לדלג לתוכן

שאול מרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאול מרין
שאול מרין (ירושלים, 2004)
שאול מרין (ירושלים, 2004)
לידה 25 באוגוסט 1933
בנדין, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 2012 (בגיל 79)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קריית ענבים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1949
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מעסיק
תפקידים רופא עיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים עופר מרין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאול צבי מֶרין (Merin;‏ 25 באוגוסט 193328 באוגוסט 2012) היה פרופסור לרפואה, מבכירי רופאי העיניים בישראל.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרין נולד ב-1933 בעיר בֶּנְדִין שבפולין, בנם של יצחק וגיטל. במלחמת העולם השנייה גורשה המשפחה עם יתר היהודים לגטו שהקימו הגרמנים בעיר. ב-3 באוגוסט 1943, כשעמדה המשפחה בתחנת הרכבת בדרך להישלח לאושוויץ, נמלטו שאול ואחותו הצעירה דינה לביתה של מי שהייתה עוזרת הבית של המשפחה לפני הגירוש, אניִילה זוואדזקה (Aniela Zawadzka), ושם הצטרפו לדודם, שכבר מצא אצלה מסתור. אצלה הסתתרו עד לשחרור האזור על ידי הצבא האדום בינואר 1945, וזוואדזקה שימשה כאם מאמצת עבורם. (לאחר המלחמה נישאו זוואדזקה והדוד וולף שוַוייצר ועברו לאיטליה. ב-23 בנובמבר 2005 קיבלה בתם פליציה שווייצר את התואר חסיד אומות העולם עבור אמהּ המנוחה.)[1]

ב-1949 עלה מרין לישראל.

קריירה רפואית ואקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 סיים מרין את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963, לאחר שירותו הצבאי, החל את התמחותו במחלקת העיניים של בית החולים הדסה עין כרם. בשנת 1970 הוענק לו תואר מומחה. יצא לשלוש שנים נוספות של השתלמות ברפואת עיניים בטורונטו שבקנדה ובשיקגו שבארצות הברית. כמו כן צבר שלוש שנות עבודה רפואית וכירורגית בארצות שונות באפריקה[2]. במלחמת יום הכיפורים שירת בחזית הסורית כרופא חטיבת השריון 679, בדרגת רב-סרן.[3]

מרין כיהן כרופא בכיר במחלקת העיניים של הדסה עין כרם וכן ניהל במשך 20 שנה את יחידת העיניים בבית החולים הדסה הר הצופים. הוא התמחה במיוחד במחלות תורשתיות של העין ובמחלות רשתית העין, לרבות סיבוכי סוכרת.

בשנת 1968 קיבל דרגת מרצה באוניברסיטה העברית[4], והחל מ-1979 היה פרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. הוא פרסם שני ספרים (על מחלות תורשתיות של העין) וכ-110 מאמרים ופרסומים רפואיים.

בנוסף שימש במשך 6 שנים כיושב ראש איגוד רופאי העיניים בישראל, וכיהן כיושב ראש האיגוד הישראלי לחקר העין והראיה במשך 4 שנים. בנוסף, במשך 7 שנים היה יושב ראש ועדת הבחינות הארצית לתואר מומחה ברפואת עיניים.

בשלהי חייו ניהל את היחידה למחלות רשתית בבית החולים סנט ג'ון בירושלים.

שאול מרין נפטר בקיץ 2012 לאחר מחלה קשה, בגיל 79. נקבר בבית העלמין בקיבוץ קריית ענבים.

מרין היה תושב ירושלים, נשוי לרחל, אב לשלושה. בנו פרופסור עופר מרין, כירורג לב-חזה בהתמחותו, ניהל את מערך הטראומה בבית החולים שערי צדק בירושלים וכיום משמש כמנכ"ל בית החולים[5].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על חסידת אומות העולם, באתר יד ושם; Dr. Mordecai Paldiel, '"No Prayer, No Breakfast",' Yad Vashem 36 (winter 2005), p. 15, באתר יד ושם.
  2. ^ שרה פרידמן, החלטתי להשאר עיוור, מעריב, 13 בנובמבר 1985
  3. ^ דניאל נדב, ימים של דם והקרבה: חיל הרפואה במלחמת יום הכיפורים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2014, עמ' 190.
  4. ^ הועלו בדרגה באוניברסיטה, מעריב, 13 באוגוסט 1968
  5. ^ מנכ"ל חדש לשערי צדק: פרופ' עופר מרין החליף את פרופ' יונתן הלוי, באתר כל העיר ירושלים, ‏2019-03-20