שבר לבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןשבר לבן
Peganum harmala1.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: גרנאים
משפחה: זוגניים
סוג: שבר
מין: שבר לבן
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Peganum harmala
ליניאוס, 1753
Peganum harmala

שבר לבן (שם מדעי: Peganum harmala) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת הזוגניים, הגדל בארץ ישראל בבתי גידול מדבריים יבשים ומלוחים או במקומות העשירים בתרכובות חנקניות.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבר הלבן הוא צמח בעל גבעולים נושאי עלים הגזורים לאונות דקות. בחיק העלים שבראשי הענפים נישאים בראשית הקיץ פרחים לבנים. הפרי הוא הלקט שקוטרו כס"מ אחד, הנפתח בשלוש קשוות ומכיל זרעים רבים, שחומים ומזוותים. יש לו שימושים רבים ברפואה העממית. יהודי תימן השתמשו בעליו ובזרעיו לריפוי דלקות עיניים ולחיזוק הראיה, לכאבי ראש חזקים, לדלקות פרקים, לטיפול בפצעים, להגברת התיאבון, להפרשת ליחה ועוד. חלקי הצמח מכילים חומרים פעילים חריפים; הזרעים מכילים אלקלואידים ובהם מוכר במיוחד ההרמין (Harmine) המשמש ברפואה המודרנית במינון נמוך כחומר מעורר ומרפא, ובמינון גבוה לדיכוי מערכת העצבים ואף לגרימת מוות.

בתימן היה הצמח שכיח באזור צנעא, צעדה וערים אחרות, בעיקר בצידי דרכים ושדות בור. הוא נקרא "חרמל", ושימש לצרכים רפואיים ולטינון גרעיני תבואה לפני פסח, במקום השריית הגרעינים במים והסתכנות בהחמצתם, על מנת להסיר את הקליפה מהם לצורך ייצור קמח לבן[1].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבר לבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהר עמר, "מנהג הטינון בעשבים להכנת מצות במסורת תימן", תימא, גיליון ז' (תשס"א), עמ' 177-186.