ריטה מיי בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ריטה מיי בראוןאנגלית: Rita Mae Brown, נולדה ב-28 בנובמבר 1944) היא סופרת ומשוררת אמריקאית, ואקטיביסטית פמיניסטית וביסקסואלית. היא ידועה בשל ספרה הראשון, הרומן רב המכר "סבך הפרי האדום" אשר יצא לאור 1973 והציג מערכות יחסים רומנטיות ומיניות בין נשים, באופן מפורש אשר לא היה מקובל באותה התקופה. בראון חוקרת ברבים מספריה מערכות יחסים ביסקסואליות, לסביות, והומוסקסואליות, וכן את מקומן של נשים בחברה בה מעמדן נחות. בראון היא גם כותבת ספרות בלשית ותסריטאית, והייתה אקטיביסטית בולטת בשנות ה-60 בתחומי פמיניזם וזכויות להט"ב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראון נולדה בהנובר שבפנסילבניה, ארצות הברית. היא גדלה בפלורידה ומשנת 2004 היא מתגוררת באזור שרלוטסוויל שבוירג'יניה. במהלך שנות ה-60 למדה בראון באוניברסיטת פלורידה אך לא השלימה את לימודיה שם. היא עברה לניו יורק ונרשמה לאוניברסיטת ניו יורק שם השלימה תואר ראשון בלימודים קלאסיים ואנגלית. בהמשך קיבלה תואר אקדמאי נוסף בסינמטוגרפיה מבית הספר לאומנות חזותית בניו יורק. בנוסף, היא בעלת תואר במדע המדינה מ"המכון ללימודי מדיניות" בוושינגטון די. סי.

בראון הייתה בת-זוגן של הטניסאית מרטינה נברטילובה, של השחקנית פני פלאג ושל הפוליטיקאית איליין נובל.

את קריירת הכתיבה שלה החלה בראון בפרסום שני ספרי שירה אשר הראשון מביניהם יצא בשנת 1971. בשנת 1982 היא הייתה מועמדת לפרס אמי.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 מיקדה בראון את פעילותה בפוליטיקה והפכה לאקטיביסטית בתנועות רבות, ביניהן התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, התנועה הפמיניסטית ותנועת ההתנגדות למלחמה. בנוסף, היא הייתה חברה בתנועה לשחרור הלהט"בי, סייעה בהקמת ארגון נוסף (Student Homophile League) ולקחה חלק במהומות סטונוול שנערכו בניו יורק.

בראון עבדה בארגון נשים לאומי (NOW) בסוף שנות השישים כעורכת של עלון הארגון ובתפקידים נוספים. ב-1969 בטי פרידן, שהייתה נשיאת הארגון, פטרה אותה כחלק מההתנגדותה למעורבות הגוברת של לסביות בתנועה שהיא קראה לה "איום הלוונדר". בראון ואחרות ארגנו מפגן בכנס לסבי בו עלו לבמה מול 400 נשים לבושות חולצות עם הכיתוב איון הלוונדר והקריאו את מה שנחשב המניפסט הלסבי פמיניסטי הראשון (The Woman-Identified Woman)[1][2]. לבראון היה תפקיד חשוב במתקפה שערכה תנועת הפמיניזם הרדיקלי "איום הלוונדר" ("Lavender Menace") על הדרת הלסביות מארגוני נשים.

בתחילת שנות ה-70 הייתה בראון מהמייסדות של העיתון הלסבי-פמיניסטי "The Furies Collective", אשר האג'נדה שלו הייתה שהטרוסקסואליות היא המקור לכל תהליכי הדיכוי.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Hand That Cradles the Rock (1971)
  • Songs to a Handsome Woman (1973)

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mary Pickford: A Life on Film (1997)
  • The Woman Who Loved Elvis (1993) (TV)
  • Rich Men, Single Women (1990) (TV)
  • Me and Rubyfruit (1989)
  • My Two Loves (1986)
  • The Long Hot Summer (1985)
  • The Slumber Party Massacre (1982)
  • I Love Liberty (1982)

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bonnie Zimmerman, Editor, Lesbian Histories and Cultures: An Encyclopedia, Routledge, 1999, כרך Vol. 1, עמ' 134
  2. ^ Vicki L. Eaklor, Queer America: A GLBT History of the 20th Century, Greenwood, 2008, עמ' 145