רוטרי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל רוטרי ישראל
הכניסה למועדון רוטרי בירושלים, שנות ה-40 של המאה ה-20

רוֹטָרִי ישראל הוא חלק מארגון רוטרי הבינלאומי (Rotary International (אנ')).
רוטרי הוא ארגון בינלאומי א-פוליטי של אנשי עסקים ומקצוע, פעילים ויזמים[1] חברתיים הפועלים בקהילה.
הארגון העולמי נוסד בארצות הברית בשנת 1905, מונה כיום כמיליון ומאתיים אלף חברים בשלושים אלף מועדונים במאתיים מדינות. בישראל יש[2] כ-1,400 חברי רוטרי ב-60 מועדונים ברחבי הארץ.

חברי רוטרי מטפחים קשרים חברתיים ומקצועיים, פועלים למען הקהילה המקומית ומקדמים פרויקטים הומניטאריים בעולם. הפרויקטים הבולטים בהיקף עולמי: מיגור מחלת הפוליו ואספקת מי שתייה באזורים צחיחים. יש גם פעילות למניעת מחלות, בריאות היולדות והיילודים, וחינוך ואוריינות בסיסיים. הפעילות נעשית תחת הסיסמה: רוטרי בשירות האנושות.
רוטרי ישראל מתגאה בפעילויות קהילתיות, בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות ובטיפוח מצוינות מקצועית. מועדוני הרוטרי מושכים את האנשים הטובים במקצועם ואת מובילי המשק והכלכלה. מאגר כזה של אנשים ויכולות מאפשר לפעול בקהילה ולהביא לשינוי חברתי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל לרגל 90 שנה לרוטרי ישראל
ועידת רוטרי בתל אביב, 14 באפריל 1942
Convention of Rotary International, 1937

I speak on behalf the 83rd District of Rotary which comprises six countries. In three of these, no clubs have yet been formed, in Turkey, Cyprus and in Sudan, while there are several clubs in the other countries, Egypt, Palestine and Syria. These are familiar to most of you as the land of the Bible, the cradle of our civilization, the mother of religion, arts and sciences, of commerce and of our modern alphabet. These three countries occupy a geographical situation which is well-nigh unique. They form the connection between two continents, Asia and Africa, and are an important link of the connection of Europe with the East and with Australia. The 83rd District thus constitutes the geographical center of the old world. […] In Palestine, Rotary has an even greater mission to fulfill. In that mandated territory, the descendants of the rival sons of Abraham, Israel and Ishmael cannot agree on the division of their common heritage. It used to be our proud boast that the Rotary clubs were the only places in Palestine where Arabs and Jews could meet as friends. Even these centuries of friendship are now in jeopardy, and some of our clubs find an active apathy. But the spirit of Rotary is strong among our Palestine members, and we confidently hope that, if the racial problems in Palestine can be solved at all, Rotary will help to solve them.

Baron Harold de Bildt
President of the Cairo Rotary Club.
[3]

החלוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המועדון הוותיק ביותר בארץ הוא מועדון ירושלים שנוסד במרץ 1929. המועדון נוסד בחסות חברי רוטרי קהיר[4]. עם חבריו נמנים יהודים, מוסלמים, נוצרים ובהאים. מועדון ירושלים הוא בעל אופי בינלאומי מאז הקמתו, והמפגשים בו נערכים, גם כיום, בשפה האנגלית.
  • ב-20 בינואר 1933 הוקם בחיפה המועדון השני בארץ. על אף המאורעות היו בו 46 חברים: 18 יהודים, 13 ערבים, 12 בריטים והולנדי אחד. ראש עיריית חיפה שימש כחבר כבוד של המועדון.
  • ב-30 בדצמבר 1934 נוסד מועדון בתל אביב.

אחרי קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבנה הבינעדתית ברוטרי הצליחה להתגבר גם על מכשולים קשים ביותר שהציבו בפניה תקופות של עימותים קשים ביותר בין יהודים לערבים בא"י, אם בתקופת המרד הערבי (1936–1939) ואם בתקופת מלחמת השחרור, בה חרפו חברי רוטרי את נפשם והגיעו למפגשים באזורים שבהם שרקו הכדורים והפגזים נחתו בהם.

מועדוני רוטרי בעולם מאורגנים ב"אזורים". בדרך כלל החלוקה היא לפי מספר המועדונים. יש מדינות שבהן מספר "אזורים". מועדוני ארץ ישראל היו בזמנו חלק מאזור 83 (אחר כך אזור 195), שכלל גם את מצרים, קפריסין, לבנון ועבר הירדן (כפי שמדינה זו נקראה באותה עת). נציגים ממדינות שונות השתתפו בוועידות בארץ ישראל, ונציגי המועדונים מא"י היו אורחי הוועידות האזוריות אצל השכנים.

הקמת מדינת ישראל ניתקה את חמישה עשר מועדוני הרוטרי מהאזור שלהם ובשל היותה של ישראל מדינה מוקפת בשכנים עוינים, נוצר קושי בשיוך האזור. בביקורו של הנשיא העולמי בישראל בשנת 1953, הוא הבטיח לשקול הקמת אזור עצמאי אם יוקמו עוד שלושה מועדונים. המועדונים הוקמו וישראל הוכרה באזור עצמאי, אזור 249 וכיום אזור 2490.

מספר המועדונים גדל במשך השנים ועומד כיום על 58 מועדונים פעילים שרתומים כולם לפעילויות הומניטריות מגוונות הכוללות עידוד מצוינות מקצועית והומניטרית, סיוע לשכבות חלשות ועוד תוך הקפדה על טיפוח המצוינות המקצועית במועדונים עצמם. ברוטרי ישראל חברים, נציגי ציבור, שופטים, רופאים, מנהלים בכירים, אנשי חינוך והוראה ובעלי עסקים עצמאיים. ריכוז כזה של אנשים ויכולות מאפשר לרוטריונים ולמועדונים לפעול בקהילה ולהביא לשינוי חברתי.

מיזמים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת רוטרי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת רוטרי ישראל[5] עומדת לצד רוטרי ישראל, ובאה כדי לתמוך, לעזור ולסייע לרוטרי ישראל, לקרנות שליד רוטרי ישראל ולמועדוני רוטרי בישראל. מטרות העמותה הן לקבל, לרכז, לשמור ולנהל את כספי העמותה וכל רכוש אחר שלה, לטפל בכל ענייניה ורכושה של העמותה, לטפל, לנהל ולעסוק בכל עניין אחר לקידום מטרותיה של העמותה.

קרן גרידינגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרן, שקמה ביוזמת רוטרי, מטרתה להעניק מלגות לימודים לתלמידים מחו"ל הבאים ללמוד בארץ לימודים ייחודיים.
הקרן היא לזכרם של משה גרידינגר וקלמן קני גרידינגר.
קרן גרידינגר היא עמותה שהוקמה בשנת 1967 על ידי מועדון רוטרי תל אביב-יפו, מועדון רוטרי חיפה ונציגי המשפחה, לזכרו של מייסד מועדון תל אביב -יפו משה גרדינגר. לאחר פטירתו של קלמן קני גרידינגר הוחלט כי הקרן תנציח גם את קני גרידינגר.

הנהלת הקרן מונה 13 חברים, מהם 3 נציגי משפחה, נגיד רוטרי המשמש כיו"ר העמותה, נגיד לשעבר הקודם למכהן, הנגיד המיועד, נציג מועדון חיפה, נציג מועדון תל אביב יפו ועוד 3 חברי רוטרי - בנקאי, משפטן ודירקטור ברוטרי הבינלאומי.

מאז 1976 מעניקה הקרן מלגות לימודים לסטודנטים מחו"ל שמתארחים להשתלמות באחת מהאוניברסיטאות בארץ. הקרן מזמינה בכל שנה מועמדים לתחרות. המלגה המוענקת מאזורי רוטרי שונים בעולם. המלגה מכסה את הוצאות שכר הלימוד, דיור ומחיה. הקרן זכתה לתהילה רבה ושבח, בקרב רוטרי בינלאומי ואזורים בעולם, ומביאה לאזור כבוד והערכה על פעילותה המתמדת לאורך שנים.

קרן צלטנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן צלטנר למחקר, שליד רוטרי ישראל, נוסדה בשנת 1977 להנצחת זכרו של נגיד לשעבר פרופ' זאב צלטנר, מבכירי המשפטנים בישראל, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו ומרצה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

תחרות הנואם הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות רוטרי הנואם הצעיר היא מיזם לקידום תרבות הדיבור בקרב הנוער. זו תחרות כלל ארצית שנולדה ברוטרי אשדוד בשנת 1988. בתחרות משתתפים אלפי תלמידים בכ-50 יישובים ברחבי הארץ, תלמידי כיתות ה' עד י"ב.

רוטרי ישראל חרת על דגלו את קידום תרבות הדיון, והתחרות משתלבת בעשייה זו. המיזם תורם לתלמידים ליכולת הביטוי, מעודד מצוינות ושאיפה להצלחה ומעורר דרך ארץ לשפה.

יער פאול האריס לשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער שנטעו חברי רוטרי ישראל בשיתוף קק"ל. היער נמצא בהר כנען[6]. זה היער היחיד בעולם הנושא את שמו של מייסד רוטרי פול האריס (אנ').

חילופי נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוטרי תוכניות לחילופי נוער ותוכניות מנהיגות, במסגרתה אלפי צעירים בעולם זוכים לסיור לימודי בארץ אחרת.

מיזם HyperLife[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטרי ישראל נרתם למיגור מחלת האלצהיימר. תחת הדגל של פעילות למען האנושות, רוטרי ישראל החליט להוביל את מיזם תא לחץ[7] ולהנגישו לאוכלוסיות בארץ ובעולם. תהליך זה שיפעל בשירות האנושות יביא בסופו של דבר קהילה של אנשים מבוגרים מתפקדים ופעילים הממשיכים להנות מהחיים ולתרום לחברה.

ספר גלגל הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ספר גלגל הזהב" עמותת רוטרי ישראל מנהלת את "ספר גלגל הזהב" של רוטרי ישראל ומנפיקה את תעודות ההוקרה של "גלגל הזהב". זהו רישום בספר יוקרתי, שהרשומים בו זכו להוקרה מחבריהם. נהוג במועדוני רוטרי להביע תודה והוקרה לנשיא היוצא על ידי רישומו ב"בספר גלגל הזהב" והענקת תעודת הוקרה במועמד חילופי נגידים. "ספר גלגל הזהב" פתוח גם לרישום והוקרה לא רק לחברי רוטרי אלא לכל אדם שהמועדון או מי מחבריו מוקיר . ההכנסות מרישום ב"ספר גלגל הזהב" משמשות כהכנסות לעמותת רוטרי ישראל שמסייעת למועדוני האזור לקדם פעילויות הומניטריות למען הקהילה.

כיכרות רוטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדוני רוטרי מציינים את נוכחותם ברחבי הארץ על ידי הקמת כיכרות, גנים ורחובות על שם רוטרי.

נגיד רוטרי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הארגון בישראל עומד נגיד (Governor). הנגיד, בדומה לכלל בעלי התפקידים בארגון, נבחר לכהונה בת שנה אחת.
להלן שמות הנגידים לפי שנת רוטרי:

  • 1960-61 פנחס וולסלי אהרון
  • 1961-62 וולף זגלה
  • 1962-63 קלמן קני גרדינגר
  • 1963-64 אליעזר מלחי
  • 1964-65 יעקב גרומן
  • 1965-66 אברהם אייב נווה
  • 1966-67 אברהם גלודווסר
  • 1967-68 מאיר בן דור
  • 1968-69 אליעזר דשא
  • 1969-70 היינץ ג' בוכוולד
  • 1970-71 אוריאל שלון
  • 1971-72 זאב צלטנר
  • 1972-73 גרשון ריבלין
  • 1973-74 יעקב בר זאב
  • 1974-75 אגון פלג
  • 1975-76 לוסיאן האריס
  • 1976-77 שלמה גרופמן
  • 1977-78 יונתן פרידן
  • 1978-79 יצחק ברא"ז
  • 1979-80 דוד נוימן

  • 1980-81 שמואל אנדרו כהן
  • 1981-82 אברהם נוסן
  • 1982-83 טוביה ריכמן
  • 1983-84 טוביה לביא
  • 1984-85 איזי לונשטיין
  • 1985-86 דוד אורן
  • 1986-87 נתן קלדור
  • 1987-88 קלמן מושין
  • 1988-89 אלכס פוגל
  • 1989-90 אליהו ברכה
  • 1990-91 דוד נוימן
  • 1991-92 אריה אבידור
  • 1992-93 סלים ג'ובראן
  • 1993-94 גדי ססובר
  • 1994-95 גידי פיפר
  • 1995-96 אברהם שלזינגר
  • 1996-97 ויקטור בן נעים
  • 1997-98 אהרון גריזים
  • 1998-99 יורם כהן
  • 1999-2000 יוסף סרוג'י

  • 2000-01 דוד עמיאל
  • 2001-02 בני נווה
  • 2002-03 אברהם חמו
  • 2003-04 אירן לויט
  • 2004-05 גד שפר
  • 2005-06 אבנר פוקס
  • 2006-07 רן לין
  • 2007-08 ברוך ברק
  • 2008-09 יעל לצרוס
  • 2009-10 אורי צייגר
  • 2010-11 מוטי בר דגן
  • 2011-12 משה אידלמן
  • 2012-13 מושיק יונאי
  • 2013-14 שאול דאנג'לי
  • 2014-15 מלי לוי
  • 2015-16 אמיל אל אסמר
  • 2016-17 גבי אורן
  • 2017-18 דני פסלר
  • 2018-19 אלון בנדט
  • 2019-20 מתי הראל
  • 2020-21 נחום פרנקל[8]
  • 2021-22 חיים קנת[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]