רשת הספריות העירוניות פתח תקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רשת הספריות העירוניות פתח-תקווה היא רשת של 13 ספריות ציבוריות המשרתות את העיר פתח תקווה ושייכות לעיריית פתח תקווה.

דלפק השאלה ספריית הדר גנים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה בפתח תקווה נוסדה בשנת תרנ"ב (1892) עלי ידי אליהו ספיר, מורה בבית ספר יק"א של הברון (היום פיק"א). 11 שנים שימש כמורה לעברית ולערבית, את הספרייה הקים מכספו עבור תלמידיו ולצורך עבודתו. נראה כי זוהי הדוגמה הראשונה בישראל לספריית בית ספר. במרץ 1900 התפרסם בעיתון המליץ קריאה לסופרים לתרום מספריהם לספרייה של פתח תקווה. על הקריאה היו חתומים מנהלי הספרייה, שמואל ליפשיץ, מאיר סאלץ ויצחק אבלאוו[1]. באפריל 1901 תוארה הספרייה בעיתון הצפירה: "על המוסדים להתפתחות הרוח יוכל להחשב גם בית עקד הספרים שיחתום על 8 כתבי עת, רובם עברים וזרגונים"[2]. באותה שנה עזב ספיר את עבודתו בהוראה וכמה שנים אחר כך עזב את פתח תקווה. הספרייה הועברה לרשות וועד המושבה, אשר התקשה לפתח אותה, בעיקר בשל העדר אכסניה ראויה. באוקטובר 1906 דווח בעיתון השקפה שרבים מהספרים נעלמו בחילופין בין הוועד הישן לוועד החדש[3].

בשנים 1907–1909 תמכו אגודת צעירי פתח תקווה בספרייה[4] באמצעות הצגות שהכנסותיהן היו קודש לספרייה[5]. בתחילת 1908 תוארה הספרייה: "ושני בתי ספרים אחד להאכרים לאמר מהמושבה והשני שעשו להם אחינו הפועלים. שני בתי הספרים האלה מלאים אנשים ונשים כל ערב וערב, והם קוראים בהם בהתמדה גדולה ספרים שונים ועתונים רבים בשפות שונות"[6]. באוקטובר 1908 התקיים חגיגה של חנוכת בית הספרים[7].

ד"ר יעקב כהן-ברנשטיין, רופא המושבה, העמיד לרשות הספרייה חדר מחדרי עבודתו, וכן ארון ספרים שלו, ופועלי המקום עזרו בפיתוחה. פעילותו זו עוררה עליו את זעמם של חוגים דתיים שמרנים, שגרשו אותו מן המושבה ("מלחמת הצעירים והזקנים"). פעילות הספרייה שבתה לזמן מה והספרים אוכסנו בביתו של אברהם שפירא[8], עד להקמת ועד חדש לספרייה על ידי מר קרול[9].

בשנת תרע"א (1911) הייתה הספרייה סגורה למספר חודשים בגלל חוסר הסכמה על ועד שינהל את הספרייה[10]. בעקבות פטירתו של אליהו ספיר, בהשאירו אחריו ספרייה ציבורית הכוללת 400–500 ספרים, הוחלט לפתוח את הספרייה מחדש ולקוראו על שמו[11]. שנה לאחר מכן, הובא הספרן יחיאל כהן מחיפה, כדי לנהל את הספרייה[12]. על פי הנהוג במושבה, הספרייה נדרשה לממן את עצמה ולא סובסדה ממיסי המושבה[13]. לצורך כך, אורגנו נשפים שהכנסותיהם הוקדשו לספרייה[14]} ובתוך 7 שנים, גדל מלאי הספרים לכ-5000. בימיו נסגרה הספרייה שוב, עם גירוש תושבי פ"ת לת"א-יפו.

הספרייה נפתחה עם סיום מלחמת העולם הראשונה והספרן היה מר בן ישראל. בשנת 1921 הספרייה הייתה סגורה לזמן מה לאחר מאורעות תרפ"א[15]. בסוף 1921 תואר מצב הספרייה בדואר היום כירוד מאוד[16]. בשנת 1932 שב יחיאל כהן לנהל את הספרייה והחל לשקמה מהריסותיה[17]. בשנת 1934 הגיע מספר הספרים לכ-5000[18]. כהן ניהל מאבקים רבים עם המועצה המקומית, בראשותו של שלמה יצחק שטמפפר, שלא הקצתה תקציב ראוי, לטענתו, לפיתוחה של הספרייה.

עד שנת 1951 ניהל יחיאל כהן את הספרייה, שהתגאתה בהיותה השלישית בגודלה בישראל[19] וכללה 16,372 ספרים, רובם בעברית וחלקם בלועזית. עם כניסתו של א. רואי לתפקיד מנהל הספרייה בשנת תשי"ב (1952), החלו להפתח סניפים נוספים ברחבי העיר. ארבע שנים לאחר מכן כבר פעלו בעיר 5 סניפים ולאחר 10 שנים הופעלו 10 סניפים[20]. בשנת 1960 היו בספריה מעל 20,000 ספרים[21]. בשנת 1968 הוקמה בתוך הספרייה ספרייה תורנית שהתבססה על ספרייתו של הרב ראובן כץ שנתרמה על ידי משפחתו[22].

רשת הספריות כוללת בימינו ספרייה מרכזית ועוד תריסר סניפים פעילים ברחבי העיר, בהם ניתן למצוא מבחר ספרי קריאה מהקלאסיקה והספרות החדשה, רבי מכר, רומנים, ספרי מתח, ספרות עברית, ספרי ילדים ונוער, ספרי מדע בדיוני ופנטזיה – כל האוספים מתעדכנים באופן שוטף, מנהלת רשת הספריות היא רות דוד.

שירותי רשת הספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשת הספריות קיים מגוון גדול מאד של ספרים, עיתונים, ירחונים וכתבי עת, מאגרי מידע, ספרות וחומר עיוני בכל קשת הנושאים בנוסף על נושאים תורניים. ספרות בשפות רוסית, אנגלית וצרפתית. חדרי עיון לנוער, לסטודנטים ולמבוגרים בהם ניתנים שירותי אינטרנט ללא תשלום. במשך השנה מקיימות מבחר פעילויות תרבות לילדים ומבוגרים כגון "שעת סיפור", הרצאות, מפגשי קוראים-כותבים, אירועי שבוע הספר העברי ועוד.

ספריית לזרוס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דבר אל סופרי ישראל, המליץ, 13 במרץ 1900
    מה יפעל אל בא"י, הצפירה, 1 באפריל 1900
  2. ^ למצב המושבות באה"ק, הצפירה, 21 באפריל 1901
  3. ^ א. ציוניפתח תקווה, השקפה, 17 באוקטובר 1906
  4. ^ מכתב מפתח תקווה, הפועל הצעיר, 12 בנובמבר 1909
  5. ^ פתח תקווה, השקפה, 28 במאי 1907
    מהמושבות, הצבי, 17 במרץ 1909
  6. ^ מהמושבות, השקפה, 4 בפברואר 1908
  7. ^ מהמושבות, הצבי, 21 באוקטובר 1908
  8. ^ יובל כפול: 40 שנה לספריה ולתזמורת בפתח־תקוה, הבוקר, 1 במרץ 1942
  9. ^ יחס מביש למוסד, דבר, 19 בספטמבר 1937
  10. ^ בערים ובמושבות, הפועל הצעיר, 20 בספטמבר 1911
  11. ^ פתח תקוה, החרות ירושלים, 30 באוקטובר 1911
  12. ^ בערינו ובמושבותינו, החרות ירושלים, 13 ביוני 1912
  13. ^ מפתח תקווה, הצבי, 20 בפברואר 1913
  14. ^ במושבות יהודה, החרות ירושלים, 30 בדצמבר 1913
  15. ^ בחיים החברותיים, דואר היום, 26 באוגוסט 1921
  16. ^ הספרייה, דואר היום, 28 בספטמבר 1921
    הספרייה, דואר היום, 5 בדצמבר 1921
  17. ^ הספרייה על שם ספיר, דואר היום, 31 בינואר 1934
  18. ^ בספריה על שם ספיר, דואר היום, 5 ביולי 1934
  19. ^ בפתח תקווה - יחיאל כהן לגבורות, הצופה, 7 בינואר 1951
  20. ^ פנחס ציון, מבצע ספר נערך בפתח תקווה, הבוקר, 22 ביוני 1965
  21. ^ י. בן דוב, שלא שם חלקנו כהם, הצופה, 1 בספטמבר 1960
  22. ^ ספריה תורנית מרכזית תיפתח בפתח־תקווה, הצופה, 16 ביולי 1968