הפיגוע במסעדת סבארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46′58.54″N 35°13′04.48″E / 31.7829278°N 35.2179111°E / 31.7829278; 35.2179111

זירת הפיגוע

פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו התרחש ב-9 באוגוסט 2001, בלב ירושלים, כשמחבל מתאבד פלסטיני פוצץ את עצמו במסעדת סבארו שברחוב יפו (צומת האיקסים). בפיגוע נרצחו 15 ישראלים (7 מתוכם ילדים) ו-140 נפצעו, והוא אחד הפיגועים הקטלניים ביותר של האינתיפדה השנייה. הפיגוע בוצע על ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום הפיגוע

באותם הימים של האינתיפדה השנייה אזרחי ישראל ספגו רצף של פיגועים והכוננות הביטחונית בישראל הייתה גבוהה. החמאס מצדו עשה מאמצים ניכרים לבצע פיגוע גדול בתחומי ישראל. יום לפני הפיגוע, שבוצע על ידי תשתית החמאס בצפון השומרון, נהרג פעיל חמאס שפוצץ מכונית ממולכדת במחסום צה"ל ממזרח לשכם, אשר גם הוא היה בדרכו לפיגוע בתחומי הקו הירוק.‏[1]

ההתראות לפיגוע הגיעו ארבעה שבועות קודם. במהלך תקופה זו כוחות גדולים של צבא ומשטרה היו פרושים במוקדים חמים במערך מעובה, אך לא הצליחו למנוע את הפיגוע.

תכנון הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבל המתאבד היה מוחמד אל מסרי (22) מכפר עקבה שמדרום-מזרח לג'נין, פעיל חמאס, בן לבעל מסעדה מצליחה ולמשפחה עשירה בעלת קרקעות רבות.

את המתאבד גייס מוחמד דגלס,‏[2] והוא הובל למקום על ידי אחלאם תמימי (20), סטודנטית באוניברסיטת ביר זית ועיתונאית במשרה חלקית שהתגוררה ברמאללה. תמימי, בעלת אזרחות ירדנית, עסקה גם באיסוף המודיעין לקראת הפיגוע יחד עם חברה לחוליה, דגלס, והתחפשה לתיירת יהודיה. תמימי ודגלס החלו לפעול יחדיו לצורך ביצוע פיגועים. בין היתר הניחה ביולי 2001 מטען חבלה בסופרמרקט ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. המטען, שהוסווה בתוך פחית בירה, התפוצץ למרבה המזל מבלי לגרום לנפגעים. תמימי רגזה בשל תוצאת הפיגוע ה"מאכזבת" והודיעה לשותפה דגלס כי מעתה יש "לבדוק את כל המטענים מראש", כדי שהפגיעה בנפש תהיה ודאית. בהמשך תיכננה פיגועים נוספים.‏[3]

חוסאם בדראן, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, היה אף הוא מעורב בתכנון הפיגוע. תכנון הפיגוע וייצור המטען נעשה על ידי עבדאללה ברגותי, פעיל בכיר בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס.

המטען, אשר הוטמן בתוך גיטרה קלאסית, שקל בין 5 ל-10 קילוגרם והכיל מסמרים, ברגים ואומים רבים (אשר נפוצים לכל עבר בעת הפיצוץ וגורמים לפגיעות בנפש גדולות יותר).

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעדת סבארו נמצאה ברחוב קינג ג'ורג' פינת רחוב יפו (צומת האיקסים) בלב המרכז המסחרי בירושלים. המחבל נכנס למסעדה דקות לפני השעה 14:00 בצהריים, כשהוא מנצל את שעת העומס כשהיא צפופה בלקוחות, והרחוב מלא בהולכי רגל. על פי עד ראייה, המחבל נכנס לבוש בחולצה לבנה, הביט בתפריט ושאל את המוכר כמה זמן יקח לו להכין ספגטי. בזמן שהמוכר ענה לו, הכניס ידו לתיק והפעיל את הפצצה.‏[4]

תוצאות הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הפיגוע היו קשות, 15 נרצחו (7 מתוכם ילדים) וכ-140 נפצעו. בפיצוץ מסעדת סבארו נהרסה כליל, חלונות הראווה הגדולים הועפו, חלקם בשלמותם, לעבר הכביש וציוד הועף מהמסעדה אל הרחוב. כתוצאה מהפיצוץ נפלה גם תקרת הרביץ על הנפגעים. הגורם שהגביר את קריסת המבנה היה טכניקת ה"פל-קל" שלו,‏[5] זו הנחשבת אחראית לאסון ורסאי באולם החתונה פחות משלושה חודשים לפני הפיגוע. כוחות גדולים של משטרה, הצלה ישראל זק"א ומגן דוד אדום הגיעו למקום תוך רגעים ספורים ופינו הנפגעים לארבעת בתי החולים בירושלים: הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, ביקור חולים ושערי צדק.

בין הרוגי הפיגוע היו חמישה בני משפחה אחת, משפחת סחיווסחורדר (אבי המשפחה, רעיתו, ושלושה מילדיהם. שני ילדים נוספים מהמשפחה נפצעו קשה).‏[6]

התגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לפיגוע, משטרת ירושלים סגרה את האוריינט האוס יום למחרת הפיגוע, וכן תשעה מבנים פלסטיניים אחרים. כמו כן צה"ל השתלט על מפקדות פוליטיות וצבאיות פלסטיניות שבאבו דיס כבר מוקדם בבוקר שישי שלמחרת.‏[7]

תגובות הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאסר ערפאת גינה את הפיגוע, אך למרות הגינוי פרצו חגיגות ברצועת עזה שכללו חלוקת ממתקים והאדרת המחבלים. על פי מערכת הביטחון הישראלית, לרשות הפלסטינית אחריות ישירה לפיגוע. ערפאת גם החליט שלא לבצע מעצרים, אף לאחר שהועברו שמות של מתכנני הפיגועים מהחמאס לידי הרשות.‏[1] במהלך השנים שלאחר הפיגוע, התקשורת הפלסטינית חילקה כבוד ושבחים למבצעי הפיגוע, דגלס ותמימי.‏[8] החמאס הילל את הפיגוע והצהיר כי "הפעולה בסבארו פתחה דף חדש בספרי הגבורה".‏[2] משפחת המחבל המתאבד גם הביעה "שמחה וגאווה" לפיגוע הבן.‏[9]

ב-23 בספטמבר 2001, לציון שנה לאינתיפאדה השנייה, סטודנטים באוניברסיטת א-נג'אח בשכם פתחו תערוכה חגיגית, שכללה שיחזור של הזוועה בפיגוע ההתאבדות שבמסעדת סבארו. בכניסה לחדר התערוכה, דגל ישראל ודגל ארצות הברית שימשו כמחצלת, ושלט של סבארו התנוסס למעלה. בתוך החדר התערוכה כללה פיזור משולשי פיצה וחלקי גופות הנרצחים ברחבי החדר.‏[7]

הגינויים הבינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאות האיחוד האירופי, המזכירות הכללית של האו"ם, וכן נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, פרסמו גינויים נגד הפיגוע. ב-24 בפברואר 2002, ביקרה הסנטורית הילרי קלינטון יחד עם ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט באתר הפיגוע. בביקור אמרה קלינטון כי ערפאת הוא האחראי לטרור והאחראי לכישלון שיחות השלום עם ממשלת ברק בועידת קמפ דייוויד (2000). היא גם ביקרה פצועים מהפיגוע שעדיין החלימו בבית החולים הדסה‏[10][11].

גורל המחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוחמד דגלס ואיל מוחמד - מחבל מהכפר בורקא. נעצר ב-4 בספטמבר 2001 על השתתפותו בתכנון ובביצוע הפיגוע. במשפטו טען כי הוא מצטער שלא הצליח לרצוח מספר גדול יותר של יהודים. הורשע בגרימת מוות בכוונה, קשר לגרימת מוות, ועוד. נגזרו עליו 15 מאסרי עולם. ב-18 באוקטובר 2011 שוחרר במסגרת השלב הראשון של עסקת שליט.‏[2]
  • אחלם תמימי עארף אחמד - נעצרה ב-14 בספטמבר 2001 על השתתפותה בתכנון ובביצוע. באוקטובר 2003 נגזרו 16 מאסרי עולם על תמימי.‏[3] תמימי הפכה לגיבורת הסרט הישראלי "הביטחוניים" שצולם בבתי הכלא בו מוחזקים הרוצחים של פת"ח וחמאס. לניו יורק טיימס אמרה הרוצחת: "איני מצטערת על מה שעשיתי. אנחנו נשתחרר מן הכיבוש ואחר כך אשתחרר מן הכלא".‏[12] ב-18 באוקטובר 2011 שוחררה תמימי לירדן במסגרת השלב הראשון של עסקת שליט. אחלם תמימי זכתה לכבוד והערצה בחברה הפלסטינית, וניתנה לה להנחות תוכנית טלוויזיה העוסקת בשיבוח המחבלים ובקריאות לביצוע פיגועים וחטיפות.‏[13]

ב-2014 הועברו שרידי גופתו של המחבל המתאבד לידי הרשות הפלסטינית.‏[15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ברוך קרא, אלוף בן, מאת עמוס הראל, 14 הרוגים וכ-140 פצועים בפיגוע התאבדות במרכז ירושלים, 10.08.2001, אתר הארץ
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 חיים לוינסון, עוד פרטים על האסירים המשתחררים: מעורב בפיגוע בדולפינריום ומכין חגורות נפץ", 13/10/2010, אתר "הארץ"
  3. ^ 3.0 3.1 אפרת וייס, 16 מאסרי עולם למסיעת המחבל מ"סבארו", 23.10.2003, אתר ynet
  4. ^ יונתן גונן, עשור לפיגוע בסבארו, חמאס: "זעזענו את עמודי התווך של ישראל", 09/08/2011, אתר נענע10
  5. ^ Hillel Fendel (May 31, 2007). "Inventor of Pal-Kal Sentenced to Four Years". Arutz Sheva. Retrieved 2008-01-18. 
  6. ^ מערכת נענע 10 נשארנו חמישה - הסרט המלא, 22/04/2012, מדור יום הזיכרון, נענע 10
  7. ^ 7.0 7.1 Suicide bombing at the Sbarro pizzeria in Jerusalem - 9-Aug-2001, 09/08/2001, אתר משרד החוץ
  8. ^ איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק, הטלוויזיה הפלסטינית מברכת את מחבלי מסעדת סבארו, 13/09/2011, אתר מבט לתקשורת פלסטינית
  9. ^ Brian Whitaker, Who carried out suicide bombing? 10/08/2001, The Guardian
  10. ^ טקסט של נאום של הילרי קלינטון לפני אייפק
  11. ^ ‫אפרת וייס ודיאנה בחור, הילארי קלינטון במסעדת סבארו: ערפאת אחראי לטרור, באתר ynet‏, 24 בפברואר 2002‬
  12. ^ זאב גלילי הנה המחיר: הרוצחת היפה מקפה "סבארו", 16.03.2009, הגיון בשגעון
  13. ^ ניר יהב, מערכת וואלה! חדשות הקריירה החדשה של המחבלת מסבארו: מנחת טלוויזיה, 16.03.2009, מדור חדשות באתר וואלה
  14. ^ ‫ניר חסון, יהונתן ליס ושירות "הארץ"‏, 67 מאסרי עולם למכין המטענים בסבארו ומומנט, באתר וואלה! NEWS‏, 30 בנובמבר 2004‬‏
  15. ^ ישראל העבירה לרשות את גופת המחבל מ"סבארו", ערוץ 7, 30 באפריל 2014
האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
הפיגוע בקו 37 (5.03) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגועי התאבדות בחדרה (26.10) ונתניה (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבידות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל