הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיר ירושלים
שם המערכת הרכבת הקלה בירושלים
מידע על ההקמה
עלות 5 מיליארד שקלים (משוער)
התחלת בנייה 2019 (משוער)
פתיחת הקו 2025 (משוער)
מידע על הקו
רוחב המסילה 1435 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך הקו 20 ק"מ
צבע על המפה כחול
Jerusalem Mass Transit.svg
מפה המראה את הקו הכחול והאדום על רקע שטחה של ירושלים
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לחצו כדי להקטין חזרה
תחנה מרכזיתיצחק נבוןמלחהגן החיות התנ"כירכבתרכבתהדסה עין כרםהר הרצלהרכבת הקלההרכבת הקלהרכבת תת-קרקעיתהקו הכחולהרכבת הקלההרכבת הקלההקו הכחולרכבת הכותלהעיר העתיקהממילאהמרכזרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתרכבת תת-קרקעיתתחבורת ירושלים.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בירושלים:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הקו הכחול - אוטובוסים מרווחים (בכחול), המשך מתוכנן של הרכבת, של הקו האדום ושל הקו הכחול בקווים דקים, ותחנת האוטובוסים המרכזית


הנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית במרכז דרך חברון, בעתיד יוסבו לשימוש הקו הכחול של הרכבת הקלה

הקו הכחול הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השלישי שנחנך מבין קווי הרכבת הקלה בירושלים. הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית הקו בינואר 2016.[1]

אורכו של הקו הוא כ-20 קילומטר שלאורכם יוקמו 42 תחנות. הוא צפוי לשרת כ-250,000 נוסעים ביממה, בתדירות של 3–4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 90 קרונות, שמהווים 45 רכבות.

על הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי הקו מתוכנן להתפרש משכונת גילה בקצהו הדרומי ועד לשכונת רמות בקצהו הצפוני. בדרכו יעבור בדרך חברון, תיאטרון החאן, מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית, רחוב קרן היסוד, רחוב המלך ג'ורג', יחצה את הקו האדום ברחוב יפו וייכנס למנהרה באורך 1.2 ק"מ מאזור רחוב שטראוס עד שדרות גולדה מאיר. בתוואי המנהרה ייבנו שלוש תחנות אשר ישרתו את תושבי הרחובות שטראוס, יחזקאל ושמואל הנביא. משדרות גולדה מאיר התוואי ממשיך עד לשכונת רמות. שלוחה נוספת של הקו תתפצל באזור מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית ותמשיך לרחוב עמק רפאים, שכונת קטמונים ואצטדיון טדי.

המאבק סביב מקטע עמק רפאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור תוכנן הקו לעבור לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים שהפסיקה לפעול בשנת 1998, עקב מצב התחזוקה הרעוע של המסילה. עיריית ירושלים (אז בראשות אהוד אולמרט) התנגדה לפתיחתה מחדש של תחנת הרכבת הישנה על רקע כוונה להפוך את התחנה הישנה למתחם נדל"ן,[2] ובמקומה הוקמה תחנת הרכבת מלחה כתחנת הקצה של הקו; כך מסילת הרכבת באזור זה נותרה ללא שימוש וגופי התכנון החליטו להשתמש בתוואי המסילה לרכבת קלה.

עם זאת, במהלך תכנון הרכבת הקלה הוקם לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים פארק המסילה, שהפך מהרה לאטרקציה ולאבן שואבת לתושבים מכל השכונות הסובבות. עקב כך עלתה התנגדות מצד תושבים רבים משכונות בקעה, גוננים והמושבה הגרמנית להעברת הרכבת הקלה בתוואי זה. כתוצאה מכך שונתה התוכנית והוחלט להעביר את תוואי הרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים.[3] התוכנית כוללת שדרוג המרחב הציבורי ברחוב, שיפוץ כללי וחידוש תשתיות והפיכת הרחוב ל"מדרחוב משולב" בו התנועה משתלבת במרחב הולכי הרגל. בנוסף, הרחוב יפסיק לשמש תנועה עוברת אל מרכז העיר, אך תתאפשר גישה אל מרכז הרחוב משני קצותיו: מכיוון דרך בית לחם ומכיוון צמת אורנים.

סמוך להפקדת התוכנית הופעל על העירייה לחץ מצד קבוצת סוחרים ותושבים מהאזור לשנות את התוכנית ולהעביר את הקו בפארק המסילה, כדי לשמור על תנועת הרכב הפרטי ברחוב עמק רפאים ועקב חשש מפגיעה בעסקים ברחוב בתקופת העבודות. מנגד הביעו תושבים רבים ואף סוחרים מהרחוב תמיכה בתוכנית, בטענה שהרחוב ירוויח ממעבר הרכבת וצמצום התנועה הפרטית ברחוב, וכי החלופות האחרות יפגעו בפארק המסילה ובשכונות הסמוכות.[4] בפברואר 2017, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד מעבר תוואי הרכבת הקלה בעמק רפאים.[5] בנובמבר 2017 החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לאשר את הקו הכחול אך להחריג ממנו את מקטע עמק רפאים לשם בחינה נוספת של החלופות.[6]

מפגש עם קו הרכבת המהיר לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התחבורה ורכבת ישראל בשיתוף עיריית ירושלים בודקים אפשרות להארכת קו הרכבת המהיר לירושלים מתחנת בנייני האומה ועד לתחנת הכותל המערבי לשם כך יהיה צורך לחצוב מנהרה באורך 2.5 קילומטרים. עלות הפרויקט מוערכת בכ-2 מיליארד שקל.[7] אם יוחלט על ביצוע הארכת הקו, הכרייה תעשה מכיוון ממילא לכיוון תחנת האומה וזאת כדי לא להפריע לפעילות בתחנת האומה. לפי התוכנית תוקם בנוסף גם תחנת ירושלים מרכז, באזור הצטלבות הרחובות יפו והמלך ג'ורג'. מיקום התחנה באזור זה יאפשר למשתמשים בה נגישות למסלול הקו האדום הקיים והקו הכחול המתוכנן של מערך הרכבת הקלה בירושלים, ולהמשיך בנסיעה כמעט לכל נקודה מרכזית בעיר.[8]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון הקו החל עוד בתחילת שנות ה-2000, כחלק ממערך הכולל של הרכבת הקלה בירושלים. בתחילה תוכנן כקו רכבת קלה, אך הוחלף לקו של מערכת אוטובוסים מהירה (BRT Bus Rapid Transit), עקב שיקולי עלות. נשקלו מספר סוגים שונים של אוטובוסים: החל מאוטובוסים מפרקיים רגילים, דרך אוטובוסים מפרקיים ארוכים במיוחד (אוטובוס מפרקי בעל שלושה חלקים ולא שניים כמקובל) ועד לאוטובוסים מפרקיים המונעים על ידי מערכות הנעה בגז או מנועים היברידיים. לאוטובוסים הוקמה תשתית שמאפשרת את תנועתם במסלולים בלעדיים (נתיב תחבורה ציבורית) ולכן גם מהירים ולא נתונים לפקקים, כאשר מסלולים אלו נבנים בתשתית מתאימה, כך שהמרת מסלולים אלו למסלולי רכבת קלה בעתיד, בהתאם לדרישה, יכולה להיעשות בקלות, בעלות נמוכה ובאופן מהיר.

העבודות על בניית נתיב התחבורה הציבורית הבלעדי של הקו, ברחובות רחוב המלך ג'ורג', קרן היסוד ודרך חברון החלו בשנת 2005 והסתיימו בשנת 2010.[9]

בינואר 2011, נחנכה מערכת האוטובוסים החדשה, הפועלת עם האוטובוסים החדשים (תקן יורו 5), בקווים המחברים בין שכונות רמות לגילה (קווים 71,72 ו-31,32 ) ובין הר נוף להר חומה (קווים 74 ו-75).[10]

בעקבות הצלחת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים הוחלט לשדרג גם את הקו הכחול לרכבת קלה. זאת מאחר שרכבת קלה מסוגלת להעביר בכל נסיעה נפח נוסעים גדול יותר ממערכת אוטובוסים מהירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית "הקו הכחול" של הרכבת הקלה
  2. ^ חיבור חיוני לירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2001
  3. ^ ניר חסוןהרכבת הקלה מפלגת את המושבה הגרמנית בירושלים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
  4. ^ ריבה, נעמה (17 באוגוסט 2017). "שמים פס על המושבה הגרמנית בירושלים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2018. 
  5. ^ חסון, ניר (9 בפברואר 2017). "ביהמ"ש דחה עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד תוואי הרכבת הקלה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2017. 
  6. ^ חסון, ניר; ריבה, נעמה (6 בדצמבר 2017). "הישג לתושבי עמק רפאים: תוואי הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים ייבחן מחדש". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2018. 
  7. ^ עמירם ברקת, ‏תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
  8. ^ אורן דורי, תוכנית חדשה: הרכבת מתל אביב תגיע למרכז ירושלים - במקום לכותל, באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2016
  9. ^ שרון קדמי, בדרך לניתו"ץ שיאי המהירות, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
  10. ^ ניר חסוןירושלים: ניר ברקת וישראל כץ חנכו את מערך האוטובוסים החדש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2010