רצח הודיה קדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רצח הודיה קדם היא פרשת רצח שהחלה עם היעלמותה של הודיה קדם, פעוטה כבת שנתיים, בבוקר ה-7 בדצמבר 2002 מבית אביה שבירושלים והסתיימה עם הגילוי שנרצחה על ידי אביה ונקברה על-ידו ביער המגינים. פרשת הרצח הייתה מן המזעזעות והזכורות בישראל הן בשל המעשה עצמו והן בשל החיפושים הנרחבים אחר הפעוטה.

תחילת הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה החלה בבוקר שבת ה-7 בדצמבר 2002 כאשר אלי פימשטיין, אביה של הודיה, התקשר מעט לפני צהריי היום למשטרת ישראל והודיע כי בתו נעלמה מביתו בשכונת קריית היובל בירושלים, והוא מבקש את עזרת המשטרה בחיפושים אחריה. אל האב הצטרפה גם אמה של הודיה, רוני קדם, ויחדיו החלו לחפש עם המשטרה את הודיה הפעוטה.

החיפושים אחר הודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעלמותה המסתורית של הודיה עוררה מיידית הד נרחב בקרב הציבור, עם פנייתם של אמה של הודיה, רוני קדם ושל אביה, אלי פימשטיין, אל אמצעי התקשורת בבקשה לעזרה למציאת ילדתם הנעדרת.

אל החיפושים במתכונת הרחבה, אשר נמשכו כשלושה ימים, הצטרפו אלפי מתנדבים מכל רחבי ישראל[1], בין היתר מתנדבי יחידת הג'יפים של המשטרה, זק"א וכוחות גדולים מאוד של המשטרה והפרשה תפסה את הכותרות הראשיות במשך ימים ארוכים, בשל המאמץ הנרחב של הציבור והאירוע יוצא הדופן בהיעלמותה של הפעוטה הודיה.

במהלך החיפושים עבר האב חקירה במשטרה ובדיקת פוליגרף, לאחר שנחשד ברצח, אך התוצאות לא היו חד-משמעיות והאב טען לכל אורך הדרך כי אינו יודע היכן בתו וביקש את עזרת הציבור במציאתה. בנוסף, הוצמדו לפימשטיין האזנות סתר ובלשים שעקבו אחריו, אך לא נמצא כל מידע חד-משמעי שקשר בין האב להיעלמותה של הבת.

נקודת המפנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בדצמבר 2002 התקבל מידע מגנן פלסטיני, שוהה בלתי חוקי בישראל, שאדם אשר הוא זיהה כדומה לפימשטיין נראה חופר בור ביער המגינים ליד המושבים אורה ועמינדב, כ- 3 ימים לפני האירוע. סהמשך לחשות כנגד האב הוא נעצר מיד וצוות של המשטרה נשלח ליער ומצא את המקום שבו נקברה הודיה ואת גופתה.

יום לאחר שנמצאה גופת הודיה, הודה האב, אלי פימשטיין, כי רצח את בתו על ידי הטבעתה באמבטיה לאחר שתכנן זאת מראש, ושיחזר את המעשה. התכנון כלל בין השאר את חפירת הבור שבו קבר אותה, כחודש לפני הרצח עצמו ובדיקת ממדיו והעמקתו שלושה ימים לפני הרצח. וכן לאחר קבירתה, ניסה לטשטש את האזור על ידי פיזור עלים שמצא בסביבה[2].

הליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתב האישום כנגד פימשטיין צויין כי הוא תכנן לרצוח את בתו קודם לאירוע, בירי, תוך כדי שהוא פוצע את אמה, על מנת שתמשיך לשאת בכאב ובאובדן הבת. על פי כתב האישום פימשטיין רצח את בתו הודיה בשל סכסוך על תשלום המזונות ואופי הביקורים של בתו, ועל מנת לגרום סבל לרוני קדם, אמה של הודיה.

פימשטיין נכלא בבית המעצר ניצן עד תום משפטו, שם באוגוסט 2003 ניסה לשים קץ לחייו בתלייה. אולם סוהרים הבחינו בו וחילצו אותו ולאחר מכן הוא פונה לבית חולים.[3]

ביולי 2004 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על אלי פימשטיין מאסר עולם, כאשר השופטים דוחים את טענותיו לבעיות פסיכיאטריות:[4].

"לפנינו אדם המונע בכוח מחשבותיו המעוותות המגיע למסקנות שמבחינתו הן רציונליות, משנה דרכי פעולה, מתכנן היטב את המעשה, ופועל בקור רוח מזוויע לאחר ביצוע הרצח ועד לגילוי הגופה", כתב השופט זילברטל בפסק הדין (פ"ח (י-ם) 5093/02 מדינת ישראל נ' אלי פימשטיין).

באפריל 2006 נגזר על פימשטיין בפס"ד תקדימי תשלום ופיצוי של כ-1.5 מיליון שקלים למשטרת ישראל על חיפושי השווא שגרם לה לבצע אחר הודיה.[5] ‏ ביתו של פימשטיין נמכר על ידי כונס נכסים לשם תשלום הפיצוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]