הפיגוע במסעדת סבארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפיגוע במסעדת סבארו
חלק מהאינתיפאדה השנייה
תאריך 9 באוגוסט 2001
מקום ירושלים
מטרה מסעדת סבארו
קואורדינטות 31°46′59″N 35°13′04″E / 31.783°N 35.2179°E / 31.783; 35.2179
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 16
פצועים 140
מבצע חמאסחמאס חמאס
(למפת ירושלים רגילה)
 
הפיגוע במסעדת סבארו
הפיגוע במסעדת סבארו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו התרחש בצהרי יום חמישי ב-9 באוגוסט 2001, כ' באב תשס"א, בלב ירושלים, כשמחבל מתאבד פלסטיני פוצץ מטען חבלה שנשא במסעדת סבארו שברחוב יפו (צומת האיקסים). בפיגוע נרצחו 16 ישראלים, (8 מתוכם ילדים) וכ-140 נפצעו, והוא אחד הפיגועים הקטלניים ביותר של האינתיפאדה השנייה. הפיגוע בוצע על ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של מקום התרחשות הפיגוע.

באותם הימים של האינתיפדה השנייה אזרחי ישראל ספגו רצף של פיגועים והכוננות הביטחונית בישראל הייתה גבוהה. החמאס מצדו עשה מאמצים ניכרים לבצע פיגוע גדול בתחומי ישראל. יום לפני הפיגוע, שבוצע על ידי תשתית החמאס בצפון השומרון, נהרג פעיל חמאס שפוצץ מכונית ממולכדת במחסום צה"ל ממזרח לשכם, אשר גם הוא היה בדרכו לפיגוע בתחומי הקו הירוק[1].

ההתראות לפיגוע הגיעו ארבעה שבועות קודם. במהלך תקופה זו כוחות גדולים של צבא ומשטרה היו פרושים במוקדים חמים במערך מעובה, אך לא הצליחו למנוע את הפיגוע.

תכנון הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור של מטען החבלה - מטען רסס מוסווה כגיטרה - ששימש לביצוע הפיגוע

המחבל המתאבד היה מוחמד אל מסרי (22) מכפר עקבה שמדרום-מזרח לג'נין, פעיל חמאס, בן לבעל מסעדה מצליחה ולמשפחה עשירה בעלת קרקעות רבות.

את המתאבד גייס מוחמד דגלס[2], והוא הובל למקום על ידי אחלאם תמימי (20)[3], סטודנטית באוניברסיטת ביר זית ועיתונאית במשרה חלקית שהתגוררה ברמאללה. תמימי, בעלת אזרחות ירדנית, עסקה גם באיסוף המודיעין לקראת הפיגוע יחד עם חברה לחוליה, דגלס, והתחפשה לתיירת יהודיה. תמימי ודגלס החלו לפעול יחדיו לצורך ביצוע פיגועים. בין היתר הניחה ביולי 2001 מטען חבלה בסופרמרקט ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. המטען, שהוסווה בתוך פחית בירה, התפוצץ מבלי לגרום לנפגעים. תמימי רגזה בשל כישלון ניסיון הפיגוע והודיעה לשותפה דגלס כי מעתה יש "לבדוק את כל המטענים מראש", כדי שהפגיעה בנפש תהיה ודאית. בהמשך תכננה פיגועים נוספים[4]. לאחר מאסרה, סיפרה תמימי כי בחרה במסעדת סבארו כיעד הפיגוע מכיוון שחיפשה "מקום עם אנשים דתיים"[5].

חוסאם בדראן, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, היה אף הוא מעורב בתכנון הפיגוע. תכנון הפיגוע וייצור המטען נעשה על ידי עבדאללה ברגותי, פעיל בכיר בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס.

המטען, אשר הוטמן בתוך גיטרה אקוסטית, שקל בין 5 ל-10 קילוגרם והכיל מסמרים, ברגים ואומים רבים (אשר נפוצים לכל עבר בעת הפיצוץ וגורמים לפגיעות בנפש גדולות יותר).

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח זיכרון לנרצחים בפיגוע במסעדת סבארו. בשלט לא מצויין שמה של חנה טובה פיינר שהפכה צמח ונפטרה מפצעיה 22 שנה לאחר הפיגוע

מסעדת סבארו נמצאה ברחוב קינג ג'ורג' פינת רחוב יפו (צומת האיקסים) בלב המרכז המסחרי בירושלים. המחבל נכנס למסעדה דקות לפני השעה 14:00 בצהריים, כשהוא מנצל את שעת העומס כשהיא צפופה בלקוחות, והרחוב מלא בהולכי רגל. על פי עד ראייה, המחבל נכנס לבוש בחולצה לבנה, הביט בתפריט ושאל את המוכר כמה זמן ייקח לו להכין ספגטי. בזמן שהמוכר ענה לו, הכניס ידו לתיק והפעיל את הפצצה[6].

תוצאות הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הפיגוע היו קשות, 16 נרצחו (8 מתוכם ילדים) וכ־140 נפצעו. בפיצוץ מסעדת סבארו נהרסה כליל, חלונות הראווה הגדולים הועפו, חלקם בשלמותם, לעבר הכביש וציוד הועף מהמסעדה אל הרחוב. כתוצאה מהפיצוץ נפלה גם תקרת הרביץ על הנפגעים. כוחות גדולים של משטרה, הצלה ישראל זק"א ומגן דוד אדום הגיעו למקום תוך רגעים ספורים ופינו הנפגעים לארבעת בתי החולים בירושלים: הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, ביקור חולים ושערי צדק.

בין הרוגי הפיגוע היו חמישה בני משפחה אחת, משפחת סחיווסחורדר (אבי המשפחה, רעייתו, ושלושה מילדיהם. שני ילדים נוספים מהמשפחה נפצעו קשה)[7][8].

חנה טובה פיינר נחנברג נפצעה באורח קשה בפיגוע ושקעה בתרדמת. מותה נקבע בבית החולים איכילוב ב-31 במאי 2023, קרוב ל-22 שנה לאחר הפיגוע[9].

התגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לפיגוע, משטרת ירושלים סגרה את האוריינט האוס יום למחרת הפיגוע, וכן תשעה מבנים פלסטיניים אחרים. כמו כן צה"ל השתלט על מפקדות פוליטיות וצבאיות פלסטיניות שבאבו דיס כבר מוקדם בבוקר שישי שלמחרת[10].

תגובות הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאסר ערפאת גינה את הפיגוע, אך למרות הגינוי פרצו חגיגות ברצועת עזה שכללו חלוקת ממתקים והאדרת המחבלים. על פי מערכת הביטחון הישראלית, לרשות הפלסטינית אחריות ישירה לפיגוע. ערפאת גם החליט שלא לבצע מעצרים, אף לאחר שהועברו שמות של מתכנני הפיגועים מהחמאס לידי הרשות[1]. במהלך השנים שלאחר הפיגוע, התקשורת הפלסטינית חילקה כבוד ושבחים למבצעי הפיגוע, דגלס ותמימי[11]. החמאס הילל את הפיגוע והצהיר כי "הפעולה בסבארו פתחה דף חדש בספרי הגבורה"[2]. משפחת המחבל המתאבד גם הביעה "שמחה וגאווה" לפיגוע הבן[12].

ב-23 בספטמבר 2001, לציון שנה לאינתיפאדה השנייה, סטודנטים באוניברסיטת א-נג'אח בשכם פתחו תערוכה חגיגית, שכללה שיחזור של הזוועה בפיגוע ההתאבדות שבמסעדת סבארו. בכניסה לחדר התערוכה, דגל ישראל ודגל ארצות הברית שימשו כמחצלת, ושלט של סבארו התנוסס למעלה. בתוך החדר התערוכה כללה פיזור משולשי פיצה וחלקי גופות הנרצחים ברחבי החדר[10][13].

הטרוריסטים שעמדו מאחורי הפיגוע קיבלו עד ליולי 2019, 910,823 דולר מהרשות הפלסטינית, כך על פי דיווח של מבט לתקשורת הפלסטינית[14].

הגינויים הבינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאות האיחוד האירופי, המזכירות הכללית של האו"ם, וכן נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, פרסמו גינויים נגד הפיגוע. ב-24 בפברואר 2002, ביקרה הסנטורית הילרי קלינטון יחד עם ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט באתר הפיגוע. בביקור אמרה קלינטון כי ערפאת הוא האחראי לטרור והאחראי לכישלון שיחות השלום עם ממשלת ברק בועידת קמפ דייוויד (2000). היא גם ביקרה פצועים מהפיגוע שעדיין החלימו בבית החולים הדסה[15][16].

גורל המחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 הועברו שרידי גופתו של המחבל המתאבד לידי הרשות הפלסטינית[21].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ברוך קרא, 14 הרוגים וכ-140 פצועים בפיגוע התאבדות במרכז ירושלים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2001
  2. ^ 1 2 3 חיים לוינסון, עוד פרטים על האסירים המשתחררים: מעורב בפיגוע בדולפינריום ומכין חגורות נפץ, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2011
  3. ^ מבוקשת על ידי הFBI
  4. ^ 1 2 אפרת וייס, 16 מאסרי עולם למסיעת המחבל מ"סבארו", באתר ynet, 23 באוקטובר 2003
  5. ^ חזקי ברוך, המחבלת שחיפשה מקום עם "יהודים דתיים", באתר ערוץ 7, כ"ד בתשרי תשע"ב, 22 באוקטובר 2011
  6. ^ יונתן גונן, עשור לפיגוע בסבארו, חמאס: "זעזענו את עמודי התווך של ישראל", באתר חדשות 13, ‏9 באוגוסט 2011
  7. ^ אייל לוי, ‏"אנחנו סוג של ניצולי שואה": 20 שנה לפיגוע הנורא בסבארו, באתר מעריב אונליין, 31 ביולי 2021
  8. ^ נשארנו חמישה - הסרט המלא, 22/04/2012, מדור יום הזיכרון, נענע 10. שודר בתוכנית "המקור" ב־25 באוקטובר 2011
  9. ^ מאיר תורג'מן, 22 שנה אחרי הפיגוע בסבארו: נקבע מותה של חנה שנפצעה קשה ושקעה בתרדמת, באתר ynet, 31 במאי 2023
  10. ^ 1 2 #הנצחה משרד החוץ
  11. ^ איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק, הטלוויזיה הפלסטינית מברכת את מחבלי מסעדת סבארו, 13/09/2011, אתר מבט לתקשורת פלסטינית
  12. ^ Brian Whitaker, Who carried out suicide bombing? 10/08/2001, The Guardian
  13. ^ סוכנות איי-פי, "תערוכת" החמאס בשכם: חלקי גופות ונתחי פיצה, באתר ynet, 24 בספטמבר 2001
  14. ^ Can one man's child murderer ever be another man's hero? - PMW Bulletins, www.palwatch.org
  15. ^ טקסט של נאום של הילרי קלינטון לפני אייפק
  16. ^ אפרת וייס ודיאנה בחור, הילארי קלינטון במסעדת סבארו: ערפאת אחראי לטרור, באתר ynet, 24 בפברואר 2002
  17. ^ זאב גלילי הנה המחיר: הרוצחת היפה מקפה "סבארו", 16.03.2009, הגיון בשגעון
  18. ^ ניר יהב‏, הקריירה החדשה של המחבלת מסבארו: מנחת טלוויזיה, באתר וואלה!‏, 1 במרץ 2012
  19. ^ Jordanian journalist added to FBI's Most Wanted Terrorist list, www.cbsnews.com, ‏2017-03-14 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ ניר חסון, יהונתן ליס ושירות "הארץ", 67 מאסרי עולם למכין המטענים בסבארו ומומנט, באתר וואלה!, ‏30 בנובמבר 2004
    איתן רבין, 67 מאסרי עולם למהנדס ברגותי, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2004
    אפרת וייס, "המהנדס" ברגותי נידון ל-67 מאסרי עולם, באתר ynet, 30 בנובמבר 2004
  21. ^ ישראל העבירה לרשות את גופת המחבל מ"סבארו", ערוץ 7, 30 באפריל 2014