רורי גלאגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רורי גלאגר
William Rory Gallagher
לידה 2 במרץ 1948
באלישנון, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1995 (בגיל 47)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ויליאם רורי גלאגר ( מבוטא -גלאהר)
מוקד פעילות אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, זמר, פזמונאי, גיטריסט, נגן מנדולינה, מלחין, מוביל הרכב ומפיק מוזיקלי
סוגה בלוז, בלוז רוק, הארד רוק, רית'ם אנד בלוז, רוק אנד רול, ג'אז, פולק וסקיפל
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, מנדולינה, אקורדיון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פולידור רקורדס, אטלנטיק רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים טייסט
www.rorygallagher.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גלאגר על גיטרה אקוסטית, מרס 1976, ברדה שבהולנד

ויליאם רורי גלאגר (מבוטא גלאהר, באנגלית: William Rory Gallagher; ‏2 במרץ 1948 - 14 ביוני 1995) היה נגן בלוז רוק, רב נגן ומלחין ממוצא אירי. גלאגר נולד בבאלישנון, אירלנד וגדל בקורק. לבד מהיותו נגן גיטרה כשרוני קנה לו פרסום בעיקר בהופעותיו הכריזמטיות ובהתמסרותו לאמנות שבמוזיקה. אלבומיו של גלאגר נמכרו ברחבי העולם בכ-30 מיליון עותקים. גלאגר עבר השתלת כבד ב-1995, אך נפטר מסיבוכים שלה מאוחר יותר באותה שנה בלונדון, אנגליה.

גלאגר נחשב מגדולי הנגנים וממוקם במקום ה-57 ברשימת 100 הגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה של המגזין רולינג סטון משנת 2010.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאגר נולד בבאלישנון לבית מוזיקלי - אביו, דניאל ניגן באקורדיון בלהקה מקומית כתחביב ואימו, מוניקה הייתה זמרת ושחקנית תיאטרון. רורי שניחן בכישרון מוזיקלי מגיל צעיר, קיבל מהוריו עידוד משמעותי וכן בגיל 9 את הגיטרה האקוסטית הראשונה שלו, עליה למד לנגן לבד. לאחר שזכה בתחרות כישרונות, בהיותו בן שתים עשרה בלבד, החל גלאגר להופיע עם הגיטרה האקוסטית שלו ועם גיטרה חשמלית אותה קנה בכספי הזכייה. אולם הגיטרה המשמעותית שהייתה המזוהה איתו ביותר היא 1961 פנדר סטראטוקסטר שקנה שלוש שנים אחר כך. גלאגר היה נשאר ער כל הלילה כדי להקשיב למוזיקה ברדיו, כשבתחילה משכה אותו מוזיקת הסקיפל ולאחר מכן פולק ובלוז. בעקבות זאת הוא החל להתנסות בנגינת פולק, בלוז ורוק, ולבסוף נמשך לנגינת אקוסטית של הסגנונות הללו. בחלוף שנותיו הבאות למד גלאגר לנגן על גיטרת סלייד, סגנון שפיתח ושיכלל לדרגת אמנות, מפוחית פה, סקסופון, מנדולינה, בנג'ו וסיטאר ברמות שונות של מומחיות. בהמשך, גלאגר ניסה צורות שונות של בלוז בעודו שואב השראה מאמנים שונים ובעיקר מאדי ווטרס.

להקת טעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתנסה בנגינה עם מספר להקות ובעקבות עלייה בפופולריות של להקות קצב בשנות השישים, החליט גלאגר להקים להקה משלו - "טייסט". טעם הייתה פאוור טריו שניגנה בעיקר בלוז רוק ורית'ם אנד בלוז. הלהקה נוסדה עם עוד שני חברים של גלאגר מקורק, אך שנתיים אחר כך הם הוחלפו בנגנים מקצועיים יותר מבלפסט - מתופף (ג'ון וילסון) ובסיסט (ריצ'רד מק'ראקן) שליוו את גלאגר ששר וניגן על גיטרה. הלהקה הופיעה תכופות בבריטניה (כולל הופעה שזכתה לאהדה גורפת מצד הקהל בפסטיבל האי וייט) ואף באמריקה. היא הוציאה שני אלבומי אולפן ושני אלבומים מהופעותיה החיות עד שהתפרקה לבסוף ב-1970.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפרקות "טעם" ערך גלאגר כמה סיבובי הופעות תחת שמו. ניתן לומר כי שנות השבעים היו התקופה הפורה ביותר בכל הקריירה שלו, בתקופה זאת הוא הפיק עשרה אלבומי אולפן ושני אלבומים של הופעות חיות. כמו כן הוא נבחר לזמר השנה במגזין המוזיקה מלודי מייקר ב-1971, כשעקף אפילו את אריק קלפטון.

מחוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ימי הנדריקס נשאל בריאיון ב-1969 מיד לאחר פסטיבל וודסטוק: "אז ג'ימי, איך זה להיות נגן הגיטרה הטוב בעולם?" הנדריקס: "אני לא יודע, תשאלו את רורי גלאגר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רורי גלאגר בוויקישיתוף