פעמת
שמות נוספים | דפיקות לב, פלפיטציות |
---|---|
תחום | רפואה פנימית, קרדיולוגיה |
קישורים ומאגרי מידע | |
DiseasesDB | 29231 |
MedlinePlus | 003081 |
סיווגים | |
ICD-10 | R00.2 |
ICD-11 | MC81.2 |
פַּעֶמֶת (בלועזית: פַּלְפִּיטַצְיוֹת, palpitations) היא תסמין של תחושת הלמות הדופק בבית החזה. תחושת זו של הלמות הדופק יכולה להיות קבועה או לפרקים, סדירה או בלתי סדירה וקשורה בתנוחה. בלשון הדיבור מכונה תסמין זה דפיקות לב, אם כי לעיתים מדווחים אנשים החווים פעמת על תחושת החסרת פעימה. פעמים רבות דפיקות הלב מודגשות בעת מנוחה, כאשר ישנם מעט גירויים חיצוניים.
פעמת יכולה לנבוע מסיבות רבות, ובכלל זה מחלות לב וכלי דם וסיבות נפשיות. פעימות מוקדמות, בין אם ממקור עלייתי או חדרי, הן סיבה שכיחה לתחושה של החסרת פעימה, וברוב הגדול של המקרים מדובר בממצא שפיר ללא חשיבות קלינית. עם זאת, פעמת יכולה להיות ביטוי להפרעת קצב, בפרט הפרעת קצב מהירה, לבעיות מבניות בלב או למחלות של שריר הלב. צריכה של תרופות וחומרים מסוימים יכולה אף היא להשרות פעמת.
סיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מחקר משנת 1996, הסיבה השכיחה ביותר לפעמת, 43% מהמקרים, היא סיבה לבבית. 31% נוספים נובעים מסיבות פסיכיאטריות שונות. בשאר המקרים הסיבות הן שונות, או שלא נמצאה סיבה ברורה.[1]
מחלות לב וכלי דם
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיבה שכיחה לפעמת המופיעה לסירוגין היא פעימות מוקדמות, בין אם עלייתיות או חדריות. ככלל, מדובר בממצא שפיר בפעימות הלב, אשר מודגש כהחסרת פעימה או כפעימה מוגברת וחזקה בפעימה העוקבת. פעמת סדירה וממושכת נובעת מהפרעות קצב מהירות, לרבות טכיקרדיה על-חדרית וטכיקרדיה חדרית. אם הפעמת אינה סדירה וממושכת, הסיבה יכולה להיות פרפור עליות. למרות האמור לעיל, רוב הפרעות קצב אינן מתבטאות בפעמת.
התכווצות בחוזקה, המכונה גם היפרדינמית, של הלב היא מנגנון נוסף להופעת פעמת. התכווצות מסוג זה יכולה להתרחש באופן פיזיולוגי בשל עודף בקטכולאמינים, כמו בפעילות גופנית או מצבי דחק, ואין זה נדיר שספורטאים חווים פעמת, ללא קשר למצב חולי. מנגד, פעמת היא תסמין גם של מחלות הגורמות להפרשה מוגברת של קטכולאמינים, כמו פאוכרומוציטומה. אי-ספיקת מסתם אבי העורקים היא סיבה לבבית נוספת לפעמת במנגנון של התכווצות בחוזקה של החדרים, וזאת בשל הנפח הגדול אשר הלב מזרים לפנים על רקע התחזרת בזמן הדיאסטולה.
הפרעות נפשיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגוון הפרעות נפשיות, בפרט מקבוצת הפרעות החרדה והסומטיזציה, באות לידי ביטוי בפעמת, כאשר החווים אותה מדווחים על משך זמן ארוך יותר – למעלה מ-15 דקות – ועל תסמינים נוספים נלווים.
מחלות ומצבים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביתר פעילות של בלוטת התריס, מסטוציטוזיס, וכאמור, בפאוכרומוציטומה עלולים אנשים לחוות פעמת כתסמין. גם התכווצויות ספונטניות של שרירי בית החזה עלולות להיחוות כפעמת.
תרופות וחומרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חומרים רבים, בהם תרופות מסוימות, עשויים להשרות התכווצות בחוזקה של חדרי הלב: טבק, קפאין, אמינופילין, אטרופין, קוקאין ואמפטמינים. גם אלכוהול עשוי להשרות פעמת.
גישה אבחנתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבירור האטיולוגי מתמקד בראש ובראשונה באיתור הפרעת קצב מסכנת חיים כסיבה להופעת פעמת. על כן, הריאיון הרפואי כולל שאלות על משך הפעמת וסדירותה, וכן על קיומם של מחלת לב כלילית או גורמי סיכון למחלת לב כלילית, שכן אנשים עם מחלת לב כלילית נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות קצב חדריות. תסמינים נלווים כגון עילפון או תחושת ריחוף מרמזים על פגיעה באספקת הדם מהלב למוח כביטוי להפרעה חדרית. הדרישה המוגברת לחמצן בזמן פעילות מוגברת של שריר הלב, בין אם בהתכווצות בחוזקה או בטכיקרדיה, בעיקר באנשים עם מחלת לב כלילית, יכולה להתבטא בליווי של כאב בחזה. בנוסף, באנשים עם אי-ספיקת לב, או מחלות שהביטוי שלהן הוא כשל אי-ספיקת לב, פעמת נלווית גם לקוצר נשימה.
הדגש בבדיקה הגופנית הוא על הסימנים החיוניים ובדיקת מערכות הלב והריאה.
אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג) מאפשר לתעד הפרעות קצב שונות, אם קיימות. במקרים שהפעמת מופיעה רק בזמן מאמץ ניתן לבצע את הבדיקה בזמן מאמץ. בנוסף, כאשר הפעמת המופיעה לסירוגין, ניתן להסתייע ברישום אק"ג ממושך, עם מכשיר מוניטור הולטר ואף במקליט לולאה לתקופות ממושכות יותר.
בדיקת דם לתפקודי בלוטת התריס, ובכלל זה תירוקסין, תריודוטירונין ותירוטרופין, עשויה לאבחן פעילות יתר של בלוטת התריס.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר אין מחלת רקע לבבית, ובהיעדר הפרעת קצב מסכנת חיים או מחלה אחרת בת טיפול, ניתן להפחית את תחושת הפעמת הנובעת מפעימות מוקדמות באמצעות חוסמי בטא.
פעמת הנובעת משימוש בחומרים ותרופות ניתנת לטיפול על ידי הימנעות מאותם חומרים ושינוי התרופות האמורות, במידת האפשר.
פעמת מסיבות נפשיות עשויה לשכוך עם טיפול קוגניטיבי או טיפול תרופתי הרגעתי מתאים. מאחר שחוויית הפעמת כשלעצמה מגבירה מתח וחרדה, העידוד שלא מדובר במחלה מסכנת חיים הוא חלק בלתי נפרד מן הטיפול.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Joseph Loscalzo, Palpitations, Harrison's Principles of Internal Medicine, 20th Edition, McGraw-Hill Companies, 2018, Vol. 1 p. 249.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דפיקות לב, באתר שירותי בריאות כללית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Weber BE, Kapoor WN, Evaluation and outcomes in patients with palpitations. Am J Med 100:138, 1996
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.