של הסדרה הוא השיחות הדמיוניות שניהלו הדמויות עם האנשים שמתו בתחילת כל פרק. לעיתים קרובות נערכו גם שיחות עם מתים הקרובים לדמויות הפעילות כגון נתניאל פישר, אב המשפחה ועם ליסה, אשתו המנוחה של נייט. שיחות אלו (יחד עם שיחות דמיוניות אחרות או חלומות) שיקפו למעשה את הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות השונות בסדרה.

"עמוק באדמה" מתמקדת בתמותה אנושית ובחייהם של האנשים הנאלצים לטפל ולהתמודד במוות של אנשים אחרים על בסיס יום-יומי. בדיון על קונספט הסדרה, אלן בול עונה בראש ובראשונה על השאלה הבאה:

מי אלו הם האנשים האלה שהם מנהלי בית לוויות ששכרנו להתמודד עם המוות עבורנו? מה זה עושה להם בחייהם הפרטיים - לגדול בבית שיש בו גופות של אנשים מתים במרתף, להיות ילד וללכת לאביך, עם גופה השוכבת על שולחן, ושהוא עובד עליה? מה זה עושה לך?[7]

"עמוק באדמה" מציגה את משפחת פישר כבסיס שעליו לבחון שאלות אלו. במשך 5 עונות ו-63 פרקים, הדמויות חוות משברים אשר יתקשרו בישירות אל סביבתם והצער שחוו. בול מסביר מחדש חוויות אלו וגם את הבחירה של שם הסדרה (באנגלית: Six Feet Under, בתרגום מילולי - שישה רגל מתחת, מונח המתייחס לעומק בו נחפר קבר מתחת לאדמה (כשני מטרים)).

"עמוק באדמה" לא מתייחסת רק לקבורה בתור גופה, אך גם לרגשות ראשוניים ורגשות הפועלים מתחת לפני השטח. כמישהו מוקף על ידי מוות - כמשקל נגד לכך, זקוקה להיות עוצמה מסוימת של חוויה, של צורך לברוח. זה עם נייט הרודף שמלות - זו קלייר עם החוויות המיניות שלה - זו הכפייתיות הסקסית של ברנדה - זה דייוויד שמקיים יחסי מין עם זונה זכרית בציבור - זו רות' שמדלגת מרומן לרומן - זה כוח החיים המנסה להידחף למרות כל הסבל והצער והדיכאון.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא המרכזי של הסדרה, כאמור, הוא המוות. בול טען שאנו חיים בתרבות המתכחשת לקיומו של המוות, שאנו מייצרים בידור מעולה מזה וכל סרטי האימה שמקטינים את זה עושים זאת באופן אמין, ושיש סטטיסטיקות נוראיות שהאדם הממוצע עד לאלפי מקרי מוות סימולציונים בטלוויזיה ובסרטים אך התרבות שלנו לא באמת מיודעת למציאות של המוות. קתי בייטס, מבמאי הסדרה, טוענת שאנחנו לחלוטין לא אוהבים לדבר על המוות בחברה. בול הוסיף שמכיוון שהסדרה עוסקת במוות, היה עליהם לשלב מקרה מוות בתחילת כל פרק. אין נוסחה למקרי המוות המומצאים, לפעמים זה ממקרה מוות שרואים בחדשות, אם זה שחקן פוטבול שנהרג משבץ למשל, אך לפעמים הם חושבים שהם צריכים מוות מצחיק. ג'יימס קרומוול, המשחק את ג'ורג' סיבלי אומר כי זה נפלא להשתעשע עם זה, ושהרצינות שלנו כלפי מוות כאמיתי משתדלת לדחות את האמת. בול מספר, שאחד התנאים לקביעת מקרה המוות שהולך לפתוח פרק הוא שזה יהיה מתוך דחף טבעי. יש מספר פרקים שבהם המוות הוא מרכזי בפרק ושהעלילה נסובה סביבו, אך מנגד יש מקרי מוות שמתרחשים וכמעט לא מוזכרים לאחר מכן (לעיתים נדירות). אחד ההיבטים שנהפך למהנה ביותר בקטעי המוות הוא שברגע שהתוכנית מתחילה אנשים מצפים למוות, ויודעים לפני הנפטר שהוא עומד למות. הכותבים, תחילה, הגיעו עם קטלוג שלם של מקרי מוות מעניינים שהם שמעו עליהם, דברים שהיו עלולים לקרות למישהו שהם מכירים או סתם רעיונות ומשם זה התגלגל לאיך הם מחברים מבחינה עלילתית את מקרה המוות לפרקים.

אני יכול להיהרג בכל רגע. אני יכול ללכת מחוץ לסטודיו כרגע ומשהו יפול לי על הראש ואני אעלם

פיטר מקסידי, המשחק את אוליבייה קסטרו

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יל סולוואי, מכותבי ומפיקי הסדרה, טוענת שהכותבים הכניסו לרוח הדמויות את סיפורי חייהם. כשהם יושבים בחדר עם שבעה כותבים ואלן, הם החלו ביצירת השבועות הראשונים של העונה הראשונה ברעיונות פראיים כגון "קלייר הולכת לבית ספר לאומנות"; "נייט וליסה מתחתנים". בול טען אז שזה יותר מיד ליניארי לטעמו. מבחינתו עצבות וצחוק באים מאותו המקום ויש לאחדם. ריק קלבלנד, מתסריטאי הסדרה, מספר שבסדרה קיים הומור שחור כדרך להציג את החיים כקומדיה טרגית. קייט רובין טוענת שכעת יש תרבותיות מעורבבת שלא ניתנת להגדרה חד משמעית בין הומור, טרגדיה או דרמה, ושהאלמנטים הללו מתמזגים בצורה הנוחה ביותר. לדבריו של קרייג ווריט, "עמוק באדמה" מציגה ויכוח אנושי ממשי עבור כל הדברים המעורערים שהאאוט-סיידרים בחברה היו רוצים לשמוע שנאמרו. ננסי אוליבר מוצאת שאינטנסיביות ההדחקה של הדמויות מעניינת, כדוגמת האינטנסיביות שדוחפת את דייוויד לתוך חניון עם זונה ממין זכר, או כאשר רות' מאבדת 25 אלף דולר בהימור על מרוץ סוסים. לורן אמברוז קוראת לכתיבה "עולמו של אלן בול", בו יכולים להיות רגעים של מציאות במעלה גבוהה לצד רגעי פנטזיה, כפי שעשה ב"אמריקן ביוטי".

מוטיבים חוזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרה קיימים מספר מוטיבים חוזרים המרכיבים את עלילת הפרקים ומשמעותם.

הטלוויזיה בבית משפחת פישר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרקים רבים, סצנות רבות מתחילות כאשר אחד או יותר מבני המשפחה צופים בטלוויזיה, בדרך כלל בפרקי קומדיית מצבים או אופרת סבון. הדברים שנאמרים על ידי הדמויות הבדיוניות באותה תוכנית טלוויזיה משקפים את מה שעוברות הדמויות בבית משפחת פישר או כיצד הן חשות באותו הזמן.

הדחקותיהם של בני המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני המשפחה נוהגים להדחיק את רגשותיהם. כדרך להציג את מה שחוות הדמויות, בוחרים היוצרים לשקף את הרגשתן ברגעי "מציאות מפוברקת" בהם נאמרות או מבוצעות הרגשותיהם האמיתיות של הדמויות.

שיחות עם המתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדרך להציג את הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות השונות בסדרה, הן מקיימות שיחות עם המתים בתת-המודע שלהם או בחלומותיהם. לרוב, השיחות מתבצעות עם מתים הקרובים לבני המשפחה, כמו אב המשפחה, נתניאל או ליסה, אשתו המנוחה של נייט.

מקרי המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה מתוך הפרק השני למסך לבן המראה את שם המנוח ושנותיו

כל פרק בסדרה מתחיל בהצגת מקרה מוות מסוים. מקרי המוות, לדבריו של אלן בול, הם ברובם פרי דמיונם של הכותבים, אך לעיתים הם מבוססים על מקרים אמיתיים בהם נתקלו הכותבים בחדשות. לאחר קטע המוות מופיע מסך לבן ובו שם המנוח, שנת לידתו ושנת מותו. מאוחר יותר בפרק, ברוב המקרים, נערכת למנוח הלוויה בבית הלוויות של משפחת פישר. מקרי המוות הפכו במהרה לסמלה העיקרי של הסדרה. לדברי בול, המסר העיקרי של מקרים אלו הם שהחיים יכולים להסתיים בכל רגע נתון, בין אם בתאונת דרכים, החלקה במקלחת או פגיעת ראש. ביקורות רבות הועברו כלפי יוצרי הסדרה לגבי מקרי המוות הפיקטיביים המוגזמים, אך בול הסביר שאין בכוונתם להראות מקרי מוות ריאליסטים אלא להמחיש את מהות החיים ושבריריותם.

מקרה המוות מתקשר באופן ישיר או עקיף למה שחוות הדמויות באותו בזמן. לדוגמה, בפרק החמישי בעונה השנייה, "האשה הבלתי נראית", מתה מחנק אשה בשם אמילי פרווין. כשבבית הלוויות ארגנו את לווייתה על פי חוזה חתום מראש, הם גילו שלא היה איש בחייה והיא הייתה בודדה לחלוטין. באותה תקופה הייתה רות בודדה, ללא זוגיות או הורים. היא התלוננה בפני ילדיה שהיא זקוקה לקרבתם ויחסם. דוגמה נוספת ניתן לראות בפרק השני בעונה השנייה, "כבה כבה, נר קטן" שבו נהרג תלמיד מכללה משבץ. באותה תקופה נייט הסתיר מקרוביו שיש לו גידול מוחי שעלול להתפרץ בכל רגע נתון ולגרום לו לשבץ. דמותו של ג'ושוע, הנפטר, רודפת אחר נייט במהלך כל הפרק כסמל לדמותו שעלולה למות בכל רגע נתון בגיל כה צעיר.

בסך הכול מתו במהלך הסדרה 13 מזקנה, 10 נהרגו בתאונת דרכים, 13 נרצחו, 8 התאבדו, 9 מתו מפגיעת ראש ו-5 מתו מסרטן. 22 אנשים נוספים מתו מסיבות שונות, כגון חנק מאוכל, התחשמלות, עקיצת דבורה, החלקה במקלחת, תאונות עבודה ועוד. בארבעה פרקים מכלל הסדרה מתרחש יותר ממקרה מוות אחד:

  • פרק 28 - "אתה לא תוכל לדעת": רוצח מגיע למקום העבודה שלו לשעבר במטרה להתנקש במעביד שלו, ורוצח ארבעה אנשים כולל את עצמו.
  • פרק 37 - "המוות עובד שעות נוספות": שלושה מקרי מוות שונים בזה אחר זה כאשר מתרחשת תמותה מרובה באותה תקופה.
  • פרק 50 - "מקלט": משפחה שלמה בת ארבע נפשות שנהרגת כולה בתאונת דרכים קטלנית.
  • פרק 39 - "סליחה, הלכתי לאיבוד": נפתח במוות ביזארי כתוצאה מנפילת חפץ קהה משמיים (כנראה מטוס), ונחתם בהודעה על מותה של ליסה (עם כתובית מוות רשמית), אשתו של נייט.
  • פרק 60 - "אקוטון": נפתח במוות של מטייל שנטרף על יד פומה בהרי לוס אנג'לס, ונחתם במותו המפתיע (והמוחלט) של נייט בבית החולים.

כל פרקי הסדרה מתחילים, כאמור, במקרה מוות, פרט לשלושה פרקים:

  • הפרק הפותח את העונה השלישית מתחיל בניתוח של נייט בו הוא לכאורה נפטר (בפועל מדובר במוות קליני זמני עקב כשל בהליך הכירורגי), אך כעבור מספר דקות מותו "מבוטל" על ידי כתובית חדשה ונייט קם לתחיה.
  • הפרק העשירי בעונה החמישית "All Alone" (לגמרי לבד) הוא הראשון שלא מתחיל במוות אלא מתמקד במוות של נייט, שאירע בסוף הפרק הקודם לו.
  • הפרק האחרון בסדרה כולה "Everyone's Waiting" (כולם מחכים) הוא השני שלא מתחיל במוות, אלא מתחיל באופן אירוני בלידתה של ברנדה שקיבלה צירים בסוף הפרק הקודם לו.
רשימת מקרי המוות בעונה הראשונה
  • שמות הפרקים הם לפי התרגום הרשמי בעברית
שם הפרק שם הנפטר השנים בהן חי גורם/סיבת המוות תיאור המוות הערות
1 - פיילוט נתניאל פישר האב 1946-2000 תאונת דרכים התנגש באוטובוס בזמן שהדליק סיגריה זהו המוות היחיד בו לא הופיע מסך לבן עם שם המנוח לאחר המוות
2 - הצוואה צ'נדלר ג'יימס סוונסון 1967-2001 פגיעת ראש קפץ לתוך בריכת שחייה ונפגע מתחתית הבריכה בראשו
3 - כף הרגל תומאס אלפרדו רומנו 1944-2001 תאונת עבודה נפל בטעות אל תוך מערבל תעשייתי
4 - משפחה מנואל פדרו אנטוניו בולין 1980-2001 רצח נרצח על ידי חברי כנופיה לטינית
5 - ספר פתוח ג'ין לואיז מקארתור "ויויקה סנט ג'ון" 1957-2001 התחשמלות שכבה באמבטיה כשחתולה הפיל מכשיר חשמלי אל המים
6 - החדר מילדרד "האטי" אלפינגר ג'ונס 1922-2001 מוות טבעי מתה בשנתה בשל גילה המתקדם
7 - אחווה ויקטור ויין קוביץ' טוראי ראשון 1971-2001 נהרג במלחמה נהרג כשנלחם בצבא ארצות הברית
8 - צומת דרכים קלואי אן בריאנט יורקין 1959-2001 פגיעת ראש הוציאה ראשה מגגון לימוזינה כשחגגה את גירושיה ונפגעה מרמזור שמחץ את ראשה
9 - חיים קצרים מדי אנתוני כריסטופר פינלי 1994-2001 פגיעת ראש שיחק עם אקדח שמצא בחדר אימו וירה בראשו
10 - האדם החדש ג'ונתן ארתור הנלי 1946-2001 רצח נרצח על ידי אשתו אשר השליכה מחבת על ראשו בטענה שהוא שיעמם אותה
11 - הטיול דילן מייקל קופר 2001-2001 תסמונת מוות בעריסה מת מתסמונת מוות פתאומי בעריסה בשנתו
12 - חיים פרטיים מרקוס פוסטר ג'וניור 1978-2001 רצח נרצח על רקע הומופובי כאשר התנשק עם בן זוגו בציבור דמותו גרמה לדייוויד לצאת מהארון
13 - טוק טוק ליליאן גרייס מונטרוז' 1939-2001 פגיעת ראש נהרגה בטעות כאשר הושלך כדור גולף בראשה
רשימת מקרי המוות בעונה השנייה
  • שמות הפרקים הם לפי התרגום הרשמי בעברית
שם הפרק שם הנפטר השנים בהן חי גורם/סיבת המוות תיאור המוות הערות
1 - בתוך המשחק רבקה לי מילפורד 1980-2001 מנת יתר שחקנית צעירה אשר הסניפה מנת יתר של סמים בזמן הפתיחה לסרטה החדש
2 - כבה כבה, נר קטן ג'ושוע פיטר לנגמיד 1981-2001 שבץ חטף שבץ עקב התאמצות יתר במהלך אימון ספורט
3 - התוכנית מייקל ג'ון פייפר 1952-2001 סרטן נפטר לאחר היאבקות קשה במחלת הסרטן
4 - הנהג של מיסטר מוסבק הרולד מוסבק 1932-2001 מוות טבעי נפטר בשל גילו המתקדם
5 - האשה הבלתי נראית אמילי פרווין 1954-2001 חנק נחנקה למוות בזמן ארוחה
6 - במקום בו יש זעם מתיו הית' קולינס 1959-2001 טביעה טבע למוות כשנפל מאוניית תענוגות עקב שכרות
7 - בחזרה לגינה ג'פרי מארק שפירו 1963-2001 חנק נחנק למוות כאשר תלה חגורה סביב צווארו בזמן אוננות במטרה להעלות את ריגוש האורגזמה
8 - התקופה הכי יפה של השנה ג'סי ריי ג'ונסון 1944-2001 תאונת דרכים נדרס עם האופנוע שלו כאשר נופף לילדים לשלום בתחפושת סנטה קלאוס
9 - העיניים של מישהו אחר דוויט אדגר גריסון 1945-2002 גורם בלתי צפוי מת כאשר נפלה עליו קופסת מתכת שהופלה על ידי פועל בניין
10 - הסוד בנג'מין סריסאי 1935-2002 התקף לב חטף התקף לב כאשר גרר את מכולת הזבל אל הרחוב
11 - השקרן והזונה אדית קירקי 1929-2002 רצח/חנק שותפתה לחדר בית החולים דחפה לה נקניקייה לגרון ונסה, אשתו של ריקו הופללה ברשלנות כשלא שמה לב לנקניקייה השתולה לה בגרון ופוטרה
12 - אני אקח אותך לטישיה פרפקטה פרץ 1922-2002 מוות טבעי נפטרה בשל גילה המתקדם במהלך המתנה במספרה חברתם של ריקו ו-ונסה הורישה להם 149,000 דולר.
13 - הפעם האחרונה אהרון בוכבינדר 1976-2002 סרטן נהרג ממחלת הסרטן כששכב במיטת בית החולים נייט היה לצד מיטתו בשעת מותו כאשר הבטיח לבקרו בכל יום
רשימת מקרי המוות בעונה השלישית
  • שמות הפרקים הם לפי התרגום הרשמי בעברית
שם הפרק שם הנפטר השנים בהן חי גורם/סיבת המוות תיאור המוות הערות
1 - מעגלים מושלמים נתניאל סמואל פישר 1965-2002 גידול מוחי מוות פיקטיבי המוות הנו פיקטיבי מאחר שנייט לא באמת מת; קטע המוות הפיקטיבי מתאר את מה שהיה קורה לו היה מת מאחר שהיה סיכון רב בניתוח שעבר
2 - אתה לא תוכל לדעת מתיו קלארק הייזן 1962-2003 רצח נרצח במהלך פיגוע ירי במקום עבודתו
2 - אתה לא תוכל לדעת מרטין ג'ייקובס 1978-2003 רצח נרצח במהלך פיגוע ירי במקום עבודתו
2 - אתה לא תוכל לדעת אנדרו ויין מילן 1952-2003 רצח נרצח במהלך פיגוע ירי במקום עבודתו
2 - אתה לא תוכל לדעת דניאל גראנט שוואלטר 1968-2003 התאבדות התאבד לאחר שרצח את עמיתיו לעבודה ואת מעסיקו לאחר שפוטר
3 - העין הפנימית קאלי רנה מולטימר 1984-2003 תאונת דרכים נדרסה לאחר שברחה מחבורת גברים שהטרידו אותה; לאחר מכן התברר שהיו אלו חבריה שעבדו עליה ולא התכוונו לכל רע
4 - אף אחד אינו ישן רוברט למאר גיפין 1955-2003 סרטן נפטר לאחר האבקות במחלת הסרטן במהלך צפייה בסרט קומי עם בן זוגו וחבריהם
5 - המלכודת וויליאם ארון ג'פי 1951-1975 תאונת דרכים ככל הנראה, נפל לתהום עם מכוניתו במהלך תאונת דרכים; גופתו נמצאה 28 שנים לאחר מכן
6 - כשזה עובד באהבה קארן פוסטל פפר 1964-2003 דימום באף מתה מדימום באף, בעקבות ניתוח אף, במהלך המתנה לכניסת קהל לתוכנית אירוח עם חברותיה
7 - תזמון ומרחב ברנרד אסא צ'נווית' 1939-2003 סרטן נפטר לאחר חודשים של האבקות קשה במחלת הסרטן במיטת בית החולים לצד אשתו וילדיו אביה של ברנדה. מותו גרם לקרבה בינה לבין נייט, שהתרחקו מאז פרידתם.
8 - דמעות, עצמות ותשוקה אבא'לה 1940-2003 התקף לב נפטר מהתקף לב במהלך משחק בגינה עם עשרות ילדיו האבא בתוך קבוצה הנקראת "האנשים", ולו ארבע נשים.
9 - הפתיחה אן מארי בלוך 1965-2003 התאבדות התאבדה על ידי שאיפת גז מהרכב בחניון ביתה
10 - כולם עוזבים ג'נט לואיז ברדפורד 1928-2003 עקיצת דבורה נהרגה מעקיצת דבורה דודתו של קית'
11 - המוות עובד שעות נוספות דורותי סו 1945-2003 רצח נרצחה במהלך שדידת מכולתה
11 - המוות עובד שעות נוספות דייוויד ריימונד מונרו 1971-2003 שבץ נפטר כשקיבל שבץ לאחר אימון ספורט במכון כושר
11 - המוות עובד שעות נוספות אדוארד טאלי 1955-2003 התחשמלות התחשמל למוות כאשר אחז בכבלים חשמליים על מנוף במהלך רעידת אדמה בדרגה נמוכה
12 - דמדומים קארל דזמונד וילימן 1948-2003 עונש מוות נידן לעונש מוות על ביצוע עבירות חמורות כגון רצח, התעללות ואונס
13 - אני מצטער, אני אבוד אנהיד אובנסיאן 1951-2003 גורם בלתי צפוי נהרגה כאשר פסולת שהושלכה ממטוס פגעה בראשה
13 - אני מצטער, אני אבוד ליסה קימל פישר 1967-2003 רצח או טביעה טבעה במי האוקיינוס או נרצחה על ידי גיסה; סיבת מותה נשארה לא פתורה
רשימת מקרי המוות בעונה הרביעית
  • שמות הפרקים הם לפי התרגום הרשמי בעברית
שם הפרק שם הנפטר השנים בהן חי גורם/סיבת המוות תיאור המוות הערות
1 - נופל על מקומו ברונו בסקרוויל וולש 1951-1972 התאבדות התאבד כשהיה תחת השפעה גבוהה מדי של סמים לאחר מותו נשרפה גופתו אך משפחתו מעולם לא אספה את אפרו;
33 שנה מאוחר יותר, נייט השתמש באפר זה כאפרה המזויף של ליסה, אשתו המנוחה עבור משפחתה שהתעקשה לשרוף את גופתה.
למרות זאת, הוא קבר אותה והביא למשפחתה את אפרו של ברונו.
2 - במקרה של התלהבות דורותי שידי 1954-2003 תאונת דרכים נדרסה למוות כאשר האמינה שראתה מלאכים כשבובות מין התעופפו באוויר
3 - משחק מקביל קייטלין אליז סטולטי 1989-2003 פגיעת ראש נפלה על ראשה ממיטתה מרוב צחוק כאשר ביצעה מתיחות טלפוניות עם חברותיה
4 - אפשר לעלות עכשיו? לורנס הנרי מייסון 1938-2003 התחשמלות התחשמל למוות כאשר ברק פגע ישירות במטרייתו בלילה גשום אביה של ג'ניפר, ארוסתו לשעבר של דייוויד
5 - זה הכלב שלי אן מארי תורנטון 1966-2004 החלקה באמבטיה החליקה באמבטיה לאחר שחגגה עם בעלה את יום נישואיהם באותו פרק נחטף דייוויד על ידי טרמפיסט,
שזרק את גופתה מתוך רכבו כשהסיע אותה לבית הלוויות. גופתה לא נמצאה.
6 - טרור מתחיל בבית רוברט קארל מיינהארדט 1962-2004 רצח נרצח על ידי גנבים שפרצו לביתו
7 - האתגר ג'ואן מוריסון 1939-2004 גידול מוחי נפטרה לאחר שגידול מוחי התפשט בגופה
8 - בא והולך ג'יימס דובואה מרשל 1923-2004 מוות טבעי נהג לבית הלוויות ונפטר במכוניתו בשל גילו המתקדם לפי דברי משפחתו, תמיד אמר כי ינהג להלוויה של עצמו וכך עשה
9 - טוחנים את התירס לורנס טאטל 1969-2004 הימחצות נמחץ למוות כשטיפס על ספרייה בחנות הקומיקס הפרטית שלו
10 - היער השחור רוברט דווין וטינג 1958-2004 שכרות נפטר לאחר שתיית אלכוהול מרובה
11 - מקלט אדוארד גורדון גורודצקי 1956-2004 תאונת דרכים נהרג בתאונת דרכים עם שאר משפחתו כשמשאית התנגשה במכוניתם
11 - מקלט קוקו גריימס גורודצקי 1962-2004 תאונת דרכים נהרגה בתאונת דרכים עם שאר משפחתה כשמשאית התנגשה במכוניתם
11 - מקלט מייקל טימותי גורודצקי 1992-2004 תאונת דרכים נהרג בתאונת דרכים עם שאר משפחתו כשמשאית התנגשה במכוניתם
11 - מקלט אמנדה לין גורודצקי 1995-2004 תאונת דרכים נהרגה בתאונת דרכים עם שאר משפחתה כשמשאית התנגשה במכוניתם
12 - ללא כותרת קנת מקדונלד הנדרסון 1954-2004 הימחצות נמחץ למוות על ידי מעלית כשניסה לחלץ אנשים שהיו תקועים בה
רשימת מקרי המוות בעונה החמישית
  • שמות הפרקים הם לפי התרגום הרשמי בעברית
שם הפרק שם הנפטר השנים בהן חי גורם/סיבת המוות תיאור המוות הערות
1 - צבע הבסיס - לבן אנדריאה קאן 1963-2004 תאונה בלתי צפויה בעקבות ריב, בעלה דוחף אותה והיא נופלת על כלי חד שחודר לראשה
2 - לרקוד בשבילי סמואל ויין הוביאק 1965-2004 דריסה עצמית כשהתכופף מתוך הרכב להרים את העיתון, נפל כשהאוטו נסע אחורה ודרס את ראשו סמואל היה חבר ילדות של נייט בבית הספר
3 - אחוז את ידי לורטה סמית' סיבלי 1908-1953 שכרות מתה משתיית יתר של אלכוהול אמו של ג'ורג', בעלה של רות'. מותה של אימו משפיע עליו בפרק זה כשהוא נזכר ב-51 שנה למותה.
4 - הזמן חולף ביעף לילה סימונדס קולידג' 1909-2005 מוות טבעי נפטרה בשל גילה המתקדם בזמן ישיבה על האסלה
5 - אכול אפרסק דניאל הולצ'נצ'קו 1939-2005 אלרגיה נכנע לאכילת אפרסק למרות רגישותו לפרי
6 - קשת של סיבות פיונה לינור קליינשמידט 1952-2005 נפילה מצוק נפלה מצוק במהלך הליכה רגלית עם חברתה חברתה של שרה, אחותה של רות'
7 - השקט פיטר תומאס ברנס 1948-2005 התקף לב חטף התקף לב במהלך צפייה בהצגת תיאטרון
8 - שרים למען חיינו פילר סנדובל 1970-2005 תאונת דרכים נדרסה לאחר שהחליקה על סקייטבורד בירידה תלולה בכביש
9 - אקוטון לורנס הול מטסון 1971-2005 טריפה נטרף על ידי פומה כשרץ בהרי לוס אנג'לס
9 - אקוטון נתניאל סמואל פישר 1965-2005 מום מוחי מת במיטת הבית חולים שלצידו דייוויד, אחיו
11 - סטטי פול רונלד דונסן 1983-2005 התאבדות הזריק לגופו חומר הרדמה לכלבים שסופק על ידי אחותו, לאחר שהיה קטוע רגליים ויד
12 - כולם מחכים רות אוקונור פישר 1946-2025 מוות טבעי נפטרה עקב גילה המתקדם במיטת בית החולים שלצד מיטתה ילדיה הנותרים וג'ורג'
12 - כולם מחכים קית' דווין צ'ארלס 1968-2029 רצח נרצח במהלך שוד רכבו
12 - כולם מחכים דייוויד ג'יימס פישר 1969-2044 התקף לב נפטר מהתקף לב במהלך פיקניק משפחתי
12 - כולם מחכים הקטור פדריקו דיאז 1974-2049 התקף לב נפטר מהתקף לב במהלך שיט על אוניית תענוגות
12 - כולם מחכים ברנדה צ'נווית 1969-2051 מוות טבעי נפטרה בשל גילה המתקדם באמצע שיחה עם אחיה, בילי
12 - כולם מחכים קלייר סימון פישר 1983-2085 מוות טבעי נפטרה בשל גילה המתקדם במיטתה סבלה מעיוורון

השפעת הסדרה על הקהל הרחב ועל בתי לוויות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אנשים מתעייפים שמאכילים אותם בכפית בטלוויזיה כל יום. הם רוצים לחשוב, הם רוצים להיות מרוגשים. הם רוצים לצחוק, הם רוצים לבכות. הם רוצים לעבור דרך רכבת ההרים הרגשית ש"עמוק באדמה" מספקת." - פרדי רודריגז, "ריקו דיאז"

יוצר הסדרה אלן בול טוען שהסדרה גרמה להרבה אנשים להתחיל לפחות לחשוב על המוות.[12] פרנסס קונרוי טוענת שהסדרה מראה עד כמה אנו בני תמותה, וכן הדגישה כי הסדרה עסקה בנושאים שאיש לא דיבר עליהם לפני כן. לדברי יושב ראש HBO, כריס אלבקרט, הסדרה שונה מכל סדרה שהוא אי פעם ראה או השתתף בהפקתה – לא רק מבחינת הרעיון, אלא מבחינת ה"הוצאה להורג" ש"מוציאה את המוות מהארון". כשהסדרה עלתה לשידור, היא אחזה באופן מיידי בלב הקהל. הקהל היה מעורב רגשית בקווי העלילה של הדמויות וחוויותיהן.[12] לורן אמברוז טוענת שהסדרה מהווה משבר רגשי ענק שמציב את הנושא. מייקל סי הול מניח שסוד ההתמכרות לסדרה הוא האופן שבו הצופים נפגשים לראשונה עם הדמויות כשהן בטראומה – מה שמחבר אותם באופן אינטימי ומיידי יותר. אלן פול תיאר את ההשפעה של הסדרה: ”אנשים שחווים סבל של אובדן של אחד מאהוביהם בהחלט מוצאים זאת קשה יותר לצפייה מכיוון שהם מוצאים את התוכנית כמקור של נחמה”.[12] לדברי פול, העובדה שכולנו בני אדם שהולכים למות במוקדם או במאוחר מזכירה לנו ביסודותיה שאנחנו מחוברים ונותן לסדרה תהודה ענקית, ושמתנתה של הסדרה כלפי הצופים הייתה שזה בסדר גמור לדבר ולחשוב על המוות, מכיוון שכולנו עוברים דרך הדברים הללו. פול טוען שהסדרה גורמת לצופים לעצור נשימתם לרגע ולחשוב על תעשיית ההלוויות.

דברה קלון, מנהלת בית לוויות מארצות הברית מספרת שהיו המון תעמולות פרסומיות סביב התוכנית שגרמו לה להתעניין בה ולראות איך בול יציג את המקצוע על מסך הטלוויזיה. תיאודור הובי, העוסק בשירות ייעוץ למשפחות בלוס אנג'לס, מספר שהם לא הפסיקו לחשוב על הסדרה בתעשייה לפני עלייתה לאוויר. דניאל ביגינס, מנהל בית לוויות נוסף מספר שהוא היה סקרן עד כמה מדויק המקצוע בו עוסק יתואר, ולאחר שצפה בסדרה באדיקות במהלך כל תקופת שידוריה, הוא היה מופתע מרמת הדיוק.[12] אמברוז מוסיפה שהיא בעצמה נפגשה עם מספר מנהלי לוויות שהופתעו מרמתה של התוכנית והדרך שבה הדמויות ייצגו את המקצוע כלפי העולם. ג'ון קמרון, ששיתף פעולה עם בול על מחקר בית הלוויות הוסיף שהוא ביצע מחקר מקיף לגבי הרגשתם. פול מאשר שפרק הסיום גרם לאנשים רבים להגדיר אותה כסדרה הטובה ביותר אי פעם. ביגיניס הוסיף ששעת פרק הסיום הייתה השעה הטובה ביותר שהוא ראה בטלוויזיה, אי פעם, ושהוא מודה שאנחנו לא צריכים ללכת להלוויות לעיתים קרובות, אך צפינו בזה בטלוויזיה כל שבוע, וזה גרם למוות להיות דבר פחות מפחיד שניתן לדבר עליו.[12]

הסדרה עזרה לאנשים באיזושהי דרך להתקרב לקבלת התמותה למציאות כפי שהיא, שזה דבר מצוין.[12]

אלן בול

אף אחד לא יעשה עמוק באדמה בשנית. אף אחד לא יכול לשבור את השתיקה כלפי המוות באותו אופן.[12]

כריס אלבקרט

עמוק באדמה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי "עמוק באדמה" בישראל החלו ב-7 בנובמבר 2003,[13] תחילה בערוץ 2 (על ידי הזכיינית קשת), במסגרת שידור קבועה בימי שישי, ובהמשך באקסטרה הוט וב-Yes Stars Drama. הסדרה זכתה לרייטינג של כ-7.5% בממוצע בקרב משקי הבית היהודים[14]
"עמוק באדמה", כמו ברוב מדינות העולם בהן שודרה, זכתה בישראל לפופולריות רבה. מבקרי הטלוויזיה בישראל מתארים אותה כ"סדרה שתופסת אותך בגרון, מטלטלת אותך לצדדים ולבסוף מרסקת אותך מדמם לרצפה",[15] "הסדרה הכי טובה שנעשתה בטלוויזיה עד היום",[16] "סדרה גאונית, משוחקת היטב, כתובה ומצולמת נפלא".[17]
לצד הביקורות התומכות והאוהדות, מבקרי טלוויזיה מסוימים חשבו שלא רק המוות הופך אותה לכה מדכאת - ושהסדרה ממשיכה להכות ולהתעלל בגיבוריה בלי טיפת רחמים. גבע עוז, מבקר טלוויזיה, מאשים את יוצרי הסדרה שאיננה מציבה אף אלטרנטיבה - "זה לא העיסוק החדשני והמרתק במוות - משהו שכולנו מעדיפים להדחיק ביום יום - אלא ההתבוננות קרת הלב בחיים. כתב האישום שמנסחת 'עמוק באדמה' חריף מאין כמוהו - והגנה טובה קשה למצוא."
איתי סגל, מנגד, מתאר את הסדרה כ"קודרת מתמיד, מורבידית ומקאברית עד כאב, ובעיקר משוחקת לעילא." כחמש שנים לאחר סיום הסדרה כתבה עליה שחר אורן מ"רייטינג" כך: "חמש שנים עברו. חמש שנים שלמות פחות חודש מאז ירדה "עמוק באדמה" מלוח המשדרים של HBO באמריקה והשאירה לנו בור בלב, בור כזה שגם ידי האמן של ריקו דיאז לא יכולות לסתום. נשארנו לבד. גם במבט לאחור נדמה שלא הייתה סדרה שהצליחה כמוה להיכנס לנשמה של צופיה האדוקים. הרי מעטות הסדרות שבאמת מצליחות ליצור קרבה אינטימית בין דמויותיהן הפיקטיביות ובין הקהל שצופה בהן מהספה הרחוקה. בדרך כלל הן נגמרות, אתה עצוב לשלושה ימים, ואז שוכח. אבל את "עמוק באדמה" גם בניתוח כריתת אונה אי אפשר להוציא מהזיכרון."[18] לדבריה, זו סדרה שבה דמויותיה המורכבות היו המרכז, המנה העיקרית בארוחת גורמה מופלאה שבה מקבלים חלקי גופות ברוטב פורמלין לקינוח, ושכל מי שבאמת אהב את הסדרה הרגיש שמשפחת פישר היא המשפחה שלו. בהתאם לכך, הצפייה במותם בפרק האחרון בסדרה כאבה כמו מוות של בן משפחה וגרמה גם לקשוחים שבעוקביה לבכות כמו ילדות קטנות.
אתר נענע 10 הגדיר את הסדרה כאחת מהסדרות המשפיעות ביותר של העשור. "היו סדרות טובות שהתעסקו בקמילה ובמיתה, אבל אף אחד לא עשתה את זה בעומק ובהיקף שבהם עמוק באדמה עשתה את זה. העובדה שכל פרק נפתח בגופה, שבכל פרק יש מת מרחף באטמוספירה, הפכה את מה שנשאר מאחור לחשוב מאין כמוהו".[19] אורי קליין, כתב "הארץ", הגדיר את הסדרה כ"שנונה מאוד; דמויותיה מעוצבות היטב, הדיאלוגים המושמים בפיהם מדויקים ולעיתים מצחיקים מאוד, ומהלכיה של העלילה מנווטים במיומנות".[11]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדויות ופרסים עיקריים בהם זכתה הסדרה
שם פרס
מועמדויות
זכיות
פרס אמי
44
9
פרס גלובוס הזהב
5
2
שידור המוזיקה המאוחד
0
5
פרס גראמי
3
0
גילדת שחקני המסך
4
3
מכון הסרטים האמריקאי
2
0
GLAAD
3
2
פיבודי
0
1
סך כל המועמדויות והזכיות
סך הכול
115
46

"עמוק באדמה" הייתה מועמדת למגוון רחב של פרסים שונים, בראשם גרפה 3 פסלוני גלובוס הזהב, 9 פסלוני אמי ו-32 פרסים אחרים.

בטקס פרסי אמי של שנת 2002 הייתה הסדרה מועמדת ב-11 קטגוריות מרכזיות עבור שתי עונותיה הראשונות, בהן מועמדות לסדרת הדרמה הטובה ביותר. יוצר הסדרה, אלן בול, זכה בפרס הכתיבה הטובה ביותר עבור סדרת טלוויזיה עבור פרק הפיילוט, ופטרישה קלארקסון זכתה בפרס עבור השחקנית האורחת הטובה ביותר בסדרת דרמה. שאר צוות השחקנים, הכולל את מייקל סי הול, פיטר קראוזה, פרנסס קונרוי, רייצ'ל גריפית'ס, פרדי רודריגז ולורן אמברוז היו מועמדים לפרס עבור תפקידם בסדרה.

להלן רשימת הפרסים העיקריים בהם זכתה הסדרה בטקס פרסי האמי לאורך השנים:
  • הליהוק הטוב ביותר לסדרת דרמה (2002, 2003).
  • הבמאי הטוב ביותר בסדרת דרמה: אלן בול (2002).
  • הופעת האורח הטובה ביותר בסדרת דרמה - פטרישה קלארקסון, שגילמה את דודה שרה (2002, 2006).

בטקס פרסי גלובוס הזהב זכתה הסדרה בפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר בשנת 2002, והייתה מועמדת לפרס זה בשנים 2003 ו-2004. פיטר קראוזה היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה בשנים 2001 ו-2002. רייצ'ל גריפית'ס זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה ב-2001 והייתה מועמדת לפרס השחקנית הראשית ב-2002. פרנסס קונרוי זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה ב-2003.

להלן רשימת הפרסים העיקריים בהם זכתה הסדרה בטקס פרסי גלובוס הזהב לאורך השנים:
  • שחקנית המשנה בסדרת טלוויזיה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה - רייצ'ל גריפית'ס (2001).
  • סדרת הדרמה הטובה ביותר (2002).
  • שחקנית בסדרת דרמה - פרנסס קונרוי (2003).

בטקס פרסי גילדת שחקני המסך צוות השחקנים זכה בפרס אנסמבל השחקנים הטוב ביותר בסדרת דרמה בשנים 2002 ו-2003, והיה מועמד לפרס זה בשנים 2001, 2004 ו-2005. פיטר קראוזה היה מועמד בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה בשנים 2001 ו-2003. פרנסס קונרוי זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה בשנת 2004.

להלן רשימת הפרסים העיקריים בהם זכתה הסדרה בטקס פרסי גילדת שחקני המסך לאורך השנים:
  • האנסמבל הטוב ביותר בסדרת דרמה (2002, 2003).
  • שחקנית בסדרת דרמה - פרנסס קונרוי (2004).

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארזי DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת ה-DVD של העונה השלישית בעברית

כל חמש העונות יצאו בהוצאות DVD ביתיות שונות.

עונה תאריך יציאה
אזור 1
תאריך יציאה
אזור 2
תאריך יציאה
בישראל[20]
מספר
הפרקים
מספר
הדיסקים
תוספות מיוחדות
1 4 בפברואר 2003 7 ביולי 2003 20 בינואר 2004 13 4/5 שני ערוצי פרשנויות שמע; סרטוני מאחורי הקלעים עם הצוות וההפקה;
סצנות שהוצאו בעריכה; ביוגרפיות הצוות וההפקה; קליפי וידאו
2 6 ביולי 2004 21 ביוני 2004 24 בנובמבר 2004 13 5 חמישה ערוצי פרשנויות שמע; "אנטומיה של גווייה בעבודה: חיים כגופה מתה"
3 17 במאי 2005 4 באפריל 2005 5 באפריל 2005 13 5 חמישה ערוצי פרשנויות שמע; "לחיות על הקצה: מבט על העונה השלישית"
4 23 באוגוסט 2005 5 בספטמבר 2005 16 באוגוסט 2005 12 5 שבעה ערוצי פרשנויות שמע; "קאט אחרי קאט: עריכת עמוק באדמה"
סצינות שהוצאו בעריכה; ראיון בלעדי של בוב קוסטס עם הצוות
5 28 במרץ 2006 10 באפריל 2006 9 במאי 2006 12 5 שישה ערוצי פרשנויות שמע; "עמוק באדמה 2001-2005": שתי רטרוספקטיביות
"חיים ואובדן": הרושם שמותירה הסדרה "עמוק באדמה"
1-5 14 בנובמבר 2006 10 באפריל 2006 25 ביוני 2008 63 24-27 התוספות המיוחדות לכל עונה כלולות;
במארז האמריקאי (אזור 1) נכללים שני הפסקולים שיצאו בנפרד
  • המארז האמריקאי שיצא למארז כל עונות הסדרה מהודר בקופסה מיוחדת שצבעה חום כצבע האדמה, ומעליה דשא סינתטי ומצבה שבה רשום את שם הסדרה ושנותיה.

פסקולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – Six Feet Under (פסקול)

לסדרה יצאו שני פסקולים המאגדים בתוכם את מיטב השירים שהופיעו בסדרה לצד רצועות מקוריות מאת תומאס ניומן.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ball, Alan (2003). Alan Poul (ed.). Six Feet Under: Better Living Through Death. ISBN 978-0-7434-8065-9.
  • Akass, Kim; Janet McCabe; Mark Lawson (2005). Reading Six Feet Under: TV To Die For. I. B. Tauris. ISBN 978-1-85043-809-0.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Under the Main Title - יצירת הפתיח, 2003.
  • Anatomy of a Working Stiff: Life as a Dead Body - עבודת האפקטים, 2004.
  • Living on the Edge - מאחורי הקלעים, 2005.
  • Cut by Cut: Editing Six Feet Under - עריכת הסדרה, 2005.
  • Six Feet Under: 2001–2005 - סקירה דוקומנטרית על הסדרה, 2006.
  • Life and Loss: The Impact of Six Feet Under - השפעת הסדרה, 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ *"Six Feet Under – The 100 Best TV Shows of All-TIME",‏ 6 בספטמבר 2007
  2. ^ "The Best Series Finales", ugo.com
  3. ^ Rachel Cericola, "Happy Endings: The 6 Best TV Finales", The Fodder Network
  4. ^ איתי קרני, אל תחפשו נחמה, באתר ynet, 14 בדצמבר 2006
  5. ^ TV guide magazine - ‏ 100 הפרקים הגדולים של כל הזמנים
  6. ^ מתוך סרטון מאחורי הקלעים במארז ה-DVD של הסדרה
  7. ^ 1 2 מתוך Six Feet Under: In Memoriam, סרט על זיכרון הסדרה, 2006
  8. ^ "462 F3d 1072 Funky Films Inc v. Time Warner Entertainment Company Lp Lp" ‏Open Jurist
  9. ^ 1 2 3 מתוך Anatomy of a Working Stiff: Life as a Dead Body, סרט על עבודת האפקטים של הסדרה, 2004
  10. ^ 1 2 3 4 מתוך Under the Main Title, סרט על יצירת פתיח הסדרה, 2003
  11. ^ 1 2 אורי קליין, "חיים על המוות", באתר הארץ, 16 בפברואר 2004
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 מתוך Six Feet Under: 2001–2005, סקירה דוקומנטרית על הסדרה, 2006
  13. ^ זוהר ישראל, עושים את המוות, באתר ynet, 6 בנובמבר 2003
  14. ^ זוהר ישראל, העונה ה-2 של "עמוק באדמה" כבר בשבוע הבא, באתר ynet, 29 בינואר 2004
  15. ^ איתי סגל, כשזה עמוק, באתר ynet, 27 ביולי 2005
  16. ^ דבורית שרגל, "עמוק באדמה", 25 באפריל 2006
  17. ^ גבע קרא עוז, אכזריות בלתי נסבלת, באתר ynet, 28 ביולי 2005
  18. ^ שחר אורן, "עמוק בהרדמה: הקאסט של "עמוק באדמה" - איפה הם היום?", nrg‏, 31/7/2010
  19. ^ "הסדרות הכי משפיעות של העשור - 2001: עמוק באדמה", אג'נדה, 29/7/2009
  20. ^ לפי אתר "בלוקבסטר"