רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)

רח' **המלך ג'ורג'**
King George ‎St.
	רחוב המלך ג'ורג' החמישי
מידע כללי
על שם	המלך ג'ורג' החמישי
מיקום
מדינה	ישראל
עיר	ירושלים
שכונה	מרכז העיר
קואורדינטות	31°46′54″N 35°12′59″E / 31.78153333°N 35.21646667°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ירושלים רגילה) רחוב המלך ג'ורג'

רחוב המלך ג'ורג' החמישי (ידוע גם כ-קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בירושלים. הרחוב נחנך בימי המנדט הבריטי, במלאת שבע שנים לכיבוש ירושלים על ידי הצבא הבריטי בראשות אלנבי, ונקרא על שם המלך הבריטי באותה העת – המלך ג'ורג' החמישי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח אבן הקבוע בבנין הניצב בבנין מספר 2 ברחוב מנציח את מעמד חנוכתו של הרחוב, שנערכה ביום 9 בדצמבר 1924, במעמד הנציב העליון סיר הרברט סמואל, מושל מחוז ירושלים-יפו - סיר רונלד סטורס וראש העיר ראג'ב נשאשיבי.

הרחוב נמשך מצומת הרחובות יפו ושטראוס ("צומת האיקסים"), ועד לכיכר צרפת שבשכונת רחביה, בה הוא פוגש ברחובות רמב"ן, גרשון אגרון, שדרות בן מיימון ורחוב קרן היסוד שם הוא מסתיים. במקור נמשך הרחוב גם מכיכר צרפת ועד כיכר פלומר וגן פעמון הדרור, אולם חלק זה של הרחוב הוסב ל'קרן היסוד' בראשית שנות המדינה.

בתחילת 1948 שינו אנשי הלח"י את שמו של הרחוב ל"רחוב דוד המלך", במחאה על קריאת שם רחוב ראשי בירושלים על שם מלך זר. באישון לילה הסירו אנשי הארגון את שלטי הרחוב והחליפום. לאחר קום המדינה פנתה ממשלת בריטניה רשמית לשלטונות המדינה בבקשה להשיב את שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג'. הבקשה התקבלה ושמו של רחוב המלך ג'ורג' הושב לרחוב בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו ניתנה הצהרת בלפור, להבדיל מבנו, ג'ורג' השישי שבתקופתו ניתנו הספרים הלבנים והחריף המאבק עם השלטון הבריטי. דוד המלך "פוצה" בקריאת שם רחוב "יוליאן" על שמו. רחובות נוספים הנושאים את שמו של המלך ג'ורג' החמישי נמצאו בתל אביב (גם בה נותר השם על כנו עד היום) וביפו - שם הוחלף השם לשדרות ירושלים עם איחודן של יפו ותל אביב, בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.

בשנת 1961 נבנה ברחוב מרכז אמיר ונחשב לבית מגורים חדשני, אך מאז מצבו הידרדר ואף נשקלה אפשרות להרסו.

צומת הרחובות המלך ג'ורג' ויפו, אשר כונה בעברו "צומת האיקסים", מוכר לא מעט בשל הפיגועים הרבים שאירעו בסביבתו, והבולט שבהם - הפיגוע במסעדת סבארו. צומת זה היה גם הצומת הראשון בירושלים שהותקנו בו רמזורים, וכן הוא אחד הצמתים היחידים בישראל (והיחיד בירושלים, פרט לכיכר השבת) שהכיל מעברי חציה גם "באלכסון" - מהמדרכה בפינה אחת של הצומת אל המדרכה בפינה הנגדית שלו. הולכי הרגל המתינו עד שכלי הרכב מכל ארבעת כיווני התנועה יסיימו את נסיעתם, ואז כל ארבעת הרמזורים הפכו לאדומים - והולכי הרגל יכלו לחצות את הצומת בכל כיוון שיחפצו. עם סלילת קווי הרכבת הקלה והפיכתו של רחוב יפו למדרחוב, נמחקו פסי חציה אלו.