רצין מלך ארם-דמשק
רצין היה האחרון במלכי ארם-דמשק, ושלט בשנים 750-730 לפנה"ס בקירוב.
הצורה המקורית של שמו היא "רצֿיַן".[1][א] שמו מופיע כ-ra-ḫi-a-nu ברשימות מעלי מס לתגלת פלאסר השלישי מלך אשור,[2] ופעם אחת גם כ-ra-qi-a-nu.[3]
בשל רצח זכריהו, האחרון למלכי בית יהוא, ובמלחמת האזרחים שפרצה בעקבותיו, נחלשה ממלכת ישראל ונפתח פתח לרצין למרוד. כך החזירה לעצמה ארם-דמשק את עמדתה החשובה כמרכז פוליטי. לאחר מכן ניצל רצין את העובדה שתגלת פלאסר היה טרוד והצטרף אל פקח, מלך ישראל, בברית אנטי-אשורית. משסירב אחז מלך יהודה להצטרף למרד, ניסו רצין ופקח לכבוש את ירושלים ולהמליך במקומו את בן טבאל כמלך אנטי-אשורי. אחז, שחשש לכסאו, העביר לתגלת פלאסר כשוחד את הכסף והזהב שהיו בבית המקדש ובאוצר המלך,[4] כדי שיתקוף את ארם וישראל, ואכן האשורים עלו על דמשק (732 לפנה"ס), כבשוה, הרגו את רצין, הגלו רבים מנתיניו וסיפחו את ארצו לממלכת אשור.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 392, הערה 13. בכתובות תגלת-פלאסר השלישי, שמו מופיע בצורות: Ra-ḫi-a-nu, Ra-qi-a-nu.
- ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 38, 46, 58-59, 63, 70, 76, 77-78, 131, 143
- ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 87
- ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק ח'
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האות הפרוטו שמית ḍ (צֿ) נעתקה לאות צ' בעברית ולאות ע' בארמית, ולכן התעתיק האכדי ra-ḫi-a-nu משקף את האות ע' ולא צ', כבעברית. בארמית קדומה נעתקה האות ל-ק' ולא ל-ע', מה שמסביר את ההופעה של השם באכדית גם כ-ra-qi-a-nu ראו בויקימילון: מעתק צ־ע
| הקודם: בן הדד השלישי |
מלך ארם דמשק | הבא: אחרון מלכי ארם דמשק |
בקרת זהויות  |
|
|---|
