אובייקטיביזם (איין ראנד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אובייקטיביזם היא תורה פילוסופית אותה הגתה הסופרת איין ראנד. האובייקטיביזם היא פילוסופיה הדוגלת בקיום מציאות אובייקטיבית שאותה על האדם לגלות על ידי שימוש בשכל, ב"אגואיזם רציונלי" כנגזרת של ערך החיים, אותו על כל אדם רציונלי לקבל כאמת מידה לבחירותיו, בקפיטליזם ובעקרון אי-התוקפנות לצד מדינת שומר הלילה. ברמה האישית האובייקטיביזם מעודד את האדם לעסוק ביצרנות והגשמה עצמית. "יצרנות", במישור הכלכלי, ו"הגשמה עצמית" במובן של יצירה והשקעה של כל פרט בהוצאה לפועל של כישוריו, בעיקר האומנותיים.

עיקרי תפישתה הפילוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האובייקטיביזם עוסק בכל ענפי הפילוסופיה.

  • מטאפיזיקה - מסד האובייקטיביזם הוא רעיון הכפיפות והמחויבות למציאות. כלומר - קיימת מציאות אובייקטיבית שאינה תלויה בתודעת האדם, והתודעה מסוגלת לתפסה. האדם עצמו נולד כטאבולה ראסה וכל הידע בו הוא מחזיק נגזר מהמציאות. קיום המציאות וקיום התודעה הן אקסיומות.
  • אפיסטמולוגיה - השכל הוא אמצעי האדם לרכוש ידע. השכל הוא היכולת המזהה ומאחדת את החומר המסופק על ידי החושים. המידע שאדם מקבל מהחושים מאוחד לכדי מושגים. ידע חדש נבנה על ידי השוואה לידע קודם ובדיקה שאין סתירות בידע שיש לאדם. השיטה לרכישת ידע שבה אדם מוודא אי קיומן של סתירות היא לוגיקה.

בנוסף, גורס האובייקטיביזם כי שכל האדם מוכשר לתפוש את כל מה שקיים, ובכך דוחה האובייקטיביזם את הגישה האומרת כי ישנם גבולות מהותיים לידע האנושי.

  • מוסר - לאדם הגיוני ומציאותי יש את הכלים לזהות את האמצעים הדרושים כדי להפוך למאושר. כדי להפוך למאושר, אדם לא צריך להיות חלק מקולקטיב כלשהו או להכפיף אחרים למרותו. תפישה זו מגולמת במלים "האדם הוא תכלית עצמו", על פיה מטרת חייו של האדם היא אושרו שלו, כלומר אגואיזם. האובייקטיביזם מתנגד כל סוג של אלטרואיזם אותו הוא מגדיר כגישה מוסרית המבוססת על חיים למען אחרים.
  • פוליטיקה - האובייקטיביזם תומך בעקרון אי-התוקפנות על פיו קיים איסור מוחלט על שימוש בכוח פיזי כנגד אנשים אחרים, פרט להגנה עצמית. על בני האדם לעסוק זה עם זה כסוחרים שמחליפים ערך בערך למטרות רווח הדדי, ובאמצעות הסכמה הדדית. על כן, אדם מוסרי יכול לחיות רק בחברה חופשית לחלוטין הפועלת לפי כללי קפיטליזם חופשי.
    תפקידיה הנכונים של הממשלה כוללים את ההגנה על זכויות האדם באמצעות המשטרה, הצבא, ומערכת המשפט.
  • אמנות - תפקיד האמנות אינו לחנך, כי אם להראות לאדם ערכים והפשטות בפעולה.

אובייקטיביזם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השבעים התעוררה התעניינות בפילוסופיה האובייקטיביסטית, בעיקר בזכות ספרו של הפילוסוף משה קרוי "חיים על פי השכל" (1975). הספר, באופן חריג ביחס לספרי פילוסופיה, היה לרב–מכר,‏[1] וקרוי רהוט הלשון והחריף היה לדמות מוכרת. אף שקרוי טען בספרו כי אין לו מה להוסיף על דבריה של ראנד, הוא היה הראשון שניסח את העקרונות הפילוסופיים של האובייקטיביזם בצורה מקיפה ובהירה בעברית. קרוי עזב את ישראל זמן קצר אחרי פרסום ספרו וכעבור שנים מעטות נטש גם את הפילוסופיה האובייקטיביסטית. ראנד, אליה פנה קרוי, לא ראתה בו מייצג לתפיסותיה ולאור התפתחותו הרעיונית הקשר בין רעיונותיו לגישתה של ראנד נותק.

באמצע שנות השמונים התגבשה בישראל קבוצת מתעניינים בתורתה של ראנד, והחל להתפרסם בטאון אובייקטיביסטי תחת השם "לאינטלקטואל החדש" ואחר–כך בשם "אנכי" בעריכת בועז ארד הפעיל עד היום ברשת האינטרנט. כמו כן נערכה פעילות, הרצאות וקורסים ללימוד הפילוסופיה של ראנד. בישראל קיימת היום בעיקר פעילות אינטרנטית דרך אתר "אנכי".

דמות שבלטה בשנות השמונים הייתה של אוהד קמין, שאף הכריז בסוף שנת 1992 על "מרד רעיוני" ברוחה של איין ראנד והודיע לשלטונות המס בישראל כי בכוונתו להפסיק לשלם מסים. בעקבות זאת נשפט קמין ונדון בסוף שנת 1995 לשישה חודשי מאסר בפועל. כיום קשור קמין לפעילותם של מנהיגות יהודית ומשה פייגלין.

מכון איין ראנד בארצות הברית מרכז את הפעילות האינטלקטואלית בתחום, ועוסק בחקר ובקידום הפילוסופיה של ראנד. ראוי לציין כי בניגוד למוסדות חינוכיים ואקדמאיים רבים אחרים, מכון איין ראנד מציג תמיכה עקבית ועקרונית במדינת ישראל. באתר המכון הוקדשה מחלקה שלמה להגנתה המוסרית של ישראל לנוכח עמידתה כמדינה חופשית בתווך של עריצויות. חלק ממאמרים אלו תורגמו ומופיעים באתר "אנכי". נשיאו הנוכחי של המכון, ד"ר ירון ברוק, הוא יליד ישראל שסיים לימודי הנדסה בטכניון והתמחה בכלכלה בארצות הברית שם גם שימש כפרופסור לכלכלה ומימון. ד"ר ברוק מבקר בתכיפות בישראל ומופיע בהרצאות לציבור ולמועדוני סטודנטים כמו גם בהופעות תקשורתיות.

בשנת 2011 הוקם בישראל מרכז איין ראנד (ע"ר) ונפתחה בישראל תחרות חיבורים לתלמידי תיכון וסטודנטים בנושאים מספריה של איין ראנד. המרכז מקיים פעילות שוטפת הכוללת אירועי הרצאות של מרצים מישראל ומחו"ל, קורסים והשתלמויות ומציע תרגומים של מאמרי איין ראנד לעברית וערבית.

תגובה אקדמית לפילוסופיה האובייקטיביסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק האקדמי באובייקטיביזם כגישה פילוסופית חדשה מועט יחסית לתורות פילוסופיות אחרות. אפשר לקבוע, כי בקרב אנשים הבקיאים באובייקטיביזם, התגובה היא נייטרלית לעתים רחוקות[דרוש מקור]. ההגות של ראנד בדרך כלל נתמכת או נדחית בנחרצות, בלי הרבה תגובות באמצע[דרוש מקור]. רוב האקדמיה דחתה את האובייקטיביזם[דרוש מקור], לרוב תוך סירוב להתייחס לאובייקטיביזם כתרומה רצינית לפילוסופיה, ועד כדי התעלמות ממנו.

יש מבקרים באקדמיה הטוענים כי ניתן להדגים כיצד רבים מהמשפטים הספציפיים עצמם הנם עיבוד מחודש ושגוי של טעויות ישנות, ואפילו אם מערכת האמונות הייתה מביאה למסקנות נכונות, היא תעשה זאת על בסיס מוטעה. לדוגמה רוברט נוזיק, פילוסוף ליברטרי בולט, מסכים עם ראנד באופן כללי בכל הנוגע לנושאים ליברטריים, אך טוען כי הבסיס לדבריה אינו משכנע. ראנד עצמה יצאה נגד הליברטריאנים, אותם כינתה "היפים של הימין", וטענה כי הם מנסים לערב בין עקרונות הפילוסופיה שלה לבין אנארכיזם. אנארכיזם, אמרה ראנד, "הוא התפיסה הבלתי-רציונלית והאי-אינטלקטואלית ביותר שאי פעם נוצרה על ידי המאמינים נטולי-ההקשר, הכבולים לקונקרטים של התנועה הקולקטיביסטית".

בשנת 1987 הוקמה "אגודת איין ראנד" על ידי חברי האגודה הפילוסופית האמריקאית במטרה לקדם את הלימוד של הפילוסופיה של איין ראנד. בין חברי האגודה הבולטים, אלן גוטהלף (ז"ל), אשר כיהן כפרופ' לפילוסופיה ולהיסטוריה של המדע באוניברסיטת פיטסבורג והיה מחשובי חוקרי אריסטו המודרניים, פרופ' טרה סמיט מאונ' טקסס המתמחה בפילוסופיה של החוק ואחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלי אשד, האגואיסט, באתר nrg מעריב, 27 בדצמבר 2004