שבעת מעשי החסד
שבעת מעשי החסד הם מעשים שהאמונה הנוצרית מחשיבה כמבטאים מידות טובות הדרושות לאדם והמייצגות את הרחמים, ומאמיניה מצופים לקיימם. שבעת מעשי החסד מתבססים על הכתוב בכתבי הקודש, בעיקר על הדרשה על ההר ועל פסוק 7: ”אשרי הרחמנים כי-הם ירחמו”. מעשי החסד מתבססים גם על המידות הטובות (exemplum virtutis) שהיו נהוגות ברומא העתיקה ומתייחסים לשבע המידות הטובות.
רשימת מעשי החסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוך המידות הטובות ובעיקר האהבה, נגזרים שבעת מעשי החסד הבאים לענות על צרכים גופניים של הזולת שהם
- האכלת הרעב
- השקיית הצמא
- הכנסת אורחים
- הלבשת עירומים
- ביקור חולים
- ביקור אסירים או פדיון שבויים
- קבורת המת

מקור תאולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור מקובל לשש המידות הטובות הראשונות הם הפסוקים ממשל הכבשים והעתודים:
...בֹּאוּ בְּרוּכֵי אָבִי וּרְשׁוּ אֶת־הַמַּלְכוּת הַמּוּכָנָה לָכֶם לְמִן־הִוָּסֵד הָעוֹלָם׃
כִּי רָעֵב הָיִיתִי וַתַּאֲכִילֻנִי
צָמֵא הָיִיתִי וַתַּשְׁקוּנִי
אֹרֵחַ הָיִיתִי וַתַּאַסְפוּנִי׃
עָרוֹם וַתְּכַסּוּנִי
חוֹלֶה וַתְּבַקְּרוּנִי
בַּמִּשְׁמָר הָיִיתִי וַתָּבֹאוּ אֵלָי׃
וְעָנוּ הַצַּדִיקִים וְאָמְרוּ אֲדֹנֵינוּ
מָתַי רְאִינוּךָ רָעֵב וַנְּכַלְכְּלֶךָ
אוֹ צָמֵא וַנַּשְׁקֶה אוֹתָךְ׃
וּמָתַי רְאִינוּךָ אֹרֵחַ וַנַּאַסְפֲֶָ
אוֹ עָרֹם וַנְּכַסֲֶָּ׃
וּמָתַי רְאִינוּךָ חוֹלֶה
אוֹ בַּמִּשְׁמָר וַנָּבֹא אֵלֶיךָ׃
וְהַמֶּלֶךְ יַעֲנֶה וַיֹאמַר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַה־שֶׁעֲשִׂיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה לִי עֲשִׂיתֶם׃
מעשי החסד הרוחניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לשבעת מעשי החסד הגופניים הגדירה הכנסייה גם שבעה מעשי חסד רוחניים:
- השבת החוטא מחטאו (כמצווה מעשית זה מתורגם להוכחת החוטאים)
- הדרכת חסרי הידע
- ייעוץ למתלבט, לספקן
- ניחום המתעצב
- סובלנות לשגיאות האחר
- מחילה על נזקים
- תפילה למען החיים, החולים והמתים
ייצוג אומנותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכנסיית פיו מונטה דלה-מיסריקורדיה (Pio Monte della Misericordia) שבנאפולי, מוצג ציור המזבח "Sette opere di Misericordiais" מהמאה ה-17 של מיכאלאנג'לו מריזי דה-קרווג'ו, המתאר את שבעת מעשי החסד לפי הסדר: האכל את הרעב, בקר את האסיר, קבור את המת, השקה את הצמא, הלבש את העירום, ארח את הזר ובקר את החולה. ציור זה ידוע במיוחד בשל "החסד הרומי" המגולל את סיפורה של בת בשם פֵּרוֹ המיניקה בחשאי את אביה, קימוֹן, שהיה כלוא ונידון למות מרעב ומתאר שני מעשי חסד כאחד - ביקור האסיר והזנת הרעב.
בכנסיית סנט לורנץ באלקמר מצוי ציורו מ-1504 של המסטר מאלקמר, המתאר את מעשי החסד לפי הסדר: האכל את הרעבים, השקה את הצמאים, הלבש את הערומים, קבור את המתים, אכסן את הנוסעים, סעד את החולים, שחרר את הכלואים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' 361, מסת"ב 978-965-566-137-8
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תבליטי טרה קוטה בבית החולים לגידמים בפיסטויה, המתארים את מעשי החסד