רשימת דמויות מרד הנפילים
רשימת הדמויות מהרומן מרד הנפילים (באנגלית: Atlas Shrugged) מאת איין ראנד שיצא לאור בארצות הברית בשנת 1957.
דמויות מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן דמויות מרכזיות מהרומן.
גיבורים - פרוטגוניסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דאגני טגארט (Dagny Taggart)
[עריכת קוד מקור | עריכה]דאגני טגארט היא גיבורת הרומן. היא סגנית נשיא האחראית על התפעול של טגארט טרנסקונטיננטל, תחת אחיה, ג'יימס טגארט. בהתחשב לחוסר יכולתו של ג'יימס, דאגני אחראית לכל הפעולות של חברת הרכבות. [1]
פרנסיסקו ד'אנקוניה (Francisco d'Anconia)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסיסקו ד'אנקוניה הוא אחת הדמויות המרכזיות בספר "מרד הנפילים", בעלים ויורשה של חברת כריית הנחושת הגדולה בעולם. הוא חבר ילדות, ואהבתה הראשונה, של דאגני טגארט. פרנסיסקו, ילד פלא בעל כישרונות יוצאי דופן, כונה "השיא" של שושלת ד'אנקוניה, משפחה ארגנטינאית יוקרתית ממילא של תעשיינים מיומנים. הוא היה חברם לכיתה של ג'ון גאלט ורַגנאר דַנֶשוֹלְד ותלמידם של יו אקסטון ושל רוברט סטדלר. פרנסיסקו החל לעבוד עוד בלימודים כדי להוכיח שהוא יכול להצליח ללא עזרת העושר של משפחתו. מאוחר יותר, הוא פושט רגל את עסקי ד'אנקוניה כדי להרחיק אותם מהישג ידם של אחרים. שמו המלא מוכר בתור "פרנסיסקו דומינגו קרלוס אנדרס סבסטיאן ד'אנקוניה". [2][3]
ג'ון גְְַאלט (John Galt)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון גְְַאלט הוא הגיבור הגברי העיקרי בספר "מרד הנפילים". בתחילה הוא מופיע כעובד חסר שם עבור חברת הרכבות טגארט טרנסקונטיננטל, אשר מרבה לסעוד עם אדי וילרס בקפיטריה של העובדים, ומוביל את אדי לחשוף מידע חשוב על דאגני טגארט ועל טגארט טרנסקונטיננטל. רק הצד של אדי בשיחות שלהם מובא ברומן. בהמשך הרומן מגלה הקורא את זהותו האמיתית של עובד זה.
לפני שעבד בטגארט טרנסקונטיננטל, גאלט עבד כמהנדס בחברת המוטורים של המאה העשרים, שם המציא בחשאי מנוע שמפיק אנרגיה חשמלית מחשמל סטטי סביבתי, אך נטש את אב הטיפוס שלו ואת העסקתו כשלא היה מרוצה ממערכת תשלום חדשנית שהושחתה בקלות. אב טיפוס זה נמצא על ידי דאגני טגארט והאנק רירדן. גאלט עצמו נותר נסתר לאורך רוב הרומן, עובד בעבודה ומתגורר בעצמו, שם הוא מאחד את הממציאים והמנהיגים העסקיים המיומנים ביותר תחת הנהגתו. הוא נושא נאום שידור ארוך המציג את פילוסופיית האובייקטיביזם של המחברת. [4][5]
הנרי "האנק" רירדן (Henry "Hank" Rearden)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנרי (המכונה "האנק") רירדן הוא אחת הדמויות המרכזיות ב"מרד הנפילים". הוא הבעלים של חברת הפלדה החשובה ביותר בארצות הברית, וממציא את "מתכת רירדן", סגסוגת חזקה יותר, קלה יותר, זולה וקשיחה יותר מפלדה. הוא גר בפילדלפיה עם אשתו ליליאן, אחיו פיליפ ואמו הקשישה. רירדן מייצג סוג של אדם שבנה את עצמו במו ידיו ובסופו של דבר מתגרש מליליאן, נוטש את מפעלי הפלדה שלו בעקבות תקיפה עקובה מדם של עובדים "שתולים" של הממשלה, ומצטרף לשביתה של ג'ון גאלט. [6]
אדי וילרס (Eddie Willers)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדווין "אדי" ווילרס הוא העוזר המיוחד של דאגני סגנית הנשיא האחראית על התפעול בטגארט טרנסקונטיננטל. אביו וסבו עבדו עבור הטגארטים, וגם הוא עצמו. הוא נאמן לחלוטין לדאגני ולטגארט טרנסקונטיננטל. לווילרס אין את היכולת היצירתית כמו מקורביו של גאלט, אך הוא מצדיק אותם באומץ מוסרי ומסוגלת להעריך ולעשות שימוש ביצירותיהם. לאחר שדאגני מסיטה את תשומת לבה ונאמנותה להצלת גאלט השבוי, וילרס מתחזק את מסילת הרכבת עד להתמוטטותה של חברת הרכבות. [7][8]
רַגנאר דַנֶשוֹלְד (Ragnar Danneskjöld)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד מחסידיו הראשונים של גאלט, ומפורסם בעולם בתור פיראט, התופס ספינות סיוע שנשלחו מארצות הברית למדינות אירופה העממית. הוא פועל כדי להבטיח שברגע שאלו שדוגלים בפילוסופיה של גאלט יחזרו למקומם הראוי בחברה, יהיה להם מספיק הון כדי לבנות מחדש את העולם. דמותו נשמרת ברקע בחלק ניכר מהספר, דַנֶשוֹלְד מופיע בהופעה אישית כדי לעודד את רירדן להתמיד במצבו הקשה יותר ויותר, ונותן לו מטיל זהב כפיצוי על מס ההכנסה ששילם במהלך השנים האחרונות. דַנֶשוֹלְד נשוי לשחקנית קיי לודלו; מערכת היחסים שלהם מוסתרת מהעולם החיצון, שרק יודע על לודלו ככוכבת קולנוע בדימוס. הוא נחשב לא מתאים על ידי שאר חסידיו של גאלט, הוא רואה במעשיו אמצעי להאיץ את העולם בהבנת נקודת המבט של גאלט. [9]
לדברי ברברה ברנדן, שהייתה קשורה קשר הדוק לראנד בזמן כתיבת הספר, היו קטעים שנכתבו המתארים את הרפתקאותיו של דַנֶשוֹלְד בים, חתוכים מהטקסט הסופי שפורסם.[10] בתגובה בהרצאה משנת 1974, אמרה ראנד ששמו של דַנֶשוֹלְד הוא מחווה לרומן של ויקטור הוגו, Han d'Islande (Ha'), שבו הגיבור הופך לראשון הרוזנים של דַנֶשוֹלְד (Danneskjöld). בספר שפורסם, דַנֶשוֹלְד נראה תמיד דרך עיניהם של אחרים (דאגני טגארט או האנק רירדן), למעט פסקה קצרה ממש בפרק האחרון.
אנטגוניסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימס טגארט (James Taggart)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימס הוא נשיא טגארט טרנסקונטיננטל והאנטגוניסט החשוב ביותר של הספר. טגארט הוא דמות בעלת השפעה גדולה אך אינו מסוגל לקבל החלטות מבצעיות בעצמו. הוא סומך על אחותו, דאגני טגארט, שמנהלת את חברת הרכבות בפועל, אבל בכל זאת מתנגד לה כמעט בכל מאמץ בגלל אמונותיו המוסריות והפוליטיות האנטי-קפיטליסטיות השונות. במובן מסוים, הוא האנטיתזה של דאגני. הסתירה הזו מובילה לאבסורד החוזר של חייו: הרצון להתגבר על מי שחייו תלויים בהם, והאימה שהוא יצליח בכך. בפרקים האחרונים של הרומן, הוא סובל מהתמוטטות נפשית מוחלטת כשהבין שהוא לא יכול עוד לרמות את עצמו מבחינה זו. [11]
ליליאן רירדן (Lillian Rearden)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליליאן היא אשתו הלא תומכת של האנק רירדן, אינה אוהבת את ההרגלים שלו ומבקשת (בחשאי בהתחלה) להרוס את רירדן וכך להוכיח את הערך שלה. ליליאן משיגה זאת, כשהיא מעבירה מידע לג'יימס טגארט על הרומן של בעלה עם אחותו. מידע זה משמש כדי לסחוט את רירדן כדי לחתום על תעודת-מתנה המספקת את כל זכויות הקניין של מתכת רירדן לאחרים. לאחר מכן, ליליאן משתמשת בג'יימס טגארט לסיפוק מיני, עד שהאנק נוטש אותה. [12]
ד"ר פלויד פריס (Dr. Floyd Ferris)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פריס הוא ביולוג שעובד כ"מתאם" במכון המדע הממלכתי. הוא מנצל את מיקומו שם כדי ללעוג להיגיון ולהישגים פרודוקטיביים, ומפרסם ספר בשם "למה אתה חושב שאתה חושב?" הוא מתנגש במספר הזדמנויות עם האנק רירדן, ופעמיים מנסה לסחוט את רירדן לוותר על מתכת רירדן. הוא גם אחד מקבוצת "הבוזזים" שמנסה לגרום לרירדן להסכים לתוכנית איחוד הפלדה. פריס מארח את ההדגמה של הנשק פרויקט-X, והוא היוצר של Ferris Persuader, מכונת עינויים. כאשר ג'ון גאלט נתפס על ידי "הבוזזים", פריס משתמש במכשיר על גאלט, אך הוא מתקלקל לפני שחולץ את המידע שפריס רוצה מגאלט. פריס מייצג את הקבוצה שמשתמשת בכוח גס על הגיבורים כדי להשיג את מטרות "הבוזזים". [12]
ד"ר רוברט סטאדלר (Dr. Robert Stadler)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרופסור לשעבר באוניברסיטת פטריק הנרי, ויחד עם עמיתו יו אקסטון, המנטור לפרנסיסקו ד'אנקוניה, ג'ון גאלט ורגנאר דנשאלד. מאז הוא הפך לסולד אאוט, אחד שהייתה לו הבטחה גדולה אבל בזבז אותה לאישור חברתי, לרעת החינמים. הוא עובד במכון המדע הממלכתי שבו כל ההמצאות שלו מעוותות לשימוש על ידי הצבא, כולל נשק מבוסס קול המכונה פרויקט-X (קסילופון). הוא נהרג כאשר קאפי מייגס (ראה להלן) מעמיס בשכרות את המעגלים של פרויקט-X, וגורם לו להרוס את עצמו וכל מבנה ויצור חי ברדיוס של 100 מייל. [12] הדמות, בחלקה, עוצבה על פי דגם ג'יי רוברט אופנהיימר, שראנד ראיינה לפרויקט קודם, ותפקידו ביצירת נשק גרעיני.[13] עבור תלמידו לשעבר גאלט, סטאדלר מייצג את התגלמות הרוע האנושי, כ"אדם שידע טוב יותר" אך בחר שלא לפעול למען הטוב.
ווסלי מאוץ' (Wesley Mouch)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלוביסט חסר היכולות והבוגדניות שהאנק רירדן מעסיק בעל כורחו בוושינגטון, שעולה לגדולה ולסמכות לאורך כל הרומן באמצעות סחר בטובות הנאה וחוסר נאמנות. בתמורה לבגידה בהאנק על ידי סיוע לתווך בהצעת חוק שוויון ההזדמנויות (שעל ידי הגבלת מספר העסקים שכל אדם יכול להחזיק לאחד, מאלצת את האנק למכור את רוב החברות שלו), הוא מקבל תפקיד בכיר בלשכה לכלכלה תכנון ומשאבים לאומיים. מאוחר יותר ברומן הוא הופך לרכז העליון שלה, תפקיד שבסופו של דבר הופך לדיקטטור הכלכלי של המדינה. המנטרה של מאוץ', בכל פעם שמתעוררת בעיה מהמדיניות הקודמת שלו, היא לומר: "אני לא יכול להתאפק. אני צריך סמכויות רחבות יותר". [12]
דמויות משניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדמויות המשניות הבאות מופיעות גם ברומן.
- יו אקסטון (Hugh Akston) מזוהה כ"אחד התומכים הגדולים האחרונים של התבונה". הוא היה פילוסוף בעל שם וראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת פטריק הנרי, שם לימד את פרנסיסקו ד'אנקוניה, ג'ון גאלט ורגנאר דנשולד. הוא היה, יחד עם רוברט סטאדלר, דמות אב לשלושה הללו. שמו של אקסטון כל כך מקודש עד שגברת צעירה, כששמעה שפרנסיסקו למד תחתיו, מזועזעת. היא חשבה שהוא בוודאי אחד מאותם שמות גדולים מהמאה הקודמת. כעת הוא עובד כטבח בדיינר בצד הדרך, ומתגלה כמיומן ביותר בעבודה. כשדאגני מאתרת אותו, ולפני שהיא מגלה את זהותו האמיתית, הוא דוחה את הצעתה הנלהבת לנהל את שירותי מכוניות האוכל עבור טגארט טרנסקונטיננטל. הוא מבוסס על אריסטו.
- ג'ף אלן (Jeff Allen) הוא נווד שמסתתר על רכבת טגארט במהלך אחד מנסיעותיה של דגני. במקום לזרוק אותו, היא מאפשרת לו לנסוע כאורח שלה. מאלן היא לומדת את הסיפור המלא מאחורי קריסת חברת מנועי המאה העשרים (המטפורה הנרחבת של ראנד לפגמים המובנים של הקומוניזם), כמו גם רמז לרקע האמיתי של ג'ון גאלט.
- קלווין אטווד (Calvin Atwood) הוא הבעלים של חברת הכוח של אטווד ומצטרף לשביתה של גאלט.
- ראש עיריית באסקום (Mayor Bascom) הוא ראש עיריית רומא, ויסקונסין, החושף חלק מההיסטוריה של חברת מנועי המאה העשרים.
- ד"ר בלדג'ט (Dr. Blodgett) הוא המדען שמושך את הידית כדי להדגים את פרויקט-X
- אורן בויל (Orren Boyle) הוא ראש ארגון המתכות, אנטיתזה של האנק רירדן וחבר של ג'יימס טגארט. הוא משקיע במכרות סן סבסטיאן. הוא נעלם מהסיפור לאחר שעבר התמוטטות עצבים בעקבות ה'איחוד' הכושל של תעשיית הפלדה.
- לאורה ברדפורד (Laura Bradford) היא שחקנית ומאהבת של קיפ צ'למרס. היא אחת הנוסעות ברכבת שלו, ומתה באסון מנהרת טגארט.
- ביל ברנט (Bill Brent) הוא השולח הראשי של דיוויזיית קולורדו של טגארט טרנסקונטיננטל, שמנסה למנוע את אסון מנהרת טגארט.
- שריל ברוקס (Cherryl Brooks) היא זבנית בחנות סידקית שנישאת לג'יימס טגארט לאחר מפגש מקרי בחנות בה היא עובדת בלילה שבו קו ג'ון גאלט נחשב באופן שגוי להצלחה הגדולה ביותר של ג'ים. היא מתחתנת איתו במחשבה שהוא האדם ההירואי מאחורי טגארט טרנסקונטיננטל. בהתחלה היא קשוחה כלפי דאגני, לאחר שהאמינה לתיאורים של ג'ים טגארט על אחותו, עד שהיא מפקפקת בעובדי חברת הרכבת. כשהיא מבינה שהזלזול שלה הופנה לכיוון הלא נכון, שריל דוחה את ההתנצלות בפני דאגני מתוך בושה, אבל בסופו של דבר מודה בפניה שכשהיא נישאה לג'ים, היא חשבה שיש לו את התכונות ההירואיות שאליהן הסתכלה - היא חשבה שהיא מתחתנת עם מישהו כמו דאגני. זמן קצר לאחר הודאה זו, היא מתאבדת בקפיצה מעל מעקה אבן לנהר, מכיוון שלא יכלה להמשיך לחיות עם בעלה המרושע ולא מתאה דרך להימלט ממנו.
- אמה צ'למרס (Emma Chalmers), אמו של קיפ צ'למרס, זוכה להשפעה מסוימת לאחר מותו. המכונה "האמא של קיפ", היא מתחילה פרויקט לגידול פולי סויה בלואיזיאנה ומפקדת על אלפי קרונות משא של רכבת כדי להעביר את הקציר. כתוצאה מכך, יבול החיטה של השנה ממינסוטה לעולם לא מגיע לשאר המדינה, אלא נרקב באחסון; כמו כן, יבול הסויה אובד, לאחר שנקטף מוקדם מדי.
- קיפ צ'למרס (Kip Chalmers) הוא איש וושינגטון שהחליט להתמודד לבחירות כמחוקק מקליפורניה. בדרך לעצרת של הקמפיין שלו, הרכבת הטרנסקונטיננטלית של טגארט הנושאת אותו נתקלת במסילה מפוצלת, וכתוצאה מכך נהרס מנוע הדיזל שלה. דרישותיו מובילות לכך שמנוע קיטור בוער פחם מוצמד לרכבת שלו במקומה ומשמש למשוך אותה דרך מנהרה באורך שמונה קילומטרים. התוצאה היא חנק של כל הנוסעים והשמדת מנהרת טגארט.
- טום קולבי (Tom Colby) הוא ראש איגוד עובדי הפלדה של רירדן.
- דן קונווי (Dan Conway) הוא הנשיא בגיל העמידה של חברת הרכבות פיניקס-דורנגו. הפעלת רכבות היא כמעט הדבר היחיד שהוא יודע. כאשר התקנה "נגד אדם-לאדם-זאב" משמשת כדי לגרש את העסק שלו מקולורדו, הוא מאבד את הרצון להילחם, ומשאיר את עצמו לחיים שקטים של ספרים ודיג. הוא לא מאלה שהצטרפו לשביתה של ג'ון גאלט, התפטרותו הייתה בחירה אישית שלו.
- קן דנאגר (Ken Danagger) הוא הבעלים של חברת פחם בפנסילבניה. הוא עוזר להאנק רירדן לייצר את מתכת רירדן באופן לא חוקי, ואז מחליט מאוחר יותר להפסיק ולהצטרף לשביתה של גאלט רגעים לפני שדאגני מגיעה כדי לנסות לשכנע אותו אחרת.
- קוונטין דניאלס (Quentin Daniels) הוא מהנדס יוזם שנשכר על ידי דאגני טגארט כדי לשחזר את המנוע של ג'ון גאלט. באמצע התהליך, קוונטין חוזר בו ממאמציו מאותן סיבות של ג'ון גאלט עצמו. המרדף של דאגני אחר קוונטין מוביל אותה לעמק של גאלט. גאלט מזהה בו גרסה צעירה יותר של עצמו, מאחר שהדגים את הישגיו של גאלט בפיזיקה ואת ההיגיון החברתי של גאלט.
- באלף יובנק (Balph Eubank) מכונה "המנהיג הספרותי של התקופה", למרות העובדה שאף ספר שכתב לא מכר יותר מ-3,000 עותקים. הוא מתלונן שזה מחפיר שמתייחסים לאמנים כאל רוכלים, ושצריך להיות חוק שמגביל את מכירת הספרים ל-10,000 עותקים. הוא מיזוגן (מונע משנאת נשים) וחושב שזה מגעיל שדאגני טגארט היא סגנית נשיאה בחברת רכבות.
- הדייגת (Fishwife) היא אחת השובתות, שמתפרנסת בכך שהיא מספקת את הדגים למכולת של האמונד; היא מתוארת כבעלת "שיער שחור פרוע ועיניים גדולות", והיא סופרת. גאלט אומרת שהיא "לא תתפרסם בחוץ. היא מאמינה שכאשר מתעסקים במילים, מתעסקים בשכל". דמות זו מייצגת את ראנד עצמה; זו הופעת קמע שלה ברומן משלה.
- ריצ'רד האלי (Richard Halley) הוא המלחין האהוב על דאגני טגארט, שנעלם באופן מסתורי לאחר ערב ניצחון על תזמורת הגדול ביותר שלו. האלי בילה שנים כמלחין נאבק ולא מוערך. בגיל 24, האופרה שלו Phaethon הוצגה בפעם הראשונה, בפני קהל ששרק בוז וקילל אותה. לאחר 19 שנים, הוצגה Phaethon שוב, אך הפעם היא התקבלה בתשואות הגדולות ביותר ששמע בית האופרה אי פעם. למחרת, האלי פרש, מכר את הזכויות על המוזיקה שלו ונעלם. מאוחר יותר מתגלה כי הוא הצטרף לשביתה והתיישב בעמק של גאלט.
- לורנס המונד (Lawrence Hammond) מנהל את האמונד קארס בקולורדו, אחת החברות הבודדות הקיימות שעדיין מייצרות רכבים באיכות מעולה. בסופו של דבר הוא מתפטר ומצטרף לשביתה.
- גברת וויליאם הייסטינגס (Mrs. William Hastings) היא אלמנתו של המהנדס הראשי בחברת מנועי המאה העשרים. בעלה פרש זמן קצר לאחר שגאלט עזב והצטרף לשביתה כעבור שנים. העזרה שלה מאפשרת לדאגני למצוא את יו אקסטון.
- ד"ר תומאס הנדריקס (Dr. Thomas Hendricks) הוא מנתח מוח מפורסם שפיתח שיטה חדשה למניעת שבץ מוחי. הוא הצטרף לשביתה של גאלט כאשר מערכת הרפואה האמריקאית הוכנסה לשליטה ממשלתית.
- טינקי הולוואי (Tinky Holloway) הוא אחד "הבוזזים" והוא מטופל ומצוטט תדיר על ידי דמויות אחרות בסיפור, אבל יש לו רק הופעה מרכזית אחת: במהלך הפגישה בוושינגטון עם האנק רירדן.
- לי הונסאקר (Lee Hunsacker) אחראי על חברה בשם "שירותים מאוחדים" שמשתלטת על חברת מנועי המאה העשרים. הוא מגיש תביעה המובילה בסופו של דבר להצטרפות של מידאס מאליגן והשופט נראגנסט לשביתה. איש עסקים כושל, הוא מקונן ללא הרף שאף אחד לא נתן לו הזדמנות.
- גוון אייבס (Gwen Ives) היא מזכירתו של האנק רירדן, המתוארת כמי שנמצאת בשנות העשרים המאוחרות לחייה ונותרה רגועה ומקצועית למרות הכאוס שמאיים על העסק שלו. כאשר רירדן נוטש את הטחנות שלו ומצטרף לשביתה של גאלט, היא ועובדים רבים אחרים עושים את אותו הדבר.
- גילברט קית'-וורת'ינג (Gilbert Keith-Worthing) הוא סופר בריטי שהתפרסם בעבר, מוזנח כעת אך עדיין נחשב ל"קלאסיקה מהלכת", ותומך ברעיון שחופש הוא אשליה. קיפ צ'למרס מביא אותו לרכבת לקליפורניה, "ללא סיבה שאף אחד מהם יוכל לגלות"; הוא מת באסון מנהרת טגארט.
- אוון קלוג (Owen Kellogg) הוא עוזר מנהל של תחנת טגארט בעיר ניו-יורק. הוא לוכד את עינה של דאגני טגארט כאחד האנשים המוכשרים המעטים בצוות. לאחר שראתה את המצב העגום של חטיבת אוהיו, היא מחליטה להפוך אותו למפקח החדש שלה. עם זאת, ברגע שהיא חוזרת לניו-יורק, קלוג מודיע לה שהוא עוזב את עבודתו. אוון קלוג מגיע בסופו של דבר לעמק של גאלט ומתיישב בו.
- פרד קינן (Fred Kinnan) הוא מנהיג פועלים וחבר בקבולת "הבוזזים". לעומת זאת, בניגוד לאחרים, קינן פועל באופן ישיר וישר לגבי מטרתו. קינן הוא היחיד שמציין בגלוי את המניעים האמיתיים שלו ושל חבריו הקשורים לקונספירציה. בתום נאומו בן שלוש השעות של גאלט, הוא מביע הערצה לאיש, כשהוא אומר את כוונתו. למרות זאת, קינן מודה שהוא אחד מהאנשים שגאלט רוצה להשמיד.
- פול לרקין (Paul Larkin) הוא איש עסקים לא מוצלח בגיל העמידה, חבר של משפחת רירדן. הוא נפגש עם "הבוזזים" האחרים כדי לגבש תוכנית להפיל את רירדן. ג'יימס טגארט יודע שהוא חבר של האנק רירדן ומאתגר את נאמנותו, ולרקין מבטיח לטגארט שהוא ילך איתם.
- יוג'ין לוסון (Eugene Lawson) עומד בראש בנק הקהילה של מדיסון, ואז מקבל עבודה בממשלה כשהבנק שלו פושט רגל עקב מדיניות ממשלתית חדשה. אחד מאנשי "הבוזזים", הוא קולקטיביסט שמתעב ייצור ועשיית כסף.
- מורט לידי (Mort Liddy) הוא מלחין שכותב קטעים נדושים לסרטים ולסימפוניות מודרניות שאיש לא מקשיב להן. הוא מאמין שמנגינה היא וולגריות פרימיטיבית. הוא אחד מחבריה של ליליאן רירדן וחבר באליטה התרבותית.
- קליפטון לוסי (Clifton Locey) הוא ידידו של ג'ים טגארט אשר תופס את תפקיד סגן נשיא המבצע כאשר דאגני טגארט פורשת.
- פט לוגן (Pat Logan) הוא המהנדס במסלול הראשון של קו ג'ון גאלט. מאוחר יותר הוא שובת.
- קיי לודלו (Kay Ludlow) היא שחקנית יפהפייה שעזבה את הוליווד בגלל התפקידים שקיבלה ונישאה בחשאי עם הפיראט רגנאר דנשולד.
- רוג'ר מארש (Roger Marsh) הוא יצרן של ציוד חשמלי שמצטרף לשביתה. דאגני מוצאת אותו מגדל כרוב בעמק של גאלט.
- דיק מקנמרה (Dick McNamara) הוא קבלן שסיים את קו סן-סבסטיאן. דאגני טגארט מתכננת לשכור אותו כדי להניח את הפסים ממתכת רירדן החדשה עבור קו ריו-נורטה, אבל לפני שהיא עושה זאת, הוא נעלם באופן מסתורי. מאוחר יותר היא מגלה שהוא הצטרף לשביתה והתיישב בעמק של גאלט.
- קאפי מייגס (Cuffy Meigs) הוא מנהל התאחדות עסקי הרכבות. הוא נושא אקדח ורגל של ארנב בר מזל, והוא מתלבש במדי צבא, ותואר כ"אטום למחשבה". מיגס משתלט על פרויקט-X ומשמיד אותו בטעות, הורס את גשר הרכבת האחרון במדינה מעבר לנהר המיסיסיפי והורג את עצמו, את אנשיו ואת ד"ר סטדלר.
- דייב מיטצ'ום (Dave Mitchum) הוא מפקח ממשלתי של מחלקת קולורדו של טגארט טרנסקונטיננטל. הוא אחראי חלקית לאסון מנהרת טגארט.
- צ'יק מוריסון (Chick Morrison) מחזיק בתפקיד "מרכך מורל" בממשלה. הוא מתפטר כשהחברה מתחילה להתמוטט ובורח למעוז בטנסי. חבריו "הבוזזים" רואים שאין זה סביר שהוא ישרוד.
- הוראס באסבי מואן (Horace Bussby Mowen) הוא נשיא של החברה המאוחדת למפלגים וסימנורים מקונטיקט. הוא איש עסקים שלא רואה שום דבר פסול בקוד המוסרי שהורס את החברה ולעולם לא היה חולם לומר שהוא בעסק מכל סיבה שהיא מלבד טובת החברה. דאגני טאגרט שוכרת את מואן לייצר מפלגים העשויים ממתכת רירדן. הוא לא שש לבנות שום דבר עם הטכנולוגיה הלא מוכחת הזו, וצריך לשכנע אותו לקבל את החוזה. כשהוא נלחץ מדעת הקהל, הוא מפסיק את ייצור המפלגים, מה שמאלץ את דאגני למצוא מקור חלופי.
- מידאס מאליגן (Midas Mulligan) הוא בנקאי עשיר שנעלם באופן מסתורי במחאה לאחר שניתן לו צו בית משפט להלוות כסף למבקש לא כשיר. כשהצו ירד, הוא חיסל את כל עסקיו, שילם למפקידיו והצטרף לשביתה של גאלט. הוא הבעלים החוקי של הקרקע שבה נמצא העמק הנסתר. שם הלידה של מאליגן היה מייקל, אך הוא שינה אותו באופן חוקי לאחר שכתבה חדשותית כינתה אותו "מידאס" באופן גנאי, שמאליגן קיבל כמחמאה.
- השופט נראגנסט (Judge Narragansett) הוא משפטן אמריקאי שפסק לטובת מידאס מאליגן במהלך התיק שהוגש נגדו על ידי מבקש ההלוואה הבלתי כשיר. כאשר פסק הדין של נראגנסט בוטל בערעור, הוא פרש והצטרף לשביתה. בסוף הרומן הוא נראה עורך את חוקת ארצות הברית, חוצה את התיקונים הסותרים בה ומוסיף תיקון לאסור על הקונגרס לחוקק חוקים שמרסנים את חופש הסחר.
- בן נילי (Ben Nealy) הוא קבלן רכבת שדאגני טגארט שוכרת כדי להחליף את המסילה בקו ריו-נורטה במתכת רירדן. נילי לא מוכשר, אבל דגני לא יכולה למצוא מישהו טוב יותר בכל הארץ. נילי מאמין שאפשר לעשות הכל עם מספיק כוח שרירים. הוא לא רואה תפקיד לאינטליגנציה בהישגים אנושיים. הוא סומך על דאגני ואליס וויאט כדי לנהל דברים, ומתרעם עליהם על כך שהם עושים זאת, כי זה נראה לו כאילו הם סתם מתעסקים באנשים מסביב.
- טד נילסן (Ted Nielsen) הוא ראש נילסן מוטורס. בסופו של דבר הוא שובת, יחד עם רוב סוגי ה"יצרנים" האחרים של התעשיינים, על ידי סגירת מפעל המנוע שלו. דאגני מוצאת אותו מאוחר יותר כשהיא מבקרת בעמק של גאלט בפעם הראשונה.
- בטי פופ (Betty Pope) היא אשת חברה עשירה שמנהלת רומן מיני חסר משמעות עם ג'יימס טגארט. היא גסה במתכוון באופן שמטיל לעג על מעמדה החברתי הגבוה.
- ד"ר פוטר (Dr. Potter) מחזיק בתפקיד לא מוגדר במכון הממלכתי למדעים. הוא נשלח לנסות להשיג את הזכויות למתכת רירדן.
- ד"ר סיימון פריצ'ט (Dr. Simon Pritchett) הוא ראש החוג לפילוסופיה היוקרתי באוניברסיטת פטריק הנרי ונחשב לפילוסוף המוביל של התקופה. הוא מאמין שהאדם אינו אלא אוסף של כימיקלים, התבונה היא אמונה טפלה, חסר תועלת לחפש משמעות בחיים, וחובתו של פילוסוף היא להראות שאי אפשר להבין דבר.
- אמו של רירדן (Rearden's mother), ששמה אינו מוזכר, גרה עם רירדן בביתו בפילדלפיה. היא מעורבת בעבודת צדקה, ודואגת לרירדן בכל פעם שהיא יכולה. היא אוהבת את בנה החלש פיליפ רירדן.
- פיליפ רירדן (Philip Rearden) הוא אחיו הצעיר של האנק רירדן. הוא מתגורר בבית אחיו בפילדלפיה ותלוי בו לחלוטין. הוא מתרעם על הצדקה של אחיו.
- דווייט סנדרס (Dwight Sanders) הוא הבעלים של סנדרס איירקראפט, יצרנית של מטוסים באיכות גבוהה, ומצטרף לשביתה
- ברטרם סקאדר (Bertram Scudder) הוא כותב מערכת של המגזין "העתיד". בדרך כלל הוא מביך עסקים ואנשי עסקים, אבל הוא אף פעם לא אומר שום דבר ספציפי במאמריו, בהסתמך על רמיזות, בוז והוקעה. הוא כתב מאמר על האנק רירדן בשם "התמנון". הוא גם תומך קולני בהצעת חוק שוויון ההזדמנויות. סקדר טוען שהדבר הכי חשוב בחיים הוא "אהבת אח" אבל נראה שאין לו אלא שנאה לסובבים אותו. הוא מאבד את עבודתו לאחר שדאגני טגארט חושפת את הרומן שלה עם האנק רירדן בשידור בתוכנית הרדיו שלו.
- קלוד סלאג'נהופ (Claude Slagenhop) הוא נשיא אגודת הידידים למען קדמה עולמית ואחד מחבריה של ליליאן רירדן. הוא מאמין שרעיונות הם רק אוויר, שזה לא זמן לדבר, אלא לפעולה. אגודת הידידים למען קדמה עולמית נותנת חסות להצעת חוק שוויון ההזדמנויות.
- ג'רלד ואייבי סטארנס (Gerald and Ivy Starnes) הם שני ילדיו שנותרו בחיים של ג'ד סטארנס, מייסד חברת מנועי המאה העשרים. יחד עם אחיהם אריק שנפטר מאז, הם ייסדו תוכנית תשלומים/תגמלים והטבות קומוניסטית שהובילה את החברה לפשיטת רגל. ג'רלד, אלכוהוליסט גוסס ואייבי, סגפנית פסאודו-בודהיסטית, ממשיכים להתעקש שהתוכנית הייתה מושלמת וכי הכישלון בחברה של אביהם נבע לחלוטין מהעובדים. אריק היה אדם חלש, מחפש תשומת לב, עם רצון פתולוגי שיאהבו אותו. הוא התאבד לאחר שהאישה שאהב התחתנה עם גבר אחר. ג'רלד טוען שתמיד פעל לטובת העובדים, אבל הוא היה שווא וחסר יכולת ולעיתים קרובות ערך מסיבות מפוארות באמצעות כספי החברה. אייבי, לעומת זאת, מתוארת כסדיסטית שמתענגת לראות אחרים בעוני, אך אין לה רצון לעושר משלה.
- אנדרו סטוקטון (Andrew Stockton) מנהל את יציקת סטוקטון בקולורדו. כשהוא מצטרף לשביתה, הוא פותח בית יציקה בעמק של גאלט.
- מר תומפסון (Mr. Thompson) הוא "ראש המדינה" של ארצות הברית. הוא לא אינטליגנטי במיוחד ויש לו מראה מאוד לא מובחן. עם זאת, הוא יודע פוליטיקה והוא אמן ביחסי ציבור ועסקאות בחדר האחורי. מרשימותיה של ראנד עולה כי היא עיצבה אותו על פי הנשיא הארי ס. טרומן, וכי היא החליטה בכוונה שלא לקרוא לו "נשיא ארצות הברית", שכן לתואר זה יש "קונוטציות מכובדות" שהדמות אינה ראויה להן.
- לסטר טאק (Lester Tuck) הוא מנהל הקמפיין של קיפ צ'למרס ואחד מאורחיו בנסיעה ברכבת לקליפורניה. הוא מת באסון מנהרת טגארט.
- קלם וות'רבי (Clem Weatherby) הוא נציג ממשלתי במועצת המנהלים של טגארט טרנסקונטיננטל. דאגני רואה בו את הפחות גרוע מבין נציגי הממשלה, שכן יש לו ידע אמיתי על הפעלת רכבות. היא שמה לב, עם זאת, שהוא הכי פחות מוערך על ידי הבוסים שלו.
- המיינקת (טוני) (Wet Nurse Tony) היא ביורוקרט צעיר שנשלח על ידי הממשלה להשגיח על הטחנות של רירדן. למרות שהוא מתחיל בתור חסיד ציני של קוד "הבוזזים", הניסיון שלו במפעלים משנה אותו, והוא בא לכבד ולהעריץ את המפיקים. הוא נורה בניסיון ליידע את האנק רירדן על מזימה ממשלתית, אך כן מצליח להזהיר את רירדן רגע לפני מותו.
- אליס וויאט (Ellis Wyatt) הוא ראש חברת הנפט של ווייאט. הוא החיה את כלכלת קולורדו כמעט לבדו על ידי גילוי תהליך חדש להפקת נפט נוסף ממה שנחשבו כבארות נפט מותשות. כאשר הוא מוצג לראשונה, הוא אגרסיבי כלפי דאגני, שאותה הוא עדיין לא מכיר ושאותה הוא מאשים במה שלמעשה, מדיניות של אחיה המאיימת ישירות על העסק שלו. כשהממשלה מעבירה חוקים וגזירות שלא מאפשרות לו להמשיך, הוא מצית את כל בארות הנפט שלו, ומשאיר פתק אחד: "אני משאיר את המקום כפי שמצאתי אותו. קחו פיקוד. הוא שלכם". באר בוערת אחת שמתנגדת לכל המאמצים לכבות אותה מכונה "הלפיד של וויאט". מאוחר יותר דאגני פוגשת אותו בעמק של גאלט.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gladstein 1999, p. 50.
- ^ Gladstein 1999, p. 53.
- ^ Milgram, Shoshana. "The Spirit of Francisco d'Anconia: The Development of His Characterization". In Mayhew 2009, pp. 79–104.
- ^ Gladstein 1999, p. 54.
- ^ Ghate, Onkhar. "The Role of Galt's Speech in Atlas Shrugged". In Mayhew 2009, pp. 363–374.
- ^ Gladstein 1999, pp. 54–55.
- ^ Gladstein 1999, p. 76.
- ^ Campbell. Robert L. "When the Train Left the Station, with Two Lights on Behind: The Eddie Willers Story". In Younkins 2007, pp. 313–323.
- ^ Gladstein 1999, pp. 53–54.
- ^ Reedstrom, Karen (בספטמבר–באוקטובר 1998). "Barbara Branden". Full Context: 4. נבדק ב-14 באפריל 2020.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Gladstein 1999, pp. 63–64.
- ^ 1 2 3 4 Gladstein 1999, p. 63.
- ^ Rand, Ayn (1999). Harriman, David (ed.). The Journals of Ayn Rand. Penguin. pp. 330–331. ISBN 978-1-101-13721-5.
עבודות מצוטטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Gladstein, Mimi Reisel (1999). The New Ayn Rand Companion. Westport, Connecticut: Greenwood Press. ISBN 0-313-30321-5. OCLC 40359365.
- Mayhew, Robert, ed. (2009). Essays on Ayn Rand's Atlas Shrugged. Lanham, Maryland: Lexington Books. ISBN 978-0-7391-2779-7.
- Rand, Ayn (1992) [1957]. Atlas Shrugged. Dutton. ISBN 0-525-93418-9.
- Younkins, Edward W., ed. (2007). Ayn Rand's Atlas Shrugged: A Philosophical and Literary Companion. Burlington, Vermont: Ashgate Publishing. ISBN 978-0-7546-5533-6.