רועי מייקל שפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רועי מייקל שפי
Roy Michael Shefy.jpg
לידה 23 בינואר 1989 (בן 33)
י"ז בשבט ה'תשמ"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוֹעִי מַיִּיקל שֵׁפִי (נולד 23 בינואר 1989, י"ז בשבט ה'תשמ"ט) הוא סופר, כתב, קופירייטר ויוצר תוכן ישראלי. שפי הוציא שלושה ספרים, שניים מהם "הדרך של יובל ואמא ש'ך" ו"הוקי" הפכו לרבי מכר. החל משנת 2017 הוא בעל טור במגזין TimeOut וכתב במספר מגזינים גדולים.

שני ספריו הראשונים נחשבים לגסים במיוחד מבחינת שפה, סגנון כתיבה, הומור ותוכן "טאבו" הכולל שימוש בסמים, קללות ומין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רועי שפי נולד וגדל ברמת אביב ג'. בגיל 10 עבר עם משפחתו להוד השרון. כתלמיד, הוא היה בעל הפרעות קשב חמורות, שפגעו בציוניו[1]. בשל כך, אמו הוסיפה לו את השם "מייקל" מטעמים נומרולוגיים. בגיל 14 הוריו התגרשו, מה שגרם לו למשבר רגשי שהוביל לצריכת סמים קשים. למרות כל אלה הוא סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "אורט שפירא" בכפר סבא במגמת מדעי המחשב. בצעירותו, השתתף בפרויקט מיכא"ל, לנדמרק, והדריך בתנועת הנוער העובד והלומד. בנובמבר 2007 הוא התגייס לחיל התותחנים ומשם עבר למחנה 80 לתפקיד בשלישות. לאחר שירותו הצבאי, טס לאוסטרליה לשנה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו של שפי

בשנת 2014 לאחר חזרתו לישראל, החל שפי בכתיבת ספרו הראשון, "הדרך של יובל ואמא ש'ך", אשר יצר לאור בהוצאת "גוונים". הספר זכה להצלחה מיידית והפך לרב-מכר. היה זה הספר הנמכר ביותר של הוצאה זו עד 2018 (אז נסגרה) ומכר עשרות אלפי עותקים.

בשנת 2016, סיים לימודי קופירייטינג ב"הבצפר", מוסד הלימודים של איגוד חברות הפרסום והדיגיטל.

בשנת 2017, הוציא את ספרו השני "אפשר הכל" ספר פנטזיה המיועד לקהל צעיר. עלילת הספר מתרחשת ביקום דמיוני ובו חומה החוצה בין עיר עתידנית לבין נוף פנטזיה מעברה האחר. במהלך הסיפור נשלח צעיר מהעיר האנושית אל הצד הקסום כדי למלא משימה קריטית. העלילה עוקבת אחר מסעו של הצעיר אשר במהלך דרכיו מפתח חברות עם דרקון המתלווה אליו במסעו. הספר הוצא במימון המונים וזכה למימון תוך 72 שעות. הוא נמכר בהצלחה אך עם פשיטת הרגל של ההוצאה נעצרו מכירותיו. בחודשים הספורים בהם הופץ לחנויות, מכר אלפי עותקים (שתי מהדורות, של 4,000 כל אחת) במבצעים ברשתות הספרים.[דרוש מקור]

בשנת 2017 התחיל שפי לכתוב את הטור "אנשים מתוקים" במגזין TimeOut.

בראשית שנת 2020, הוציא את ספרו השלישי "הוקי", שזכה להצלחה מיידית בחנויות הספרים ומכר שתי מהדורות באלפי עותקים בחודשו הראשון[2][דרוש מקור]. לדברי הסופר, מבוסס הספר על סיפור אמיתי ומגולל את סיפורם של הוקי, רועה בלגי, והחייל דוד וטין, שירתו ביחידת "עוקץ", יחידת הכלבנים הצה"לית[3]. במהלך פעילות מבצעית הציל הוקי את דוד מדקירת סכין ונדקר במקומו. יחד, דוד והוקי זכו בשני צל"שים על הצלחותיהם המבצעיות. בסיום השירות נאלץ דוד בצערו להעביר את הוקי לחייל אחר. לאחר מכן דוד מגלה כי הוא מצוי בדכדוך עמוק, ונתון בפוסט-טראומה בעקבות החוויות הקשות מאירועי לכידת מחבלים בהן השתתף. הספר שונה מהותית מספריו הקודמים של שפי ואינו עוסק כלל בסמים, מין או גסויות.

ספריו הראשונים פונים ל"קהל שאינו קורא ספרים"[4]. כדי להגיע אל קהל זה, בתחילת דרכו שפי פרסם את ספריו בדרכים בלתי שגרתיות. הוא פנה לחוגגים במסיבות טבע, בחוף הים, במועדונים תל אביבים ואפילו ברחובות. כתיבתו היא בשפה ברורה וישירה וספריו גדושים בסלנג, ניבולי פה, והומור גס ויש בהם התייחסות נרחבת לשימוש בסמים וליחסי מין. בעקבות השימוש בשפה הגסה ובנושאים הנחשבים לטאבו. בספריו הוא משתדל להעביר מוסר השכל. בספרו הראשון ("הדרך של יובל ואמא ש'ך") הנושא המרכזי היה העצמה וקבלה עצמית. בספרו השני ("אפשר הכל"), היה אומץ לב וקבלת החלטות. בשלישי ("הוקי"), הנושא היה חברות אמת והשראה להגשמת מטרות. בראיונות שונים, שפי מבקר את הצנזורה, המהווה לדידו חוצץ בין אישי ומבדילה בין תרבויות לאנשים. בכך, היא פוגעת במציאת המכנה המשותף בין אנשים שונים. הוא גורס כי דווקא לשימוש בשפה גסה יש חשיבות ביצירת אינטימיות בין בני אדם. בכך השפה הופכת לחופשית ונטולת מחסומים ולכן אינטימית ומקרבת יותר. דרך כתיבתו הוא שואף למגר את תופעת הריחוק והפחד מהשונה, וכך הפחד של כל אדם מעצמו. שפי מנסה לקדם את הרעיון שקיומו הבסיסי של האדם מחייב עשיית טוב לסביבתו הרחבה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפי מתגורר בכרם התימנים, תל אביב משנת 2015.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Instagram icon.png רועי מייקל שפי, ברשת החברתית אינסטגרם
2021 Facebook icon.svg רועי מייקל שפי, ברשת החברתית פייסבוק

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]