מלון פרימה המלכים
 | |
| מלון המלכים בשנת 1964 | |
| מיקום | ירושלים, ישראל |
|---|---|
| סוג המלון | מלון נופש |
| חדרים | 200 |
| קומות | 6 |
| בניית המלון | |
| תאריך פתיחה | 1956 |
| אדריכל | אלכסנדר פרידמן, מאיר רובין |
| קואורדינטות | 31°46′31″N 35°13′02″E / 31.775344°N 35.217262°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מלון פרימה המלכים | |
  | |
_in_Jerusalem.png)
מלון המלכים הוא בית מלון, הנמצא בכיכר צרפת שבירושלים. המלון נחנך ב-1956, והיה אחד המלונות הראשונים שהוקמו בירושלים לאחר קום המדינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית מושבק
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלון הוקם על מגרש שבמרכזו עמד בית מידות, בית פרטי גדול ורחב בן שתי קומות עם גג רעפים, שהוקם בסוף המאה ה-19. הבית הוקם על ידי מרגרט המינג. המינג, נוצרייה אדוקה בריטית, שהייתה מורה של ילדי אצולה, שבשנות ה-60 לחייה הגיעה לירושלים ובחסכונותיה בנתה את המבנה. בין השאר הקימה בו את התחנה המטרולוגית הראשונה בארץ ישראל. בירושלים המירה את דתה מנצרות פרוטסטנטית לנצרות יוונית-אורתודוקסית והורישה את הבית לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים. אחר כך נמכר הבית לאיש העסקים קונסטנטין סלאמה[1]. בשנות ה-30 של המאה ה-20 הושכר הבית לאליאס וכריסטינה מושאבק וילדיהם. משפחה שהייתה חלק מהאליטה הפלסטינית של ירושלים בתקופת המנדט[2], ובניה היו מעורבים בפוליטיקה המקומית. הם לקחו חלק בניהול ימק"א וקיימו קשרים חברתיים ענפים עם משפחות נוצריות אחרות כמשפחת כתאן, פראג'י ודיב, והבית נקרא על שמם. אליאס אפנדי מושאבק היה חבר מועצת עיריית ירושלים בשנות ה-20 וה-30[3]. ב-7 במאי 1921 מינה הנציב העליון את אליאס מושבק לחבר בוועדת הייקראפט, שחקרה את השתלשלות האירועים ואת הסיבות שהביאו לפריצת מאורעות 1921, ובלשון כתב המינוי - "לחקור את סיבת הבלבולים"[4]. בן משפחה נוסף, פואד מושבק היה מנהל הכספים של ימק"א ירושלים[5]. בשנות ה-40 עברה משפחת מושבק לבית שבנתה בשכונת קטמון, הבית חולק לדירות והושכר לאנשים שונים[6]. בינואר 1948, לאחר פיצוץ מלון סמירמיס בקטמון, שהיה סמוך לבית שבו גרו, משפחת מושאבק ברחה מהעיר וביתם הוגדר נכס נפקדים ועבר לבעלות רשות הפיתוח[7].
הקמת מלון המלכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1950, על פי חוק נכסי נפקדים, נוהל הבית על ידי רשות הפיתוח, מאחר שבעל הבית קונסטנטין סלאמה עזב את ירושלים בזמן המלחמה. המגרש נמכר על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לאיש עסקים יהודי ממוצא פרסי בשם דוד אמיד[8]. בדצמבר 1952 נהרס בית מושבק והחלה הקמתו של מלון המלכים[1]. לשם הקמת המלון קיבל מענק ממשלתי[9]. ב-14 באוגוסט 1956 נחנך המלון בטקס בנוכחות טדי קולק, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנהל לשכת התיירות הממשלתית[10]. בתחילת 1957 ניהלה עיריית ירושלים משא ומתן על רכישת המלון לצורך שיכון משרדי העירייה[11], אך הדבר לא יצא אל הפועל. ובעקבות זאת, רכשה העירייה את המגרש ממול, לצורך בניית העירייה, אך לבסוף הוקם שם מלון פלאזה[12]. בשנת 1960 התגורר במלון שר הדתות יעקב משה טולידאנו. ב-15 באוקטובר 1960 נפטר הרב טולידאנו בדירתו במלון כתוצאה מדום לב[13]. בשנת 1968 נערך במלון כנס של נוצרים אוונגליסטים אוהבי ישראל שהביא להפגנה של תלמידי ישיבת חברון ומרכז הרב נגד האירוע, שראו בו כפעילות מיסיונרית[14].
בבעלות רשת מלונות פרימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1987 רכש את המלון, תמורת 7,350,000 דולר, איש העסקים הנרי מוסקוביץ' והוא הפך לחלק מרשת מלונות פרימה שהקים[15][16].
בשנת 2013 עבר המלון שיפוץ בעלות של כ-10 מיליון שקל, שכלל חידוש השטחים הציבוריים, מסעדות המלון, הלובי והבר. הוחלפו המעליות ומערכות מיזוג האוויר והוקם ספא חדש[17].
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה המלון תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר פרידמן בשותפות עם האדריכל מאיר רובין. רובין כיהן במקביל באותה תקופה גם כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם מפלגת חרות. המלון בנוי בצורת ח' בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ורמב"ן במגרש משותף עם היכל שלמה ובעיצוב דומה גם של מאיר רובין ואלכסנדר פרידמן. בחזית המלון הוקמה מרפסת מעוגלת היושבת על תוואי הרחוב. תחילה היו במלון 90 חדרים, בשנת 1960 החלה הרחבת המלון בשתי קומות[18] ובשנת 1972 בשתי קומות נוספות[19].
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
המלון בתחילת שנות ה-70 לאחר שנוספו לו שתי קומות -
המלון כפי שנראה במהלך מצעד הגאווה שהתקיים בעיר ב-2016 -
תוכנית קומה -
מבט על המרפסת המעוגלת בחזית המלון ברקע הפגנת שמאל רדיקלי שהתקיימה בסמוך אליו -
מפת האזור בשנת 1946, בית מושבק וכיכר צרפת מסומנים בתחתית המפה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק גולני, מלון המלכים..., על המשמר, 19 באוגוסט 1962
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 נתן טירה, ביתה של אומנת-הנסיכים, מעריב, 29 בדצמבר 1952
- ^ בעדת הערבים האורתודוכסים, דואר היום, 25 בדצמבר 1923
- ^ ועדת הבחירות הירושלמית, דואר היום, 7 בדצמבר 1926
- ^ המצב ביפו -ועדת חקירה, הארץ, 9 במאי 1921
- ^ הנהלה חדשה למועדון "סקאל" בירושלים, מעריב, 21 בפברואר 1979
- ^ רישום הבעלות והדיירים: סלאמה קונסטנטין; המנזר היווני קזנובה, "בית גריגוריאס"; משפחת מושבק; אחר כך - בריגדיר פרדריק קיש, רצ'קובסקי אלחנן וסופיה, חימאי פרטי, מקומי, עבד בעבר בממשלה ובחברת האשלג; יפה מרק ופסי, מנהל בנק חברות מאוחדת (אנגלי); פופר אלברט וטילה, מוכר ספרים ובעל הספרייה "איגרתא" ברחוב יפו) מתוך: יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט : שכונות, בתים, אנשים , ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2011 עמוד: 241
- ^ Apr 2017 19 ,Mary Pelletier, Take a tour of West Jerusalem's Palestinian history
- ^ יוסף צוריאל, האיש שאליעזר קפלן אמר לו לבנות מלון בירושלים, מעריב, 21 במרץ 1980
- ^ נדחתה בקשת "מלון המלכים" למלווה נוסף, הַבֹּקֶר, 17 במאי 1955
- ^ נפתח חגיגית מלון המלכים" בירושלים, הצופה, 15 באוגוסט 1956
- ^ אושרה חוקת עבודה בעיריית ירושלים, הצופה, 25 בפברואר 1957
- ^ מעיינים ברכישת מגרש במרכז ירושלים, דבר, 25 ביוני 1962
- ^ מת שר הדתות הרב י.מ. טולידאנו, דבר, 16 באוקטובר 1960
- ^ הפגנה נגד כנס מיסיונרים במלון "מלכים" בירושלים, הצופה, 13 בנובמבר 1968
- ^ ע”א 2144/91 נגד בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים כבוד הש’-לפני הנשיא מ’ שמגר, השופטים ד’ לוין, י’ קדמי פ ס ק – ד י ן
- ^ שלום ירושלמי, מלון־המלכים נמכר, כל העיר, 17 ביולי 1987
- ^ ספיר פרץ, רשתות בתי המלון פרימה וקיסר ישקיעו כ-65 מיליון ש' בשיפוץ, באתר גלובס, 21 בינואר 2013
- ^ חדשות ירושלים, מעריב, 2 במרץ 1960
- ^ רק 1,500 חדרי מלון נבנים עתה בירושלים, מעריב, 14 באוגוסט 1972