ריפוי חמותו של שמעון כיפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריפוי חמותו של שמעון כיפא פטרוס מאת ג'ון ברידג'ס, המאה ה-19.

ריפוי חמותו של שמעון כיפא (פטרוס) הוא אחד מהנסים של ישו המתואר בכל הבשורות הסינופטיות: במתי ח: 15-14[1], מרקוס א: 31-29 [2] ולוקס ד: 39-38 [3][4].

סיפור נס הריפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבשורותיהם של מרקוס ולוקס, הנס מתרחש לאחר שישו הטיף בבית הכנסת בכפר נחום. ישו הולך לביתו של שמעון כיפא (פטרוס), שם הוא רואה את חמותו (אמה של אשתו) של שמעון כיפא חולה ושוכבת במיטה, קודחת מחום. ישו נוגע בידה והחום מרפה ממנה מיד ובתגובה היא קמה ומתחילה לשרת אותו. בבשורה על פי מתי, הנס מתועד כנס השלישי בסדרת נסי הריפוי של ישו שתועדו במתי פרק ח בעקבות הדרשה על ההר שנשא ישו.

הגרסה של הבשורה על פי מתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

14 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ בֵּיתָה פֶטְרוֹס וַיַּרְא אֶת־חֲמוֹתוֹ נֹפֶלֶת לְמִשְׁכָּב וְחוֹלַת קַדָּחַת׃ 15 וַיִּגַּע בְּיָדָהּ וַתִּרֶף מִמֶּנָּה הַקַּדָּחַת וְתָּקָם וַתְּשָׁרֲתֵם׃

הבשורה על-פי מתי, פרק ח', פסוקים 14–15, בתרגום דליטש

הגרסה של הבשורה על פי מרקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

29 וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרַי עִם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן׃ 30 וְחוֹתֶנֶת שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה אֲחוּזַת הַקַּדָּחַת וַיְמַהֲרוּ וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו עָלֶיהָ׃ 31 וַיִּגַּשׁ וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַיְקִימֶהָ וַתִּרֶף מִמֶּנָּה הַקַּדַּחַת פִּתְאֹם וַתְּשָׁרֶת אוֹתָם׃

הבשורה על-פי מרקוס, פרק א', פסוקים 29–31, בתרגום דליטש

הגרסה של הבשורה על פי לוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

38 וַיָּקָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹא בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וְחֹתֶנֶת שִׁמְעוֹן אֲחָזַתָּה קַדַּחַת רָעָה וַיִּפְגְּעוּ בוֹ בַּעֲדָהּ׃ 39 וַיִּתְיַצֵּב עָלֶיהָ וַיִּגְעַר בַּקַּדַּחַת וַתִּרֶף מִמֶּנָּה וַתָּקָם מְהֵרָה וַתְּשָׁרֵת אֹתָם׃

הבשורה על-פי לוקאס, פרק ד', פסוקים 38–39, בתרגום דליטש

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמותו של שמעון כיפא (פטרוס) במחלת חום (קדחת) כלשהי. בתלמוד הקדחת נחשבת כמו אש[5]. המקור היווני מרמז על כך שהיא הייתה חולה באופן אנוש (קדחת רעה בעברית)[6]. הנוכחים במקום מדברים בפני ישו על מחלתה, ומפגיעים בעדה. ישו ניגש אליה, אוחז בידה ועוזר לה לקום. הוא גוער בקדחת וזו מרפה ממנה והיא קמה לשרת אותם.

סילס הנדרסון מציין שבבשורה על פי מרקוס, המילה במקור היווני שתורגמה כ"עזר לה לקום" זהה למילה שבהמשך מרקוס טז: 6 משמשת על ידי המלאך ליד קברו של ישו כשהוא אומר לנשים כי "הוּא (ישו) קָם". הנדרסון מסיק מכך שמרקוס יוצר קשר לתחיית המתים, ומציע בכך שהאישה שחלתה אנושות הוחזרה ל"חיים חדשים" בכך שהחלה לשרת אחרים[6].

במרבית הגרסאות של מתי ח: 15, היא החלה לשרת "אותו" (כלומר ישו) אך ב - Textus Receptus היא "החלה לשרתם". בבשורות מרקוס ולוקס שתיהם מתייחסות ל"לשרתם"; לכן טוען יוהאן בנגל כי בבשורתו של מתי, מצוי הנוסח היותר מדויק ושיש לקרוא "לשרתם" בעוד שהשימוש "לשרת אותו" בבשורות האחרות שגוי[7].

בעקבות אירוע זה, הבשורות מדווחות כי בערבו של אותו יום, עם שקיעת החמה, "הביאו לישו מהסביבה, את כל החולים שסבלו ממחלות שונותם או שהיו אחוזי שדים, ישו הניח את ידיו על כל אחד מהם, ריפא אותם וגרש מהם שדים" (מתי ח: 18-16).

הפרשן המקראי מתיו הנרי השתמש באירוע כדי לטעון (כנגד אנשי דת שטוענים כנגד נישואים) כי "ישו ... הוכיח בכך שריפא את חמותו של שמעון כיפא, שהוא מאשר את המצב של "הנישואים"[8].

בעקבות גירוש שדים רבים באותו אירוע של, רבים מהשדים שיצאו מאחוזי השדים קראו לישו "אַתָּה הוּא (הַמָּשִׁיחַ) בֶּן־הָאֱלֹהִים" אך הוא "גְעַר־בָּם וְלֹא נְתָנָם לְדַבֵּר כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ" (בשורת לוקס ד: 41).

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאולה פרדרסן, "מישו למשיח" (2000), ISBN 0-300-08457-9
  • ורנון ק. רובינס, "ישוע המורה: פרשנות סוציו-רטורית למארק" 2009, ISBN 978-0-8006-2595-5
  • פ. נ'ון מלדאו, המשיח בשתי הבריתות, 1956, 1969, 1998, קרן אחוה משיחית, ISBN 965-447-053-5
  • ריסטו סנטלה, המשיח בתנ"ך – לאור ספרי חז"ל, 1980, 1984, דפוס ינץ בע"מ
  • ריסטו סנטלה, המשיח בברית החדשה – לאור ספרי חז"ל, 1984, דפוס ינץ בע"מ
  • פ. לבר טוב, בן האדם – חיי ישוע המשיח ופעליו, 1968, הוצאת דולפין

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הבשורה על פי מתי פרק ח – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  2. ^ הבשורה על פי מרקוס פרק א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  3. ^ הבשורה על פי לוקאס פרק ד – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  4. ^ John Clowes, 1817 The Miracles of Jesus Christ, published by J. Gleave, Manchester, UK page 31
  5. ^ van der Loos, Dr. Hendrik (1965). The Miracles of Jesus. E.J. Brill, Leiden, Netherlands. pp. 552–555.
  6. ^ 1 2 Henderson S.D.S., Silas. "How the story of Peter’s mother-in-law is actually about us", Aleteia, February 3, 2018
  7. ^ Bengel's Gnomon of the New Testament on Matthew 8, accessed 23 December 2016
  8. ^ Matthew Henry's Commentary on Matthew 8, accessed 23 December 2016