רנה ז'יסט אאיאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רנה ז'יסט אאיאי
René Just Haüy
לידה 28 בפברואר 1743
סן-ז'יסט-אן-שוסה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביוני 1822 (בגיל 79)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה, מינרלוגיה
מקום מגורים צרפת
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט כריסטיאן סמואל וייס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
אחד מאבות הקריסטלוגרפיה, ניסח את החוק הגאומטרי של הקריסטלוגרפיה הקרוי על שמו, ואת התאוריה כיצד לסווג את המינרלים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רְנֶה זִ'יסְט אַאִיאִי (René Just Haüy‏) (28 בפברואר 17433 ביוני 1822) היה מינרלוג צרפתי ואחד מאבות הקריסטלוגרפיה. הוא ידוע גם בכינויו "האב אאיאי" (Abbé Haüy) לאחר שנעשה כומר של כבוד בקתדרלת נוטרדאם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאיאי נולד בסן-ז'יסט-אן-שוסה (Saint-Just-en-Chaussée) שבמחוז ואז (Oise, אז חלק מאיל-דה-פראנס, כיום בחבל פיקרדיה). אביו היה אורג עני, ורק תמיכה כספית מאב המנזר המקומי של מסדר הפרמונסטרטנים, שהתרשם מכישוריו השכליים ומנטייתו לשירה כנסייתית, אפשרה לשלוח אותו ללימודים בפריז. תחילה שירת אאיאי זמן מה כזמר במקהלת הכנסייה ואחר כך התקבל ללימודי תאולוגיה במכללת נוואר (Collège de Navarre) שבאוניברסיטת פריז. משסיים את לימודיו החל אאיאי ללמד במכללה והיה מורה בה במשך 21 שנים. שנים אחר כך הוסמך ככומר קתולי, והחל ללמד במכללה של הקרדינל למואן (Lemoine).

בלימודיו הייתה הספרות תחום העניין העיקרי של אאיאי, אך אחד מעמיתיו במכללה עורר את עניינו בבוטניקה, והוא הקדיש לחקר הנושא את זמנו הפנוי. סדרת הרצאות של לואי דובנטון (Louis-Jean-Marie Daubenton) על מינרלוגיה הפנתה את תשומת לבו לתחום, ותאונה קלה שאירעה לו החלה את מחקריו הידועים על מבנה הגביש. כשבחן את אוסף הגבישים של דו קרואסה (Du Croisset) הוא הפיל במקרה דגימה נאה של פצלת איסלנדית (סוג של קלציט). לאחר שבחן את השברים הוא גילה שהם התפצלו לאורך מישורים ישרים שנפגשו בזוויות קבועות. הוא שבר חתיכות קלציט נוספות וגילה כי בלא תלות בצורה המקורית של גביש הקלציט, לשברים הייתה תמיד צורת מעוינת. הוא החל בסדרת ניסויים ובהתבסס על חוק הזוויות הקבועות (המכונה גם "חוק סטנו") שנתגלה על ידי ניקולאוס סטנו ופותח על ידי ז'אן-בטיסט לואי רומה דה ל'איל, הוא ניסח את החוק הגאומטרי של הקריסטלוגרפיה הקרוי על שמו, ואת התאוריה כיצד לסווג את המינרלים.

ערכן של תגליותיו, שניסוחן המתמטי פורסם על ידי אאיאי בספרו "מסה על מינרלוגיה" (Traité de minéralogie), הוכר מיד, ודובנטון ולפלס האיצו בו לדווח עליהן לאקדמיה הצרפתית למדעים והוא הבטיח את מקומו באגודה זו. שמו של אאיאי ידוע גם בשל התצפיות שערך בתופעת הפירואלקטריות (היכולת ליצור מתח חשמלי בתגובה לחום).

כשפרצה המהפכה הצרפתית הושלך אאיאי לכלא סמינר דה סן-פירמן (Seminaire de Saint-Firmin) יחד עם אנשי כמורה אחרים שסירבו להישבע אמונים למשטר החדש, ספריו הוחרמו ואוסף הגבישים שלו פוזר. אאיאי שוחרר מהכלא בזכות התערבותו של אחד המדענים הצרפתים המובילים ותלמידו לשעבר, אטיין ז'ופרואה סנט-אילר (Étienne Geoffroy Saint-Hilaire). ב-1794 מונה לאוצר במשרד המכרות, ובאותה שנה התמנה לפרופסור לפיזיקה באקול נורמל סופרייר. נפוליון העריך אותו מאוד ודאג למנותו לכומר של כבוד בקתדרלת נוטרדם ולהעניק לו את אות לגיון הכבוד (בין הראשונים שזכו לכבוד זה). בשנת 1802 החליף אאיאי את הגאולוג דֵאוֹדָה דֵה דוֹלוֹמְייה (מגלה הדולומיט), שמת שנה לפני כן, בתפקיד פרופסור למינרלוגיה במוזיאון הלאומי הצרפתי להיסטוריה של הטבע שנוסד אחרי המהפכה. בתפקיד זה תרם אאיאי להרחבה ניכרת של אוספי המוזיאון. ב-1809 קיבל אאיאי מינוי זהה בסורבון, אולם לאחר 1814 הוא פוטר ממשרתו על ידי ממשל הרסטורציה של בית בורבון. עקב כך, חי אאיאי חיי דלות בשארית חייו, אבל האומץ ותכונות המוסר הנעלה שעמדו לצדו בצעירותו לא נטשו אותו בזקנתו והוא נשאר שמח בחלקו עד מותו בפריז.

אחיו, ולנטן אאיאי (Valentin Haüy), היה הראשון שהקים בית ספר לעיוורים.

הוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסה על התאוריה של מבנה הגבישים (Essai d'une théorie sur la structure des crystaux‏) (1784) BNF.
  • הרצאה מנומקת על התאוריה של החשמל והמגנטיזם על פי חוקי אפינוס (Exposition raisonné de la théorie de l'électricité et du magnétisme, d'après les principes d'Æpinus‏) (1787) BNF.
  • על המבנה הנחשב כמאפיין מייחד של המינרלים (De la structure considérée comme caractère distinctif des minéraux‏) (1793).
  • הצגה תמציתית של התאוריה של מבנה הגבישים (Exposition abrégé de la théorie de la structure des cristaux‏) (1793) BNF.
  • תמצית המאמר הבסיסי על מינרלוגיה (Extrait d'un traité élémentaire de mineralogy‏) (1797).
  • מסה על מינרלוגיה (Traité de mineralogy‏) (1801) BNF: כרך 1, כרך 2, כרך 3, כרך 4, כרך 5.
  • מסה בסיסית על פיזיקה (Traité élémentaire de Physique‏) (2 כרכים 1803, 1806), נכתבה על פי בקשתו של נפוליון Google Books
  • טבלאות השוואה בין תוצאות הקריסטלוגרפיה לאנליזה הכימית, יחסית לסיווג המינרלים (Tableau comparatif des résultats de la cristallographie, et de l'analyse chimique relativement à la classification des minéraux‏) (1809) BNF
  • מסה על אבני חן (Traité des pierres précieuses‏) (1817) BNF
  • מסה על קריסטלוגרפיה (Traité de cristallographie‏) (2 כרכים, 1822) Google Books

בנוסף הוא תרם מאמרים רבים, 100 מתוכם מופיעים בקטלוג של החברה המלכותית, לביטאונים מדעיים שונים, בייחוד "ביטאון הפיזיקה" (Journal de physique‏) וה"שנתונים של המוזיאון להיסטוריה של הטבע" (Annales du Museum d'Histoire Naturelle).

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך הוא תרגום של הערך René Just Haüy מהוויקיפדיה האנגלית (שהעתיקה את הערך מהמהדורה האחת-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה הפומבית) תוך תיקון טעויות והרחבה על בסיס הערך René-Just Haüy מהאנציקלופדיה הקתולית ובתוספת מידע מגרסת 2004 של האנציקלופדיה בריטניקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רנה ז'יסט אאיאי בוויקישיתוף